לאן נעלמו האגורות? | הרב עזריאל יונה

נייל היה נער מבריק, מוכשר, יצירתי, אך משולח כל רסן. כבר כילד התגלו אצלו בעיות התנהגות קשות שרק הלכו והחמירו עם השנים. בגיל התיכון, לא הצליחו מחנכיו להשתלט על אפיו הקשה, וכשרונו הרב שלא חדל לייצר מעשי משובה מקוריים לשמחת חבריו שהביטו בו בהערצה הטריף את מוריו שלא ידעו כיצד להתמודד אתו.

 

זו הסיבה שכאשר נודע כי נייל נרשם לאוניברסיטה ללימודי כלכלה וחשבונאות זקפו כולם את גבותיהם בהתפעלות: כיצד יוכל הבחור הצעיר קל הדעת לשמור על מתח לימודים גבוה, על התמדה, ועל יחס רציני למבחנים הקשים? ההפתעה גדלה שבעתיים כאשר התברר כי ביחד עם נייל התקבלו לאוניברסיטה עוד שישה מחבריו הטובים, שלא נמנו על השכבה הטובה של התלמידים בלשון המעטה... מלבד הכישרון והיצירתיות של נייל, דמו הם לו בכל, ושמע מעשיהם הבלתי חיוביים יצא למרחוק.

 

לשיא הגיעה ההפתעה כאשר נודע כי כל השבעה מצליחים בלימודיהם ואף מוציאים ציונים גבוהים במבחנים. כעבור שנתיים התרגלו האנשים לכך כי משהו טוב כפי הנראה עבר על נייל וחבורתו, וכאשר נודע כי השבעה התקבלו לעבודה כפקידי בנק בכירים בשבעה בנקים גדולים ברחבי הארץ כבר איש לא הביע תמיהה, והם הפכו לדוגמא של יכולת שינוי וכח רצון.

 

 ומה באמת ארע?

על בסיס תמימותם של האנשים בנה נייל את תכניתו. הוא ידע שאנשים תמיד יביטו עליו בעין מעט ביקורתית ולכן החליט להגות רעיון, לפיו יצליח להתעשר, מבלי שאיש יבחין בכך. הוא פנה לשישה מחבריו הטובים, 'תכשיטים' כמוהו ופרס בפניהם את תכניתו. השבעה ילמדו לימודי כלכלה וחשבונאות ויתקבלו לעבודה בשבעה בנקים שונים. ומה אז? כאן הגיעה תכניתו הגאונית של נייל: בכל חשבון בנק שהם יטפלו את ירוקנו את האגורות שבו לחשבון בנק נפרד. כלומר אם ללקוח מסויים יש 3562 דולר ו-59 סנט [אגורות] יועברו 59 האגורות לחשבון מיוחד שייפתח על ידי נייל וחבריו. החשבון של נייל היה פשוט: כאשר מדובר בשבע פקידים החולשים על עשרות אלפי חשבונות, מספר האגורות שיגיע ביום אחד לחשבון המשותף יעמוד על עשרות מיליונים של אגורות. עשרות מיליוני אגורות שוות עשרות אלפי דולרים בכל יום, כך שבכל חודש תגרוף הקבוצה לכיסה קרוב למיליון דולר.

 

התכנית של נייל היתה מבריקה. איש לא הבחין שחסרים לו כמה אגורות בחשבון. כאשר לאדם היה שלושים אלף דולר בחשבון ועוד שישים אגורות, לא עניין אותו שבדף החשבון כתוב היה סכום עגול של שלושים אלף דולר. הוא אמר לעצמו מן הסתם ששישים האגורות שולמו כעמלה כל שהיא, ושמח כי מדובר בסכום כה נמוך. בתוך חדשים ספורים גרפה קבוצתו הנוכלת של נייל לכיסה ארבעה מיליון דולרים.

 

*** 

 

תומס, ניו-יורקי כבן 39 היה אדם שעבד קשה למחייתו. הוא היה אדם ישר באופן יוצא דופן, אך בלי הרבה מזל. הוא ניסה במהלך חייו לשלוח את ידו בכמה עבודות, ולאחר שנכשל הבין כי כדאי לו לעסוק במלאכה מסודרת בה יקבל את משכורתו באופן מסודר ובטוח. תומס השכיר עצמו לשומר ביטחון באחד ממרכזי הקניות הגדולים בעיר ובכל חודש היה מקבל את משכורתו שעמדה על 3300 דולרים.

 

לתומס היו שלשה ילדים, שתי בנים ובת. מאחר שאשתו היתה אשה חלושה וחולנית נפל כל עול הפרנסה על כתפיו של תומס והוא עבד שעות רבות כדי להגדיל במעט את הכנסתו. זו הסיבה שכל דולר היה חשוב בעיניו. כאשר בתו הקטנה ביקשה ממנו לקנות לה בובה ליום ההולדת, ידע תומס כי הוא יתקשה לעשות זאת אך החליט כי הוא יחסוך במשך שלשה חדשים דולר ועוד דולר עד שיוכל לרכוש את הבובה הנכספת השווה בסך הכל 40 דולרים.

 

כעבור שלשה חדשים בדק תומס את חשבונו והופתע לגלות כי על פי חשבונו חסרים לו 4.5 דולר. מדובר אמנם בסכום נמוך במיוחד, אך בשביל תומס הם היו יותר מעשרה אחוזים ממחירה של הבובה אותה הבטיח לבתו. הוא עבר שוב ושוב על החשבונות עד שלפתע חלפה בו ההבנה כי כל האגורות שהיו בחשבונו במשך השנים פשוט נעלמו. הוא השווה את טופס המשכורת שלו לדף חשבון הבנק וגילה כי אכן כך ארע. תומס היה אדם בלי מזל, אך לא בלי שכל. הוא הבין כי הסיכוי שהבנק העובד בצורה ממוחשבת ברמה הגבוהה ביותר, לא מסוגל סתם כך 'לאבד' מאות אגורות במשך שנים. הוא החליט לבחון את המקרה לעומק.

 

בשבועות הקרובים התעמק תומס בדפי החשבון ונוכח כי בכולם טיפל פקיד בנק מסויים בשם רוג'ר. תומס החל לחקור אודותיו, והופתע לגלות כי רוג'ר נחשב לכלכלן גדול וחשוב, שסיים את לימודי האוניברסיטה שלו בהצטיינות. תומס הגיע לאוניברסיטה ושוחח עם המרצים של רוג'ר שזכרו אותו היטיב ושבחו אותו כאחד מטובי הסטודנטים שהיו במחלקה לכלכלה. במיוחד הם זכרו את קבוצתו של רוג'ר שמנתה שבעה סטודנטים שהפכו עם הזמן לפקידי בנק בכירים בבנקים הגדולים במדינה.

 

התמונה החלה להתבהר, ותומס תפס שהוא עלה על משהו. כבר באותו יום מיהר לפתוח חשבון בנק בשלשה סניפים נוספים בהם עבדו שלשה מחברי הקבוצה, ולא הופתע לגלות בסופו של אותו חודש כי האגורות 'אבדו' לו גם שם. חודש מאוחר יותר הוא פתח בשאר הסניפים והתמונה שחזרה על עצמה היתה כעת ברורה.

 

התדהמה שפשטה בעולם הבנקאות היתה עצומה: ביום בהיר אחד הופיעו חוקרים מהיחידה המיוחדת לחקירת פשעים ועצרה שבעה פקידי בנק בכירים משבעה בנקים ענקיים. איש לא חשד בקבוצה הקטנה הזו שעל פי העיתונות הצליחה במשך שנות פעילותה לשדוד עשרות מיליוני דולרים מאזרחים תמימים שלא השכילו להבחין בפרטים הקטנים.

 

­_____

כאשר מגיע אליעזר עבד אברהם אל נחור והוא מחפש נערה שתתאים ליצחק, הוא מתפלל ואומר: "הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה, ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הוכחת לעבדך ליצחק". כאשר הגיע רבקה אל הבאר, מספר המדרש כי המים עלו לקראתה לפי שצדקת היתה , אלא שאליעזר לא מסתפק בזאת והוא עורך לה את מבחן ה'כד'. חז"ל מתקשים, מדוע נדרש היה אליעזר לבדוק אותה לאחר שהתברר כי המים עלו לקראתה? ומשיבים כי על אף ההוכחה שהיא צדקת, מכל מקום אליעזר רצה לראות האם היא גם גומלת חסדים, האם ליבה טוב. את זה הוא יכול לבדוק רק על ידי בחינה של שימת הלב שלה לפרטים הקטנים: לגמלים. כל אדם היה דואג להשקות את אליעזר, אך לא כל אחד היה גם שם לב שיש כאן בעלי חיים שצריכים לשתות. לאחר המבחן הזה ידע אליעזר כי אותה הועיד ה' ליצחק.