חברותא מוכרת | שרית, משתתפת בחברותא

ברצוני לשתף אתכם בסיפורי האישי. אני בחורה צעירה בת 24, ובשנתיים האחרונות אני חשה שהכל 'תקוע' לי. יש לי אמנם עבודה, וחיי חברה אבל אני מרגישה כל העת כאילו אני לא מצליחה להתקדם, כאילו משהו חוסם אותי. קשה לי להצביע או להניח את היד על משהו קונקרטי. זו יותר הרגשה כללית.

החלטתי לחפש תשובה במקורות רוחניים. נרשמתי לחוגי מדיטציה, יוגה ואפילו סינטולוגיה, ועוד. היה נחמד ובהחלט למדתי דברים אך עדיין הרגשתי שלא הגעתי לאן שאני רוצה.

כמוצא אחרון החלטתי לבדוק את האלמנט הרוחני האחרון ברשימה שלי – את היהדות המסורתית. למה אחרון ברשימה? משום שהיהדות תמיד נתפסה בעיני כמשהו ששייך לשחורים מהתקשורת שמחפשים להחמיר על עצמם ועל זולתם. זו הסיבה שבהסכמתי לבחון את היהדות החלטתי שלא אעשה זאת במסגרת של 'חזרה בתשובה' קלאסית, אלא רק אתעניין במה שהיא מציעה.

כך הגעתי לחברותא. הארגון הזה, נדמה לי, הוא היחידי שמאפשר לשוחח אודות היהדות שלא במסגרת פרונטאלית- פנים אל פנים, שאז מפלס הלחץ עולה ואי אפשר לדבר בחופשיות. דיאלוג של 10 דקות בשבוע נשמע לי הוגן ובלתי מזיק.

אלא שבשיחה הראשונה ציפתה לי הפתעה. ה'חברותא' אותה שידכו לי המתנדבות מחברותא היתה בת כיתתי לשעבר שחזרה בתשובה לפני כמה שנים. זו היתה שיחה מאד מפתיעה. לא האמנתי שאני אפגוש אותה שוב בגלגול הזה. כששמעתי בזמנו שהיא חזרה בתשובה הייתי בהלם: כיצד רינה [שם בדוי] שהיתה כה פופולארית בכיתה ועתידה היה מובטח זנחה את הכל לטובת חיי יהדות? שמחתי שיכולתי כעת לשאול אותה את כל השאלות. היה מרתק.

אני עצמי לא חזרתי בתשובה אבל אני יכולה לומר בביטחון שהריק גדול שליווה אותי בשנים האחרונות כבר לא נמצא בי עוד ואני חשה שלפחות אני שואלת את השאלות הנכונות במקום הנכון.