עם סגולה | מאמר אורח

מבט יהודי - עם סגולה

חג מתן תורה הוא החג בו נבחרו ישראל להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, להיות סגולה מכל העמים. מהי אותה "סגולה", אותה יחודיות, המבדילה את ישראל מן העמים?

 

"עם קדוש אתה לה' אלוקיך", אומר הכתוב (דברים ז' ו'), ומוסיף: "בך בחר ה' אלוקיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה"...

 

למשמע המילים "העם הנבחר" או "עם סגולה" התקוממו כבר רבים במשך הדורות, הן משאינם יהודים והן מבני עמנו שלא הכירו ביחודם ומעלתם כיהודים.


היכן מסתתרת אותה "סגולה"?

 

כל המדמה שמדובר ביחוד הניכר לעין, אינו אלא טועה. אין אנו חכמים יותר מן הגויים. איננו בעלי כח רב יותר ואף לא ניחנו בשום תכונות "על אנושיות" כל שהן. גם מן הבחינה הגופנית, כידוע, לא ניכר כל הבדל יוצא דופן בינינו ובין העמים. וכבר טרחה התורה להדגיש שאין אנו נבחרים בשל איזו מעלה חיצונית ככתוב (דברים ז' ז'): "לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם... כי אתם המעט מכל העמים". אינכם עם גדול ורב.

 

 

 

מהי, אם כן, סגולתנו?

 

"סגולה", כפי שבאר רש"י (שמות י"ט' ה'), היא "אוצר חביב - כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם". וכן פירש במקום אחר (מלאכי ג' י"ז): "סגולה - אוצר".

 

 

 

דבר מה בעל ערך, יקר, גנוז ומכוסה, שמור ונסתר, זוהי {tag סגולה}.

 

 

 

גם מעלת ישראל, כמו כן, נסתרת ונעלמת. משום כך, קשה להתרעם על כל האומר בבערותו "ככל הגויים - בית ישראל", שהרי לאמיתו של דבר לא ניתן להבין דבר זה בשכל אנושי.

 

 

 

אך את הנסתר והנעלם הזה ראוי ואפשר לגלות.

 

 

 

גילוי גמור ומוחלט של {tag מעלת היהודי} יבוא לידי ביטוי רק בעתיד, כפי שאומר דוד המלך בספר תהילים: "אז יאמרו בגויים - הגדיל ה' לעשות עם אלה", ולא רק הגויים אלא אף אנו נאמר אז בפליאה: "הגדיל ה' לעשות עימנו".

 

 

 

"להבין ולהורות"

 

אבל מעט מעט, כאור המציץ בין החלונות ניתן לנו לעמוד על סגולתנו ולגלותה גם עתה.

 
 

כיצד? אם נשתמש בה תתגלה. ואם לאו - לעולם תהיה נסתרת.

 

 

 

למה הדבר דומה? לשני עשבים הזהים זה לזה במראיהם, בגודלם, בצבעם וכו', אולם אחד מהם הינו צמח בעל סגולות רפואיות נדירות.

 

 

 

מתי ייוודע דבר מעלתו של הצמח האחד על משנהו? רק בשעה שנשתמש בו לרפואה, יתגלה מה בכוחו ובסגולתו לפעול. וכמו כן רק יהודי הפועל וחי כראוי על פי תורת אלוקיו, יכול להתוודע אל מעלתו וזו יכולה להיות ניכרת גם לאחרים.

 

 

 

 

 

וכמו שלעתיד לבוא "תהיו ממלכת כהנים - להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" (ספורנו על התורה שמות י"ט ו'), כך יהיה אותו יהודי אפילו היום, כאבן טובה ויקרה, המפיצה אורה לכל עבר.

 

 

 

אמנם, כולנו עדיין רחוקים מן התיקון. וכבר אמרנו, שטרם הגאולה אפילו יהיה היהודי שלם ו"מאיר", אין זה אלא מעט מן המעט מאורו האמיתי.

 

 

 

אולם בסופו של דבר, אף אם גנוזה ומכוסה היא, ממתינה אותה סגולה לכל אחד מאתנו, מצפה להחשף, נכספת להתגלות, חושקת להיות נקודת אור אמיתית באותה נהרה העתידה לצאת מישראל ולהציף את העולם כולו באור יקרות, וכמו שאומר הנביא: "והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך, אז תיראי ונהרת, ופחד ורחב לבבך"...

 

 

 

Image

 

 

על פי ספרו של הרב משה ארז דורון, "אור פנימי"