הסיפור הבא מלמד על עזרה לזולת, אך לא באופן הרגיל. הוא מתאר כיצד אפשר לעזור לאחר, באמצעות אסטרטגיה שלמה של הסתרת המעשה הטוב.
יהודי צדיק ועשיר בשם ראובן חזר באחד הימים לביתו מעסקיו והנה הוא רואה ברחוב נער כבן 7 לבוש קרעים, וחסר כל. הילד סיפר כי הוריו מתו והוא גדל אצל דודיו שגם הם עניים מרודים, כך שכסף לאוכל ולביגוד עבור היתום לא היה בידם.
האיש, שהסיפור נגע לליבו לקח את הילד ששמו היה דוד, אל בית דודיו, ושם שכנע אותם כי הוא יקח את הילד תחת חסותו.
ואמנם גדל דוד אצל ראובן בכבוד, כשהוא דואג לו לכל מחסורו. בבא היום אף לימדו מלאכה והשיאו לאשה הגונה ונאמנה.
דוד קנה בית לא רחוק מביתו של מטיבו ויצא לעסקים עצמאיים.
בינתיים עסקיו של דוד פרחו והוא הפך לאדם עשיר. במקביל התדרדרו עסקיו של ראובן עד שהפך לעני מרוד.
התקשה ראובן לבקש עזרה, לאחר שכל ימיו רק סייע לאחרים, אך בלית בררה פנה לדוד, בנו המאומץ.
דוד ראה את אביו המאמץ במצבו הקשה, והבין כי עזרה מצידו תביך אותו. הוא החליט לסייע לו מבלי שידע.
עם בוקר קרא דוד לאחד ממשרתיו וביקש ממנו למכור מרגלית יקרה לראובן בדינר אחד. הלה התחפש להלך עני והסתובב בקרבת ביתו של ראובן. ראובן שהבחין בו שאלו מה הוא מוכר, והלה השיב כי הוא נקלע למצוקה והוא מבקש למכור את האבן הטובה שלו בדינר.
הביט ראובן בדינר, וכיון שהיה אדם ישר אמר: היא שווה הרבה יותר. אך האיש הביר כי הוא ממהר, וראובן שהחזיק בלאו הכי דינר אחד בביתו שמח לסיים את העיסקה.
למחרת הגיע משרת אחר, שוב בשליחותו של דוד, כשהפעם הוא לבוש כסוחר עשיר. הוא התעניין אצל ראובן אם ברשותו אבנים טובים כפי שהיה לו בימים עברו, וזה סיפר לו בהתרגשות כי אכן ברשותו אבן יקרה.
הסוחר התפעל מאד מהאבן ושילם תמורתה אלף דינרים.
כבר באותו היום הופיע ראובן אצל דוד ואמר לו: ברוך ה' שהסתדרתי, אינני זקוק יותר לעזרה.
הסיפור הזה נותן משקל מיוחד לא רק למעשה חסד שהוא דבר מבורך כמובן בפני עצמו, אלא לחשיבה הרבה שהפעיל הבחור הצעיר כדי לגרום לכך שהאיש יחשוב שהוא הצליח אודות למזלו ולפקחותו הרבה.