נא בחנו את עצמכם
נסו לענות על המשפטים הבאים ולהגדיר האם אתם מסכימים אתם, [מאד: 3+] או מתנגדים אליהם, [עד 3-].
1] כאשר האדם מודאג או כאשר הוא עומד בפני בעייה, מוטב שלא יחשוב על הבעייה אלא יעסיק את עצמו בדברים משמחים יותר.
2] שום קושי או חולשה לא יוכלו לעצור אדם שיש לו כח רצון חזק.
3]טבע האדם יגרום לכך שמלחמות והתנגשויות חברתיות לא ייעלמו מן העולם.
4] חיי המין הפרועים של היוונים והרומאים היו תמימים לעומת מה שמתרחש היום.
5] אין דבר שפל יותר מאדם שאינו חש אהבה עזה, תודה וכבוד להוריו.
6]פשעי מין כמו אונס ותקיפת ילדים, ראויים ליותר מעונש מאסר, פושעים כאלו יש להלקות בציבור.
עתה קראו את הטענה הבאה שלי
הפריטים המובאים לעיל הם חלק משאלון מורחב יותר על חקר האישיות הסמכותנית, [מתוך: אישיות, תיאוריה ומחקר- האו"פ], השאלון חוקר עד כמה בני אדם הם סמכותניים כלומר גזעניים ואתנוצנטריים התופסים את קבוצות המיעוט – כמו יהודים- בתפיסות סטראוטיפיות שליליות. האם תאמינו אם אטען כי ציון גבוה בשאלון [למעלה מ- 9+], קיבלו אנשים כמו הנאצים או אנטישמיים רדיקאליים? לפי סנפורד [1956- ועוד רבים] התשובה היא בהחלט חיובית. מה היה הציון שלכם?
ההנחה העומדת בבסיס התיאוריה היא שאנשים סמכותניים הרואים את גזעם כעליון ואת קבוצות המיעוט כנחותות וכתת אנושיות הם אנשים שבילדותם הורגלו לציית לחוקים שטחיים ונוקשים מבלי להבין את ההיגיון שעומד מאחורי הדרישות, היחסים בין הילדים להוריהם אופיינו על ידי ציות ופחד מההורים תוך כדי הדחקת כל מחשבה או דחף שאינו מקובל בעיני ההורים.
מאחר שאותם ילדים נאלצו במשך השנים להדחיק את העוינות שלהם כלפי ההורים וכלפי דמויות סמכות אחרות, ובמקום זאת נאלצו להפגין כבוד וציות, הם נמצאים במצב שבו הכרה ברגשותיהם האמיתיים תהיה מאד מאיימת, בעקבות זאת הם מנסים להמעיט בעיסוק ברגשות או במחשבות על דברים חריגים שאינם נוגעים לשגרת היומיום שמא יגיעו משם למחשבה הלא נכונה. מכאן מגיע המשפט "כאשר האדם מודאג או כאשר הוא עומד בפני בעייה, מוטב שלא יחשוב על הבעייה אל יעסיק את עצמו בדברים משמחים יותר". אותם ילדים גם חוו תחושה חריפה של חולשה מתוך שנים של ציות, התחושה פוגעת בדימוי העצמי שלהם, והם מנסים להסתיר אותה על ידי השלכה של החולשה על אחרים: 'אני לא חלש הם חלשים'. הילד הזה גודל להיות אדם שמחפש כח אך בד בבד מפחד להשתמש בו והוא מוצא פיתרון בהערצת דמויות של אנשים חזקים, רודנים דיקטטורים ובהצטרפות אליהם. מכאן נובע משפט כמו: "שום כח או חולשה לא יוכלו לעצור אדם שיש לו כח רצון חזק". גם הפריט השלישי, הנשמע ריאליסטי למדי: "טבע האדם יגרום לכך שמלחמות והתנגשויות חברתיות לא ייעלמו מן העולם" נובע על פי המחקר, מעוינות כללית כלפי המין האנושי וראייה שלילית של טבע האדם,העוינות היא תוצאה של מרירות מצטברת בעקבות שנים של הגבלות על סיפוק היצר והצדקת העוינות והתוקפנות האישית -זה לא רק אני, זה כולם.
מקור האמונות, בסיס הנורמות
שלשת הפריטים הבאים הגיוניים באותה לוגיקה ואין כאן מקום להאריך. כיצד ייתכן אם כן, שרבים מכם הקוראים –סביר להניח- עניתם בחיוב על רוב הטענות? הטענה המרכזית שלי העולה מהניתוח האמור היא, כי אנשים יכולים להאמין באותן אמונות אך בו בעת יהיו המעשים הנובעים מהם מרושעים ואנטיפתיים, המאפיין היחיד הוא מקור האמונות, בסיס הנורמות, ולא הן עצמן, שהרי אך אידיאלי להאמין בכח רצון למשל, כאשר השאיפה היא לתועלתיות ויצרנות, אולם אם השורש או הבסיס החברתי-משפחתי, פתוגני, גם המעשים הגרועים ביותר יוכלו להתיישב עם "היגיון" ו"כללים" אוניברסליים.
הציטוט הבא מספרו של הפרופסור ברטוב מאוניברסיטת ראג'רס 'צבאו של היטלר'אודות הוויכוח, האם חיילי הוורמאכט היו שותפים לאידיאולוגיית היטלר, כאילו מאשש ואומר הן על הדברים:
"העם הגרמני חב חוב גדול לפיהרר, שכן לו היו חיות הטרף האלו, אויבנו כאן, באות לגרמניה היו מתרחשים בה מעשי רצח כאלה שהעולם טרם ראה כמותם...כשאתה קורא את ה"שטירמר" ורואה את התמונות, זו רק המחשה קלושה של מה שאנחנו רואים כאן ושל הפשעים שעשו היהודים". [עמוד 113].
אגב, את הדברים הללו לא כתב גבלס או אייכמאן, מדובר במכתב ששלח טוראי בשם קרל פוקס בנובמבר 1938למשפחתו מהחזית. האם הוא היה אדם רע בטבעו? לא מסתבר. הוא באמת האמין בצדקת ובהיגיון המעשים "הראויים" שנעשו ליהודים. ממה זה נבע? כמו תמיד, מהחינוך מהחברה ומהמשפחה שאופיה והשפעת התעמולה בגרמניה של שנות השלושים, ידועים.
צריך להתחבר לחכמים
ומאחר וכמו פעמים רבות, הכל חוזר לחינוך, ולחברה, והכל זורם משם והחוצה, טוב יהיה איפא לסכם במלותיו היפות של הרמב"ם בהלכות דעות:
"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחרי רעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו,לפיכך צריך האדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד".