"זאת חוקת התורה" מובא במדרש רבה "אר"י ב"ר חנינא: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחֵר - חוקה". השאלה המתבקשת היא, מדוע מצות פרה אדומה נקראת "חוקה" כלומר חוק ללא טעם וסיבה לרצון הבורא בתיקון המצוה, והרי הקב"ה גילה למשה רבינו את טעמה של המצוה? ועוד תמוה מדוע...
|
עדיפות החכמה / פרופ' אברהם קושלבסקי לפני כמאה שנה (בסוף המאה ה- 19), התקיימה ברומא ועידה של הכנסייה הנוצרית סביב השאלה: "האם האפיפיור יכול לטעות". לאחר דיונים רבי נמנו וגמרו שהאפיפיור אינו יכול לטעות לעולם... ביהדות לא קיימת הנחה כזאת, ואף הגדול ביותר מסוגל לטעות.
|
צבאו של היטלר הזכרנו את הנאצים ואת אימי השואה. מאז תום מלחמת העולם השניה, התחולל ויכוח גדול בין ההיסטוריונים האם חיילי גרמניה שנלחמו בחזית- צבא הוורמאכט, נלחמו כ"צבאו של היטלר" והאמינו באידאולוגיה שלו, או כפי הטיעון הנפוץ ורב העוצמה, כי מעורבות צבא הרייך השלישי בפש צריך
|
ויראו כל העדה כי גוע אהרון ויבכו את אהרון שלשים יום כל בית ישראל (חוקת כ-כט) כשראו ישראל שבעליה עלו שלשה ובירידה ירדו שנים, ואהרון אין עמהם נתפלגו לשלש כיתות, וכל כיתה אמרה סברה אחרת. מהם אמרו משה הרג לאחיו כדי לירש את הכהונה הגדולה. ומהם אמרו אלעזר הרג לאביו כדי לירש ממ...
|
פרק ב משנה ז אף הוא [הלל] ראה גולגלת אחת שצפה על פני המים. אמר לה: על דאטפת, אטפוך. וסוף מטיפיך יטופון. ובעברית: על דאטפת- על שהטבעת אנשים, אטפוך- הטביעו אותך [שהכיר בו שרשע היה, ולפי שהיה מלסטם את הבריות ומטביעם בנהר, נמדד לו כמידתו והוטבע אף הוא], וסוף מטיפייך- כלומר ..
|
הערה: היום (יום ג') התרחשה תקלה אצלנו באתר, המאמרים לא היו זמינים. התקלה תוקנה ועכשיו ניתן לגלוש לכל המאמרים. עמכם הסליחה
|