יחסי אמון עם הילדים

שאלה: לגבי לקבל את הילד עם הטבע שה' נתן בו, יש לי שניים מהילדים שלי שהטבע שלהם מאוד עצמאי, יש בזה חיובי אך זה גם מאוד שובר את חוקים והגבולות בבית. כגון: לגעת בחפצים אישיים של ההורים, כולל לאבד או להזיק לדברי ערך. משחק עם דברים שאינם משחק, שבירת חלונות וציור על ריהוט, חריטה ועד כדי השחטה. הזקה לאחים האחרים עד כדאי סכנה ממש. איך באופן מעשי עלי להגיב לאופי הזה, הפעולות שלהם תמידיות יום יומיות. אני מחמיאה על רגעים של התאמה לכללים ועמידה בצפיות אך בגלל שזה הטבע שלהם עדין קיים החלק העצמאי. מה הפעולות הנכונות, התגובה שלי לאירועים אלו בבית. אחד מהם כבר אחרי גיל 7 ועלי להשגיח עליו ממש כל הזמן. השני כמעט בן ארבע, וזה אותו ענין.
תודה מראש...