שנים אוחזין
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
יואב לקח טרמפיסט ברכבו, אך באמצע הדרך הוא משנה את יעד הנסיעה שלו. מה עושים? אתם מוזמנים להציע לו.
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
אדם אחר שנמצא בחנות כרגע מעוניין לייעץ לו (מבלי שהתבקש) שהוא יכול להשיג את אותו הספר בחנות אחרת במחיר זול יותר.
האם מותר לו?
ושאלה דומה, אדם בא לקנות דולרים מסוחר מסוים. לפניו בתור עומד אדם שבכוונתו למכור דולרים לאותו סוחר. האם מותר לו להציע למי שעומד לפניו שימכור לו את הדולרים, ובכך יחסכו שניהם את עמלת הפריטה?
בכדי להרחיב את הדיון בשאלה, נביא מספר מקורות מארון הספרים, העוסקים בשאלות דומות.
אתם מוזמנים להתייחס בתגובותיכם הן לשאלה והן למקורות.
1. מסכת בבא בתרא, דף כא:
אם הדגים נתנו עיניהם בפתיונו של ראובן, אסור למישהו אחר לשים את חכתו בדרך מרוצת הדגים. כותב שם רש"י שמי שישים חכתו נחשב "מזיק" לראובן, כי הדגים נחשבים כאילו כבר באו לרשותו.
2. דעת הראשונים (תוספות רי"ד, מסכת כתובות פו):
מותר לאדם להציל את עצמו מהפסד גם אם בגלל זה ייגרם לחבירו נזק. באותה מידה חייב אדם לעזור למישהו אחר להנצל מהפסד, אם אי אפשר להצילו באופן אחר.
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
משה, מתווך נדל"ן מפורסם, הציע לגדי לרכוש דירת שלושה חדרים.
כאשר גדי פגש את בעל הדירה, נועם, הציע נועם לגדי לרכוש ממנו דירת ארבעה חדרים אחרת שבבעלותו.
בסופו של דבר גדי רכש את הדירה המרווחת יותר, עם ארבעה חדרים.
כעת, באים השלושה לדין תורה, בו משה תובע את דמי התיווך. שהרי הוא הכיר בין גדי לנועם, ובלעדיו לא יצאה לפועל המכירה. מאידך טוען גדי, שהוא לא רכש את הדירה אותה הציע משה.
מנגד, משה טוען שאמנם הוא לא ידע שגדי מעוניין בדירה של ארבעה חדרים, וגם לא ידע שלנועם יש דירה כזו, אך הוא תיווך קניה של דירה ביניהם.
כעת נועם מתערב ושואל את משה, לדבריך שמגיעים לך דמי התיווך, האם אתה תובע לפי הדירה שהצעת בתחילה או לפי הדירה שנמכרה בסופו של דבר?
מה דעתכם? איך הייתם מכריעים בדין התורה?
מקור השאלה: קול התורה באלעד, גליון 504.
מקורות:
יש לדון בשורש התשלום של דמי התיווך. האם התשלום עבור המידע או עבור העבודה שביצע, ואולי משלמים על ההנאה שגרם.
בנוסף, ראוי לשאול האם בדעתו של המתווך היה גם דירות נוספות של אותו מוכר, כגון אם הוא קבלן שמעוניין למכור מספר דירות.
כמו"כ מה יהיה הדין אם הציע לו דירה לשם שכירות, ובסוף קנה אותה.
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
שאלה נוספת מהספר משפטי התורה.
נוסע ביקש מנהג מונית ליסוע לחנות מסויימת הנמצאת בפאתי העיר.
הנהג יודע שהחנות סגורה כעת, או שהוא יודע שאפשר להגיע לחנות ע"י הסעות הנעשות בחינם באמצעות אגודת חסד הנמצאת בקרבת מקום וכד'.
האם על הנהג להודיע זאת ללקוח בכדי למנוע ממנו להפסיד כסף או שהנהג רשאי לבצע את הנסיעה ולגבות עבורה מחיר מלא?
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
מעשה באדם שהתחייב לתת בדיוק בעוד חודש סך מסוים למוסד תורני ויצא זה ביום שבת וכתב להם צי'ק לזמן זה האם קיים את נדרו שהרי אי אפשר לפורעו בשבת?
מה דעתכם?
השאלה מפורסמת בעלון פניני הדף, שבט תש"ע
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
לבקשת קוראי המדור אנו מביאים שאלה נוספת:
חברה לייצור קפה רצתה לקדם את מכירותיה, ופרסמה שבאחת מחפיסות הקפה הוכנסה טבעת יהלום.
לשכנו של משה באו אורחים, ונגמר לו הקפה שבביתו, לכן הוא ביקש ממשה שישאיל לו קופסת קפה לצורך האורחים, ולאחר שיגמור להשתמש בה יחזיר לו את היתרה.
בשעת ההשתמשות הבחין השכן שבקופסה ששאל ממשה נמצאת טבעת היהלום.
האם השכן שמצא זאת זכה בטבעת הנ"ל, או שראובן המשאיל זכה בה למרות שהוא לא ידע כלל מהמבצע הנ"ל ולא התכוון בשעת רכישת הקפה לזכות בטבעת הנ"ל?
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
שאלה מהספר "משפטי חיים".
יצחק השתתף בחתונה ביום גשום. בכניסתו לאולם הניח יצחק את מעילו ומטרייתו במקום המיועד לכך. כאשר בא יצחק לצאת מהחתונה, מגלה הוא לתדהמתו שמישהו ממשתתפי החתונה החליף בטעות את מעילו במעילו של יצחק.
כעת יצחק שואל את עצמו, ואתכם, האם מותר לו לקחת את המעיל שהשאיר אחריו אותו אלמוני. הוא מתלבט האם יוכל להשתמש במעיל באופן זמני בכדי להגיע לביתו תוך שהוא משאיר פתק המודיע למי שהחליף שיוכל להתקשר אליו. וכן הוא מתלבט במידה ולא יתבע המעיל, הוא יוכל לקחת אותו לעצמו במקום המעיל שאבד.
לכאורה, הוא לוקח מעיל בתמורה למעיל שלו שנלקח. אולי היינו מתירים לו, אך איך יוכל לקחת דבר שאינו שלו, שלא ברשות הבעלים.
מה יעשה יצחק? כיצד ינהג?
יש לכם רעיון? אתם מוזמנים לכתוב אותו בתגובות.
מקורות:
א] מסכת בבא בתרא דף מו. "נתחלפו לו כלים בכלים בבית האומן - הרי זה ישתמש בהן עד שיבא הלה ויטול את שלו, בבית האבל או בבית המשתה -
הרי זה לא ישתמש בהן עד שיבא הלה ויטול את שלו". וכן נפסק בשולחן ערוך סימן קלו
ב] בערוך השלחן שם כתב בסוף הסימן, אחר שכתב עצם הדין,והמנהג במקומות הגדולים מקום שרבים מתאספים שם ומניחים המנעלים העליונים בפרוזדור, ובצאתם נתחלפו של זה בזה, איןקפידין בדבר ומשתמשים כל אחד בשל חברו, עד שיתראו פנים ומחליפים א"ע, ואין בזה חשש גזילה שכן נהגו.
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
דן יצא מביתו כדי ללכת לעבודתו.
לפני צאתו הוא ביקש משכנו, שכעבור שעה יכנס לביתו ויכבה את להבת הגז שעליה מונח סיר עם מרק.
אחרי הצהרים, כשחזר דן לביתו, הוא רואה שהשכן שכח לכבות את הגז וסיר המרק נשרף כולו.
האם צריך השכן לשלם עבור הנזקים שנגרמו מפאת שכחתו?
מה דעתכם?
- פרטים
- נכתב על ידי מאמר אורח
שאלה הלכתית מעניינת:
כלבני יחידת הכלבים בצה"ל מסייעת להצלת חיים. מיותר להסביר, הם מגלים מוקשים, תופסים מחבלים ועוד.
באחת ההיתקלויות ירו מחבלים באחד הכלבים ופצעוהו. החיילים מסתפקים האם יהיה מותר להזמין בשבת וטרינר שירפא את הכלב בחילול שבת. מצד אחד ברור שכלב כזה מיומן בהצלת חיים ומדובר בפיקוח נפש של בני אדם הדוחה שבת. מאידך, ברגע זה אין פיקוח נפש ידוע שבכלב יכול לסייע בה.
מקרה דומה אירע ביישוב מסויים שיש בו אמבולנס יחיד, ובאמצע השבת התגלתה בו תקלה כזו שמצריכה תיקון. נהג האמבולנס הסתפק האן מותר לו לחלל בשבת לצורך פיקוח נפש שעלול לקרות במהלך השבת.
ניתן לנסח את השאלה, האם כשנאמר בהלכה "פיקוח נפש דוחה שבת", הכוונה רק לפיקוח נפש שידוע כרגע, או גם לפיקוח נפש כזה שיש הסתברות שיקרה.
מקורות:
א. הגמרא במסכת עירובין דף מה, שהיוצאים למלחמה יכולים לחזור עם כלי הנשק שלהם בכדי שהאוייבים לא יתפסו את כלי הנשק. בפשטות רואים שמותר לחלל שבת כדי למנוע פיקוח נפש "הסתברותי".
ב. בספר תשובות הנודע ביהודה (יו"ד ר"י) דן במקרה שיהודי מת ממחלה מסויימת, ורוצים הרופאים לנתח אותו כדי ללמוד יותר על המחלה ובכך להציל חולים אחרים בעתיד. ופוסק, שבודאי שאם יש חולה שידוע שהוא חולה באותה מחלה יהיה מותר לנתח. אך אם ספק נפשות ורק רוצים להתלמד יהיה אסור.
ג. בספר ציץ אליעזר נפסק שאסור לאמבולנס לחזור בשבת, אלא אם כן ידוע שבדרך כלל ישנן קריאות רבות.
מה דעתכם? כתבו בתגובות
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
ראובן התארח אצל ידידו בשבת. באמצע הלילה קם ראובן משנתו ורצה לשתות, לקח כוס שהיתה מונחת בארון המטבח, שטף אותה ושתה ממנה מים.
לאחר השבת נודע לו מבעל הבית, שבתוך הכוס היה מונח יהלום יקר ובשטיפת הכוס אבד היהלום.
האם חייב ראובן (שמאמין למארח שבאמת היה שם יהלום) לשלם עבור היהלום?
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
אדם נכנס למוזיאון מבלי לשלם, מאחר והיה סבור בטעות שהכניסה חינם לתושבי העיר.
לאחר שערך סיור במחצית מדוכני המוזיאון ניגש אליו אחד הפקחים, והתברר שהמבקר לא שילם עבור הכניסה.
כעת נדרש המבקר לשלם מחיר של כרטיס. אולם הוא טוען: אילו הייתי יודע שהכניסה בתשלום לא הייתי נכנס. לפיכך הוא רוצה לצאת מהמוזיאון בשלב הזה, ולכל היותר לשלם להם מחצית ממחיר הכרטיס בהתאם לזמן שסייר עד כה.
מה הדין?
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
והנה שאלה נוספת למחשבה:
אדם שאל מחבירו או קיבל לתקן זוג עגילים או זוג נעליים ואיבד אחד מהם.
לפני הנזק נמכר זוג במאה ש"ח, אך נעל בודדה או עגיל בודד אינם שוים כלל, או שהם שוים עשרה שקלים בלבד.
האם על השומר או המזיק לשלם רק חמישים ש"ח שהם מחצית משווי הזוג, או שעליו לשלם את כל הנזק שנגרם מחמתו?
באופן דומה נוכל לשאול: למשה היה מנעול יקר, ולו מפתח אחד בלבד. בא מישהו ואיבד את המפתח היחיד וכעת המנעול אינו שוה כלום.
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
- פרטים
- נכתב על ידי משפטי התורה
אדם מצא ארנק שהיו בו סימנים מובהקים. בתוך הארנק היה כרטיס נסיעות "חופשי חודשי".
המוצא "הכריז" על מציאתו כדין, אולם בינתיים התיר לעצמו להשתמש בכרטיס הנסיעות עד שימצא את המאבד.
באחת מנסיעותיו עלה מבקר מטעם חברת הנסיעות לאוטובוס, וכשביקש ממנו כי יציג את כרטיסו, ראה המבקר כי לא רשומים בו פרטים מזהים של בעל הכרטיס ולפיכך החרים את הכרטיס.
למחרת התקשר המאבד למוצא ומסר לו פרטים מזהים על ארנקו שאבד, והוא תובע ממנו גם את כרטיס ה"חופשי חודשי" שהיה בארנקו, שהמוצא השתמש בו שלא כדין.
מה הדין לדעתכם?
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
אדם סיכם עם אחיו שיצרף אותו לקופת חולים, ויתן לו את מתנת ההצטרפות. ואולם האח מעוניין לחזור בו מההסכם ולהשאיר את המתנה ברשותו.
- פרטים
- נכתב על ידי ישראל אסולין
נישאר עדיין בסוגיות הקשורות לחנוכה.
והנה שאלה שנשאלה:
אדם הניח חנוכיה בפתח הסמוך לרשות הרבים ובא חברו ועבר, ובלי כוונה שבר את החנוכיה שלו.
טוען האדם ששבר: אינני חייב לשלם, שהרי בעל החנוכיה הניח אותה ברשות הרבים, על אחריותו. וכי אדם שהניח משהו ברשות הרבים, ובאו העוברים ושבים ושברו לו שלא בכוונה יצטרכו לשלם?
מצד שני, טוען בעל החנוכיה, היום זה חנוכה, ומה יותר טבעי מאשר להניח חנוכיה ברשות הרבים? ממילא חובת העוברים ברחוב להיזהר יותר.
מה צריך להיות הדין לדעתכם, השובר חייב לשלם או לא?
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
שאלה חדשה לדיון:
לפני עשרים שנה, תרם אדם לבית הכנסת נברשת גדולה לזכר יקיריו שהלכו לעולמם. הנברשת היתה תלויה במרכז בית הכנסת כל הזמן.
כעת בא אדם אחר, ומעוניין לתרום נברשת חדשה, מדהימה ביופיה, ולתלות אותה במרכז בית הכנסת במקום הנברשת הישנה.
הגבאים מעוניינים להחליף את הנברשת, בכדי לייפות את בית הכנסת, ואולם התורם הראשון מתנגד להחלפה.
האם מותר להם להחליף את המנורה? האם יש הבדל אם הם יתלו אותה במקום אחר, או שיעבירו אותה לבית כנסת אחר? ומה אם הם מעוניינים למוכרה ולהשתמש בכסף לצרכי בית הכנסת?
מקורות:
1) הגמרא במסכת ערכין דף ו:
ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת אם עדיין לא נשכח שמו של התורם - אסור לשנותה לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר לשנותה.
2) דעת הרמ"א (יורה דעה סימן רנ"ט סעיף ב)
אם התנה התורם בפירוש שלא ישנו את מה שהקדיש או את מקומו, אסור לשנות. כי על דעת כן תרם, והסכימו הגבאים כשקיבלו את התרומה.
