כפוי טובה מזן מיוחד | הרב עזריאל יונה

בפרשת האזינו, באחד מהפסוקים המדברים על העתיד לבא ועל הפורענות הבאה בעקבות התנהגותם של בני ישראל נאמר "צור ילדך תשי, ותשכח אל מחולליך".

 

כדי להבין את הפסוק נקרא את הסיפור הבא:

ראובן היה חייב סכום גדול לשמעון ולא היה לו במה לשלם לו. הלך ראובן אצל ידידו לוי וביקש ממנו עצה כיצד להיפטר משמעון, שדוחק בו לשלם את החוב. אמר לו לוי: יש לי רעיון מצויין – עשה עצמך כשוטה, כמשוגע, וראובן ירחם עליך ויוותר לך על החוב.

 

ואכן כך היה. כאשר הופיע ראובן בביתו של שמעון כדי לדרוש את החוב הוא ראה את שמעון עומד על ראשו, משמיע קולות משונים וריר נוזל לו משפתיו. הוא ניסה לדבר אתו, אבל שמעון בתגובה פצח בריקוד סוער והמשיך להשמיע קולות מוזרים. אמר ראובן לעצמו: בוודאי נסתרה עליו דעתו מרוב חובות וצרות. מה אדרוש מאומלל זה. עזב אותו וחזר לביתו.

 

כעבור ימים ספורים ביקש שמעון הלוואה מידידו לוי. נענה לו לוי והלווה לו סכום כסף גדול. גם במקרה הזה לא החזיר שמעון את חובו בזמן. לוי הופיע בביתו של שמעון לדרוש את החוב והנה הוא רואה את שמעון מעמיד פני משוגע, רוקד ומפיק הברות משונות מגרונו. כעס לוי מאד ואמר: נבל שכמותך, הרי אני בעצמי נתתי לך את העצה להתנהג כמשוגע וכעת אתה משתמש בה כנגדי??

 

הקדוש ברוך הוא נתן באדם את כח השכחה. הסיבה לכך שאילו לא היה אדם שוכח, סבלו היה גדול מאד. הוא היה זוכר את כל הצרות שלו, את קרוביו שנפטרו וכן הלאה. הקב"ה נתן את הכח הזה כדי להיטיב לאדם, ומה עושה האדם? משתמש עם כח זה כנגד הקדוש ברוך הוא בעצמו.

 

זוהי כוונת הפסוק: צור ילדך תשי – האלוקים הוליד בך את הכח לשכוח, ותשכח אל מחוללך – ואילו אתה משתמש בזה כדי לשכוח את אל מחוללך...

 

[על פי דברי הרב אהרן זכאי].