לשם מה בעצם נבראו השמש והירח, הברקים והרעמים? | הרב עזריאל יונה

והיו לאותות והיו למאורות והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ [בראשית א].

והיו לאתת - כשהמאורות לוקין סימן רע הוא לעולם שנאמר [ירמיה י]: מאותות השמים אל תחתו וכו',  והיו למאורות עוד זאת ישמשו שיאירו לעולם [רש"י].

והיו לאותות וגו' והיו למאורות כלומר 'אף' לזאת באים המאורות להאיר על הארץ.

הדבר מפליא, מעיר בעל הברכת מרדכי, שכן לכאורה המטרה העיקרית של השמש והירח והכוכבים היא להאיר, לחמם וכל סם החיים הנמצא בהם, ואילו חז"ל מאלפים אותנו דעת כי אדרבא המטרה העיקרית והחשובה היא אותות השמים, אלא ש'גם' עוד תועלת יש בהם כי באים המה 'גם' להאיר?

ללמדנו כי השקפתנו סטתה והתרחקה מן האמת.

משום שאין לך דבר חיוני וחשוב יותר מתוספת יראת שמים. ובכן המטרה הראשונה והעיקרית היא בכך שכל צבא השמים הזה יוסיפו לנו יראת-שמים, ואילו האור המאור החימום והחיים מטרות משניות הן.

אמרו חז"ל [ברכות נט] לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב.

ולכאורה כלום זאת היא מטרת הרעם והברק?

הלא מהתנגשות העננים המה באים, וזהו תהליך ירידת הגשם, מהו אפוא הפירוש של 'לא נבראו רעמים אלא'...

עלינו להבין, כי מה ממנו מן הבורא יתברך יהלוך לברוא את כל התהליך הזה ללא רעמים וללא ברקים?

הוא זה שיצר וברא את הטבע את הטבעים, כל מניעיהם וכל תוצאותיהם. מדוע אפוא חישב כביכול הקב"ה וברא כך את העננים והגשם שיבואו תוך רעמים?

זהו שגילו חז"ל, כי ביסוד כל מחשבת הבריאה טמונה המטרה של יראת שמים.

קודם כל חושבים ומחשבים מה יועיל ליראת שמים מה יוסיף, מה ירגש מה יוביל ויביא לקראת מטרת המטרות, הלא היא יראת שמים.

חישב הקב"ה והביא גשמים תוך רעמים דווקא. כדי שיראו מלפניו, כדי שעל ידי כך תתווסף אצל בני האדם עוד מעט יראת שמיים.

נמצא אפוא, כי מה שרצה הקב"ה לברוא בעיקר הלא המה הרעמים, כדי שיפשטו עקמומיות שבלב.

אין זה דרך אגב בעלמא, אלא מטרה.

רצתה חכמתו יתברך כי היוצרות הברכה הכבירה של גשם תבוא תוך כדי הבאת הברכה של אפשרות יישור עקמומיות שבלב.

כך בגשם ורעמים, כך באותות שמש ירח וכוכבים, המטרה היא האותות, כדי להוסיף עוד יראת שמים.

רצתה חכמתו יתברך כי בבריאת הברכה של השמש הירח, האור והחיים שהמה מביאים, תשולב גם ברכת כל הברכות - הלא היא אפשרות תוספות של יראת שמים.