פרטים

נכתב על ידי ד"ר אמיר שוורץ

חטא העגל בכיה לדורות

כל המילים המתחרזות מהפרשה   חידון חרוזים משתלב עבר הווה ועתיד

לדוגמא:  מתחרז  גבשושית עם מילה  חלוצית = בראשית

מקומות  ושמות בפרשת כי תשא וההפטרה

חידון פרשת  כי תשא    תשעח

1. מתחזק את הנושא כלכלית
2. עליו שורפים  ומקריבים הקרבן
3. את אחי אני.......... יוסף בדותן
4. מתכת ממנו עשו הכיור

תפזורת מילים – פרשת כי תשא

מצא המילים מפרשת השבוע ( 13 במספר)

המילים מופיעות לאורך לרוחב ובאלכסון כל מילה קשורה באות לרעותה

מצא את המילים בתשבץ מתוך מאגר המילים המופיעות למטה.

עגל הזהב, חטא העגל, לויים, אהרון, הר סיני, לוחת הברית, יהושוע, משה, קרנו פניו,

תפזורת הגיון  קשה   

חגי ישראל:

 1. מחגי הרגל

2. בו ניתנה תורה

3. בל יראה ובל ימצא

4. יום המנוחה

5. החג של  הגדרה 3

הכין: ד"ר אמיר שורץ This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

פתרונות חידון חרוזים  ושמות פרשת כי תשא  תשע"ח

חטא העגל בכיה לדורות

כל המילים המתחרזות מהפרשה   חידון חרוזים משתלב עבר הווה ועתיד

לדוגמא:  מתחרז  גבשושית עם מילה  חלוצית = בראשית

מקומות  ושמות בפרשת כי תשא וההפטרה

חידון פרשת  כי תשא    תשעח

5. מתחזק את הנושא כלכלית
6. עליו שורפים  ומקריבים הקרבן
7. את אחי אני.......... יוסף בדותן
8. מתכת ממנו עשו הכיור

תפזורת מילים – פרשת כי תשא

מצא המילים מפרשת השבוע ( 13 במספר)

המילים מופיעות לאורך לרוחב ובאלכסון כל מילה קשורה באות לרעותה

מצא את המילים בתשבץ מתוך מאגר המילים המופיעות למטה.

עגל הזהב, חטא העגל, לויים, אהרון, הר סיני, לוחת הברית, יהושוע, משה, קרנו פניו,

תפזורת הגיון  קשה  

חגי ישראל:

 1. מחגי הרגל

2. בו ניתנה תורה

3. בל יראה ובל ימצא

4. יום המנוחה

5. החג של  הגדרה 3

הכין: ד"ר אמיר שורץ This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

פרטים

נכתב על ידי בית דוד

פרטים

נכתב על ידי ד"ר אמיר שוורץ

כי תשא

רמה קלה בינונית

1. אחי משה
2. החטא בגינו סובלים עד היום
3. העם מעולם לא היה ____ במדבר
4. והוא השליו נאכל נבלע_____ בין שיניו

רמה בינונית

חידון מילים ואותיות קפד ראשו בטנו וזנבו

רמה קשה

היגיון "צרוף"

מילה מהפרשה עם הגיון משלה

לדוגמא: מה בלע"ז עושה כאן הבקר?

הפתרון:  שו= מה פר = בקר = שופר

החידה שתי מילים

1. קשה מאוד

קברניט תפקידו

2. קשה

מפריד בין יבשות עם מים

הוא והיא

פירמידה

1. השישי
2. עמק באיטליה
3. משפחת חיות קרובה לאדם
4. שרוט
5. בעל חי קוצני
6. הולמים
7. הממוספרים

הכין : ד"ר אמיר שוורץ

כי תשא פתרונות

רמה קלה בינונית

1. אחי משה
2. החטא בגינו סובלים עד היום
3. העם מעולם לא היה ____ במדבר
4. והוא השליו נאכל נבלע_____ בין שיניו

רמה בינונית

חידון מילים ואותיות קפד ראשו בטנו וזנבו

רמה קשה

היגיון "צרוף"

מילה מהפרשה עם הגיון משלה

לדוגמא: מה בלע"ז עושה כאן הבקר?  הפתרון:  שו= מה פר = בקר = שופר

החידה שתי מילים

1. קשה מאוד

קברניט תפקידו  פקדים = פקד על ספינה + ים

2. קשה

מפריד בין יבשות עם מים מצרים = מצר +ים

הוא והיא

פירמידה

1. השישי
2. עמק באיטליה
3. משפחת חיות קרובה לאדם
4. שרוט
5. בעל חי קוצני
6. הולמים
7. הממוספרים

פרטים

נכתב על ידי בעז מלט

למה ציוותה התורה לתת מחצית השקל, אם יש סכנה של נגף לפקוד את ישראל, אז אולי מוטב לא לפקוד אותם כלל ?

פרטים

נכתב על ידי הרב עזריאל יונה

וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר, ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו: קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו [שמות לב].

כי זה משה האיש - חטאו בזה ולקו בזה ומתנחמים בזה, חטאו בזה כי זה משה האיש, ולקו בזה על זה היה דוה לבנו [איכה ה], ומתנחמים בזה -זה ה' קיוינו לו [ישעיה כה]  - ילקוט שמעוני.

הדברים סתומים, מעיר הרב אזרחי בספרו ברכת מרדכי, וכי מה חטא יש במלה זה, הלא בחטא העגל עסקינן, ומה פירוש חטאו בזה?

המעיין בחז"ל שם, יווכח כי בעצם לא רק שלא עלה על דעתם של ישראל לחשוש מפני אי חזרתו של משה רבינו, אלא אף כשבא השטן וטען כנגדם: בא-שש [ומשה עדיין לא הגיע..] פשוט לא השגיחו בו, היינו שלא עמדה לו לשטן שום טענה או הוכחה, משום שבני ישראל פשוט לא השגיחו בו.

המשמעות היא כפשוטה שפשוט לא שמו לב לדבריו כאילו לא היו מעולם.

מה שבכל זאת גרם להם לישראל לחשוש מפני אי חזרתו של משה רבינו, היתה דמות מיטתו שהראה להם השטן כשהיא תלויה בענן, ראייה זאת הדחיקה את עוצם הכרתם באמת התורתית מפני חושיהם המזוייפים.

כשהצליח השטן לעורר את חושיהם המציאותיים, כשהרימו אצבע כלפי המטה ואמרו זה משה האיש אז בטלה ההכרה ותש כוחה, שוב גברה המציאות גם אם התברר שאינה אלא דמיון שטני...

חטאו בזה,

כי אמנם ההתפתות לזה הוא החטא הגדול והנורא. פעמים שפותח לו האדם צוהר קטן גדלו כגודל המלה זה, אך משחושיו קורצים לו ומוכיחים לו את ה"מציאות", שוב לא עומדת לו לא ידיעה לא הכרה ולא אמונה, מאומה לא יעמוד מפני המציאות הנראית מבעד אותו צוהר של זה, כי ההכרה חייבת להיות חקוקה בבחינת 'חק תוכות', מעבר לעבר כמו אותיותיה של התורה, חייבת ההכרה להיות מציאות מעל לכל מציאות.

אחרת אין זו הכרה, אחרת אין זו אלא ידיעה חיצונית, המרחפת אולי מעל לאדם נוגעת ואינה נוגעת בו, אין זו הכרה. וזהו הנדרש מבן תורה אמיתי שהתורה תהא לא רק מודעת לו, לא רק מושכלת לו, אלא ממש עצם עצמיותו

ואז גם אם יבא השטן שבשטנים ויראה מראות שגלגלי עינים של בשר רואות אותם, גם אם הכל ירימו ידים ויושיטו אצבעות ויאמרו הנה הלא זהו זה, לא יערער הדבר כמלא נימה את המציאות האמתית. אדרבא זו האמיתית, תגלה את הזיוף הנורא שבכל דמיון אחר, המורה אחרת ממציאותה של תורה והכרה.

לכן זהו אם כל חטאת. חטאו בזה, עצם הדבר כי יתכן לומר על מטה הפורחת באויר, גם אם נראית היא לעינים של בשר, כי "זה משה האיש" אין לך פשע גדול מזה, זו היא פירכא שאין דוגמתה, על קניניה של תורה על ההכרה האמתית ועל הישות האמתית של 'איש התורה'.

ומובן מאד כעת, "על זה היה דוה ליבנו", כי המציאות עצמה כפי שרואים אותה בזה הלא היא היא זו המתבטאת בירושלים, במשכן ובמקדש, בכהן ונביא, בקרבן ורוח הקודש.

ולקינו בזה כי הזה נראה בעליל, ששועלים הלכו בו.

ושיא הברכה והתקוה הוא כי הגילה והשמחה תתפרק ממציאות של "זה ה' קינינו לו", כי כל החושים יעידו בע"ה על זה השם, כי האצבעות אף הן תורמנה ותעידנה ותצבענה על השם שקיוינו לו.

"זה קלי ואנוהו".

פרטים

נכתב על ידי הרב שמואל חסידה

המנהיג הישיש, שכבר מזמן הגיע לגבורות, נכון למות. ולא זו בלבד, הוא נכון שמפעל חייו כולו ייגנז, ששמו ופועלו יימחקו מן התורה, ומתודעת העם כולו , ובלבד שעמו האהוב יזכה לסליחה, ליחסו האוהב של ה'. ולעם זה מנהיגו, ה' נענה.

פרטים

נכתב על ידי הרב עזריאל יונה

וירא משה את העם כי פרוע הוא, כי פיעה אהרן לשמצה בקמיהם [שמות לב].

וחזא משה ית עמא וכו' שום ביש לדריהון [וראה משה את העם, שמץ רעה לדורות בישראל - תרגום אונקלוס].

ואמר לשמצה בקמיהם, כי אפילו אותם אשר אין מחשבתם רעה יוציאו עליהם לדורות שמץ ודבה. והנה כל העם פרוע עצה ומוסר, מהם לרעה ומהם להעלות על שפת לשון ודבת עם. ואמר זה כנגד אהרן לומר כי לכולם חטא, וזה כדעת אונקלוס שתרגם לשמצה בקמיהם לאפקא שום ביש בדריהון. ולפי שאמר 'בדריהון' נראה שרצה לפרש כי העגל אשר עשו יהיה שמץ רעה בדורות ישראל, כי יאמרו לא לחנם עשו אבותינו את העגל ועבדוהו, רק שידעו בו כי הוא אשר העלם מארץ מצרים ומצאו בעבודתו תועלת להם, ואף אנחנו נעשה כן, כי טוב לנו לעבדו, כאשר היה הדבר בירבעם, שאמר "רב לכם מעלות ירושלים, הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" [מלכים יב]. ראה משה כי לדורות יפשעו בו [רמב"ן].

דברם אלו מבהילים, אומר הרב אזרחי בספרו 'ברכת מרדכי'. הבה נתאר לעצמנו הנה ירבעם בן נבט מחליט שלא להרשות לכל כלל ישראל הנתונים לממלכתו לעלות לרגל לירושלים.

וכל כך למה?

כדי שלא יווכחו בכך שהוא אינו ממלכות בית דוד, שהרי אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד [יומא כה], וכשיעלו הוא, ירבעם ורחבעם למקדש, רחבעם ישב וירבעם יעמוד, אללי לאותה בושה.

אך כיצד מונעים את ישראל מלעלות לרגל?

מעמידים עגלים בדרכם, ומשפיעים על ישראל כי עגלים אלו, כדאי לעבדם. אין איפוא צורך לעלות לירושלים, כי 'אלה אלהיך ישראל'.

וכי כיצד יתכן להשפיע ולשכנע כי עגלים תחליף המה למקדש?? ואז מוכיחים את התועבה הזאת מאבות אבותיהם. שהרי גדולים מאד היו אבותינו במדבר, קרובים אל השם, ענקי רוח ראשי שבטים. אם בכל זאת עשו עגל, משמע כדאי הדבר. כנראה עזר להם העגל. שאם לא כן, היתכן כי גדולי עולם אלו יעשו עגל ויעבדוהו? כך השפיע ושכנע ירבעם בן נבט, להישאר בדרכים, לעבוד עגלים, ולא לעלות למקדש.

אבל הלא כל עובדי העגל נהרגו, לא נשאר מהם זכר?

הרי משה רבינו קרא את הקריאה 'מי לה' אלי', ונאספו אליו בני לוי, אלו שלא כרעו לעגל, והעגל עצמו נשרף ונכחד לא נשאר ממנו שריד וזכר, איך יתכן להוכיח מעשיית העגל ולא להיות נסתר מהכחדתו?

היתכן?

ללמדך כי רואה הוא האדם את מה שהוא חפץ לראות.

מה שאינו חפץ לראות אינו רואה. פשוט אינו רואה.

שומע האדם, את מה שהוא חפץ לשמוע.

מה שאינו חפץ לשמוע, פשוט אינו שומע.

מוכיח האדם, את מה שהוא חפץ להוכיח.

מסתייע האדם, ממה שהוא חפץ להסתייע.

משתכנע האדם, ממה שהוא חפץ להשתכנע.

את האמירות כ שם הה שונה או כאן היה שונה - קובע האדם על פי רצונו ובמידת חפצו.

בוחר לו האדם את ראיותיו את הסתמכויותיו.  

בוחר לו את גדוליו. וכשחסרים כאלו יוצרים אותם.

אם כדאי הדבר משתכנעים מעגל שעשאוהו 'גדולי עולם', ראשי שבטי ישורון.  

ואם יקשה, וכי למה הכחידו אותו, וכי למה צוה משה רבינו 'הרגו איש את אחיו', וכי למה צעק 'מי לה' אלי'

יעלו מתהום הנשייה את 'המקרה השונה'.

משה רבינו במקום שהוא חי פעל קיים, ודאי שאז לא היו צריכים להחליפו בעגל מקפץ, היום אין משה רבינו לא קיים. היום המקרה שונה.

נעשה איפוא עגלים נעבוד ל'אלה אלהיך ישראל'.

ומשתכנעים...

ההשתאות היא מכך, שאהרן כנראה נתבע אף על העגלים של ירבעם – "כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם".

כי זהו טיבו וטבעו של אדם שלומד הוא את מה שהוא חפץ משתכנע, ומסתמך כרצונו. ואהרן היה צריך לקחת זאת בחשבון. אחראי הוא אהרן גם לעגליו של ירבעם.

ומה נענה אנחנו? אימתי נשכיל לדעת כי כל תנועה שלנו נלמדת לפי ראות עיניו של כל מסתכל ובעיקר לפי רצונו, ואנו אחראים. אותנו יתבעו, אנו עתידים ליתן את הדין.

פרטים

נכתב על ידי אליעזר היון

ארבעים יום לאחר עלייתו של משה השמימה מתרחש אחד הארועים המצערים בהיסטוריה היהודית: פולחן עגל הזהב * העם, בהנהגתם של יונוס ויומברוס, מבוגרי הפקולטה המצרית לחרטומים, וממנהיגי ה"ערב רב", מבחינים כי בואו המובטח של משה מתעכב, והם נקהלים על אהרן וחור ותובעים: "עשה לנו אלוהים" * חור מסרב, ואף לא חוסך במלים קשות העולים לו במחיר חייו: הוא מוצא להורג, ואתו זקנים ונכבדים נוספים * כשהם מצביעים על גוויות הנשחטים פונה האספסוף הלהוט לאהרן ומאיץ בו שוב: "קום, עשה לנו אלוהים * אהרן מבקש לאסוף את כל תכשיטי הזהב מנשיהם וילדיהם.  את הזהב הוא משליך אל תוך האש כשממנה באורח על טבעי מתרומם עגל זהב המלחך דשא * משה שיורד מההר עם שני הלוחות בידו, מזהה את מחולות ההמון וקולות הזימה והוא מתמלא חימה וברוב זעם הוא משליך את הלוחות ומשברם לרגלי ההר

פרטים

נכתב על ידי עלון בית דוד

וירא העם, כי בשש משה לרדת מן ההר

רש"י האריך להסביר, מה אירע כאן לבני ישראל. הם טעו בחשבון הימים, משום שסברו שיום שעלה משה להר היה מן המנין; השטן השלים את התמונה והראה דמות חושך ואפילה בעולם, כדי שיחשבו שמת משה. אולם, אחרי הכל תמוה הדבר - איך עלה על דעתם שמת משה רבנו? הלא ידעו שהקב"ה קרא לו לעלות אליו כדי לקבל את התורה, ואיך יתן לו למות במרומים? וכי לשם כך עלה? וכי לא רצה הקב"ה ליתן את התורה לעם ישראל ?

אמרו חז"ל: "לא היו ישראל ראויים לאותו חטא, אלא כדי להורות תשובה לדורות". כלומר, בדרך הטבע לא היה אפשרי שתוך ימים ספורים ממעמד הר סיני יתדרדרו לשפל כזה, לעבור על האיסור החמור מכל, לעבוד עבודה זרה. אלא שהקב"ה נתן להם מקום לחטוא, כדי שילמדו הדורות הבאים, שגם במצב כזה עדיין אפשר לשוב בתשובה.

אולם זו פליאה עצומה, אם באמת לא היו ראויים לכך, ורק הקב"ה הכשיל אותם' איך קיבלו על זה עונש כבד כל כך, עונש שאנו פורעים אותו עד עצם היום הזה? והאם כדי להורות תשובה לדורות, יש הצדקה לגרום למותם של אלפים מישראל?

אין כונת חז"ל לומר, שבני ישראל היו חפים מפשע "; לא היו ראויים לאותו חטא", אבל היה חטא אחר, שבאמת חטאו בו. ובגלל החטא ההוא, נתן להם הקב"ה מקום להכשל. ומהו חטא זה ? עצם העובדה, שבמהירות כזו, תוך כמה שעות, החליטו שמשה לא יחזור יותר, ושעליהם למצא מחליף, אומרת דרשני. מה דחף אותם לזה? נראה מזה, שעוד קודם לכן, התגנבו ספקות והרהורים אל לבם של בני ישראל.

בני ישראל שמעו מפיו של הקב"ה רק את שתי הדברות הראשונות; את יתר הדברות, שמעו באמצעות משה... מי יודע - כך הרהרו - אולי לא מסר את הדיבור בדיוק כפי שנאמר לו? אולי הוסיף או גרע, אולי לא הבין היטב? הם לא העיזו לתת ביטוי להרהורים אלה, אבל עמוק בלב הם הרהרו ...

והנה קיבל הפקפוק הזה אישור. כאשר התעכבה חזרתו של משה רבנו, מיד היו שאמרו: אכן נודע הדבר! הלוחות שקיבל, אינם תואמים את הדברות כפי שהוא מסר אותם לנו, והוא חושש לחזור! ומכיון שהתחילו להאמין ולתת מקום למחשבה זו, הביא עליהם הקב"ה מכשול, שבעצם גם הם לא היו מעלים על דעתם שיהיה אפשרי, אלא שכך התגלגלו הדברים - שלא מרצונם ...

כך הוא דרכו של הקב"ה: מי שטומן את מחשבותיו בקרבו, הוא נותן לו הזדמנות להוציא אותם לחוץ, לתרגם אותם לשפת המעשה, ברצונו או שלא ברצונו...

ע"פ עיר גבורים לבעל כלי יקר

פרטים

נכתב על ידי אבי קלנר

מדוע על אדני המשכן נאמר ציווי שכולם יתנו מחצית השקל ואילו לשאר חלקי המשכן הציווי לתת כל אחד כפי נדבת לבו? ועוד תמוה מדוע דווקא מחצית השקל ולא שקל שלם?

פרטים

נכתב על ידי הרב עזריאל יונה

ויאמר אליהו לנביאי הבעל: בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשונה כי אתם הרבים וגו' [מתוך הפטרת פרשת השבוע – פרשת כי תשא].

אומר המדרש בילקוט שמעוני: א"ל אליהו לנביאי הבעל: בחרו שני פרים תאומים מאם אחת, הגדלים על אבוס אחד, והטילו עליהם גורלות, אחד לה' ואחד לבעל. ופרו של אליהו היה נמשך אחריו והולך, ואותו הפר שעלה לשם הבעל נתקבצו כל אותם נביאי הבעל - ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה - ארבע מאות וכולם לא יכלו להזיז רגלו מן הארץ [הפר שעלה בגורל אנשי הבעל לא רצה ללכת עמהם, ולמרות נסיונותיהם של 840 נביאי הבעל והאשירה לא הצליחו להזיזו ממקומו].

עד שפתח אליהו פיו ואמר לו: לך עמהם. השיב הפר ואמר לאליהו לעיני כל העם: אני וחברי יצאנו מבטן אחד וגדלנו במרעה אחד ועל אבוס אחד, והוא עולה לחלקו של הקב"ה ושמו של הקב"ה מתקדש עליו, ואני עליתי לחלק הבעל להכעיס את בוראי?

אמר לו אליהו: לך עמהם ואל ימצאו עלילה. כשם ששמו של הקב"ה מתקדש על יד זה שעמי, כך מתקדש על ידך.

א"ל וכך אתה יועצני? שבועה שלא אזוז מכאן עד שתמסרני בידם. מיד ויקחו את הפר אשר נתן להם. מי נתנו להם? אליהו. ומקרא אתה למד - שאמר להם: 'בחרו לכם', ולבסוף כתיב 'אשר נתן להם' והיינו דכתיב [איוב לה] "מלפנו [למדנו] מבהמות ארץ - למדנו מפרו של אליהו".

מעיר הרב אזרחי בספרו 'ברכת מרדכי' -  על מה מוסב ה'מלפנו מבהמות ארץ', מה יש ללמוד מן הפר הזה. האם הכוונה היא איך לעמוד על עמדו ובשום אופן לא לעבוד עבודה זרה? הכי את זאת יש ללמוד מפר, הלא זהו פשוטו של איסור?

ואולי הכוונה שלא לעשות קידוש השם על חשבון עבודה זרה, הלא אף זה לכאורה פשוט להלכה?

מה איפוא באה הבהמה לאלפנו או ללמדנו?

אכן לימוד עצום יש ללמוד מן הפר הזה, והוא שכשהרצון קיים במדה הגדושה, משקלו רב כל כך, עד כי שמונה מאות וחמישים נביאי בעל גם כן אינם מסוגלים להזיזו מעמדו.

מה היה בו בפר זה, שלא היה בפרים אחרים?

לפר הזה היתה הצמדות לטבעו, עקביות של רצון. החדרת העקביות והרצון אל תוך מהותו עד כי כך הוא טבעו של הפר הזה.

על זה קראו חז"ל את הפסוק 'מלפנו מבהמות ארץ ' -שכן לימוד עצום הוא זה.

צא ולמד, פר ככל הפרים. כיון שפעל בו הרצון, הפך הדבר לעצם מציאותו עד כדי כך ששמונה מאות וחמישים נביאי בעל אינם מסוגלים להזיז רגלו ממקומו.

אף אתה בן אדם אם רק תרצה תחקוק רצונך במהותך, אין דבר אשר יעמוד בפניך, ואין כח אשר יזיזך מעמדתך הקדושה.