בשבוע שעבר עסקנו בנושא המרכזי של ראש השנה. הקפנו את פסוקי "מלכויות". השבוע נמשיך ונבאר את המשך התפילה.

כמו כן מלמדת אותנו ברכת הזיכרונות את חשיבותם וערכם האמיתי של מעשינו, כחלק חשוב ממכלול המעשים שנעשו בעבר ויעשו בעתיד עד ביאת המשחי, שבאופן כזה הם נזכרים לפני ה' בראש השנה. 

ועל המדינות בו יאמר אמירה מידית בלי לדקדק ולמצוא להם זכות איזו לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו לשובע. ובריות בו יפקדו הדין של היחיד הוא מדוקדק להזכירם לחיים ולמות, מי לא נפקד כהיום הזה. כעת נזכרים מספר סיבות להקל בדין כי זכר כל היצור לפניך בא התכונות של האדם שירש מהוריו, החינוך שקיבל מעשה איש ופקודתו מעשה האדם לפי תפקידו והכלים האישיים שלו. לדוגמא העשיר האם נתן צדקה, התלמיד חכם האם לימד לאחרים, ומאידך עני עז פנים חטאו חמור יותר. ועלילות מצעדי גבר עלילות - באיזה אופן נעשו המעשים, האם המצוות נעשו בשמחה או בעצלתיים מחשבות אדם ותחבולותיו כל מעשה נמדד גם דרך המחשבה, האם נעשה מתוך כוונה של מצוה, או שהוא תחבולה להשיג משהו אחר ויצרי מעללי איש האם היצר שגרם לעשות את המעשה נבע ממעללי האדם.

מזכירים לנו, איך מתמודדים עם זה:

והפסוק האחרון מסכם ומוסיף: