מה הביא את יתרו להתגייר? | בעז מלט

יתרו בא לבני ישראל אל המדבר לאחר ששמע את הניסים והישועות שעשה השם לבני ישראל והוציאם ממצרים. כשהוא נפגש עם משה רבנו, מספר לו משה, את מה שעשה השם לפרעה ולמצרים.
 
האין זה פלא, שמשה מספר ליתרו דוקא את קורות המצרים, ולא את קורות עם ישראל?
 
ועוד קשה השימוש בשמות השם בפרשה, כידוע שם אלוקים מורה על מידת הדין, ושם י-ה-ו-ה על מידת החסד. אם כן היינו מצפים לראות שהנהגת השם את ישראל תהיה במידת החסד והנהגת השם את המצרים במידת הדין, הרי הם חטפו מכות מאת השם, וישראל זכו לחסדיו, אבל יתרו דוקא שמע את שעשה אלוקים לישראל, ומצד שני את שעשה י-ה-ו-ה לפרעה ומצרים, שם שמורה על מידת החסד. מדוע?
 
חכמינו אמרו על כך שהרשעים מהפכים את מידת הרחמים לדין, והצדיקים מהפכים את מידת הדין לרחמים, וצריך להבין זאת.
 
מבאר הספר כלי יקר שבזמן ההוא היו רבים מעמי הארץ שהיו מאמינים בשני אלים, האל הטוב והאל הרע, (אגב גם היום ישנם אנשים שחיים בתודעה דומה לזו, אנשים שתופסים את השם בתור המזל הטוב שלהם וזה פרוש השם גד (GOD), ואם אין להם מזל טוב הם ברוגז עם האלוקים).
 
אומר הכלי יקר שיתרו לאחר ששמע על קורות ישראל, חשב שאולי ה' יודע לעשות רק טובות, הוא הושיע את ישראל וגאלם, אבל הרעות שייכות לאל אחר.
כאשר הוא נפגש עם משה, ושמע ממנו גם על המכות שהשם הביא למצרים, הוא הבין שיש לו עסק עם אל בדרגה אחרת מהמקובל בעולם, שהוא עושה גם חסדים וגם דינים בעולם.
 
מה שהכי הפליא אותו, זו הנהגת המידה כנגד מידה שהוא ראה אצל השם, הוא נדהם לראות שהמצרים אכלו את הנזיד שהם בישלו עבור ישראל. הם זרקו את ילדי ישראל ליאור, וכנגד זה סופם שטבעו בים: עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלֹהִים:  כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.
 
הנהגת מידה כנגד מידה, ראשית מצביעה על סדר וחשבון, יש יד מכוונת בעולם. היא גם נותנת לבני האדם הזדמנות לחזור בתשובה, כשאדם רואה שהסבל שנגרם לו הוא ממין החטאים שחטא, שהשם נוהג עמו מידה כנגד מידה, הוא שם על ליבו שבעצם הוא בהנהגתו הרעה אשם בכל דלדול החיים שבא לו. זהו שאומר נעים זמירות ישראל: "ה' צילך על יד ימינך", הוא נוהג עימנו כמו הצל שלנו.
 
למדנו מכאן, שהרשעים שהולכים בדרך רעה, מכריחים כביכול את ה' שרוצה להיטיב להם, לנהוג עמם בדרך קשה, וגם הנהגת ה' עמם במידת הדין באה ברחמיו עליהם, לעוררם לתשובה, כשיראו שבעצם הם הביאו זאת על עצמם, והם המהפכים את מידת הרחמים לדין.
 
לעומתם הצדיקים, אף אם סבלו ממידת הדין , הרי שהם מודים על הרעה כשם שמודים על הטובה, הם מחפשים ומוצאים את הטוב שנמצא גם בדינים, וממתקים את הדינים. ובכלל הם מביאים לכך שמידת הדין לא תוכל לקטרג עליהם ותענה בעל כורחה אמן על ברכותיהם, והם המהפכים את מידת הדין לרחמים.