פרשת תצוה

הקמת המשכן בגדים וקורבנות במשכן המשך  תחילת הדרך

כל המילים המתחרזות מהפרשה   חידון חרוזים משתלב עבר הווה ועתיד

לדוגמא:  מתחרז  גבשושית עם מילה  חלוצית = בראשית

המתחרז

מילה נרדפת

המילה

הרמטכל היה בוגי יעלון

איתו מצלצלים

 

הירח הקטן הוא סהרון

ממנהיגי העם בצאתם ממצרים

 

על המשכן רוח אלוקים מרחפת

על ראשו הייתה

 

כל חיה את שלה קיבלה הנתח

בקידמת הראש

 

התורה דאגה ליתומים ואלמנות

דורנות

 

המלחמה החלה ללא התראות

חוליות חוליות

 

את הריקמה האשה קולעת

נחפרת באדמה

 

את השטן מלווים השדים

אותם לובשים

 

את האסירים בערב היה כולאם

אבנים יקרות בחושן הכהן

 

הנשים אכלו לאחר שהיו מורעבות

הבגדים לכהן הגדול היו מוכנים...

 

מה שקרה כל הפך ליתרון

ההיפך משכחה

 

 

 

מקומות  ושמות בפרשת תצוה וההפטרה

 

המתחרז

מילה נרדפת

המילה

 

חידון פרשת תצוה   תשעח

 

1

2

3

4

1

 

 

 

 

2

 

 

 

 

3

 

 

 

 

4

 

 

 

 

 

 

  1. דרגת איכות גבוהה בשמן
  2. אמתלה
  3. משחק ילדים
  4. פרשתינו

 

תפזורת מילים – פרשת תצוה

 

מצא המילים מפרשת השבוע ( 13 במספר)

המילים מופיעות לאורך לרוחב ובאלכסון כל מילה קשורה באות לרעותה

מצא את המילים בתשבץ מתוך מאגר המילים המופיעות למטה.

 

א

ג

י

ת

צ

ו

ה

ת

ע

ש

ו

נ

ד

א

מ

ב

ר

א

ת

י

ש

א

א

א

ב

נ

ע

ש

ל

ש

מ

ל

ח

ב

נ

ש

ר

י

פ

ב

פ

ס

י

ח

מ

ק

ז

ו

מ

ק

ל

ל

ר

ט

נ

ש

ב

ו

צ

ה

כ

ר

א

מ

א

ש

י

מ

ת

ר

ש

ו

ו

י

ש

ה

ר

ד

מ

י

א

ו

ק

י

מ

ו

ת

ו

מ

י

מ

כ

מ

ח

ב

ת

ת

ש

ר

ת

ה

ר

ת

מ

ש

ו

ל

ד

כ

ר

כ

ב

י

מ

ר

נ

י

פ

ש

מ

ו

ר

ת

נ

ר

ת

י

ע

ב

ב

ה

י

ה

ל

ו

מ

ש

ה

י

מ

ו

ת

י

י

ש

ש

ש

ב

נ

ל

כ

ר

ז

צ

נ

ס

מ

פ

ט

ד

ה

ו

ר

פ

א

ו

ר

ב

ק

ר

ה

א

ל

ו

ב

ש

ר

ה

ז

נ

ח

א

א

ג

י

נ

ד

ב

ת

ת

ע

ש

ו

נ

ד

 

 

אורים ותומים, אדם, פטדה, ברקת, משכן  יהלום, לשם שבו אחלמה תרשיש, ישפה שוהם.

 

תפזורת הגיון  קשה   

נ

א

ג

ח

מ

ח

י

ת

מ

כ

נ

ב

ר

א

פ

ו

ד

ר

ש

ל

ה

פ

ש

ו

ר

ש

ג

ש

ב

ב

נ

ל

כ

ת

ו

נ

ת

י

ם

ה

ל

ח

ח

ש

ל

ר

ר

ר

ז

מ

פ

נ

נ

ב

י

כ

ז

צ

ב

ו

ז

ק

מ

צ

נ

פ

ת

פ

ח

ת

 

בגדי קודש :

  1. שלמה
  2. ...... משפט
  3. .......קרב
  4. מאבני החושן
  5. כובע שפיצי
  6. חידון למוח

 

 

הכין: ד"ר אמיר שורץ This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

פתרונות חידון חרוזים  ושמות פרשת תצוה   תשע"ח

הקמת המשכן בגדים וקורבנות במשכן המשך  תחילת הדרך

כל המילים המתחרזות מהפרשה   חידון חרוזים משתלב עבר הווה ועתיד

לדוגמא:  מתחרז  גבשושית עם מילה  חלוצית = בראשית

המתחרז

מילה נרדפת

המילה

הרמטכל היה בוגי יעלון

איתו מצלצלים

פעמון

הירח הקטן הוא סהרון

ממנהיגי העם בצאתם ממצרים

אהרון

על המשכן רוח אלוקים מרחפת

על ראשו הייתה

מצנפת

כל חיה את שלה קיבלה הנתח

בקידמת הראש

מצח

התורה דאגה ליתומים ואלמנות

דורנות

מתנות

המלחמה החלה ללא התראות

חוליות חוליות

שרשרות

את הריקמה האשה קולעת

נחפרת באדמה

תולעת

את השטן מלווים השדים

אותם לובשים

בגדים

את האסירים בערב היה כולאם

אבנים יקרות בחושן הכהן

אבני שוהם

הנשים אכלו לאחר שהיו מורעבות

הבגדים לכהן הגדול היו מוכנים...

מוסבות

מה שקרה כל הפך ליתרון

ההיפך משכחה

זכרון

 

 

מקומות  ושמות בפרשת תצוה וההפטרה

המתחרז

מילה נרדפת

המילה

הודי הפך לנהר

מקום גבוה

הר

הילד הרע חשב לעשות תעלול

מיצר

גבול

על הארץ זחל לו שרץ

כיברת אדמה

ארץ

שאל הילד את אבא מה רע?

סיוע

עזרה

איך נראה השואל?

משמות הר הבית

הראל

משמות הארבה הוא החגב

מבני אהרון

נדב

היא הייתה בהירה עם נטיה לשחומה

שכונה בירושלים

הר החומה

לקראת אפיה הפעיל הכבשן

מקום מגורים ומקדש

משכן

הוא גרב גרביים

משם ישראל יצאו

מצרים

שם העלה על נש את חודש האביב

לא ישיר

סביב

 

 

חידון פרשת תצוה   תשעח

 

1

2

3

4

1

כ

ת

י

ת

2

ת

ר

ו

צ

3

י

ו

י

ו

4

ת

צ

ו

ה

 

 

  1. דרגת איכות גבוהה בשמן
  2. אמתלה
  3. משחק ילדים
  4. פרשתינו

תפזורת מילים – פרשת תצוה

 

מצא המילים מפרשת השבוע ( 13 במספר)

המילים מופיעות לאורך לרוחב ובאלכסון כל מילה קשורה באות לרעותה

מצא את המילים בתשבץ מתוך מאגר המילים המופיעות למטה.

 

א

ג

י

ת

צ

ו

ה

ת

ע

ש

ו

נ

ד

א

מ

ב

ר

א

ת

י

ש

א

א

א

ב

נ

ע

ש

ל

ש

מ

ל

ח

ב

נ

ש

ר

י

פ

ב

פ

ס

י

ח

מ

ק

ז

ו

מ

ק

ל

ל

ר

ט

נ

ש

ב

ו

צ

ה

כ

ר

א

מ

א

ש

י

מ

ת

ר

ש

ו

ו

י

ש

ה

ר

ד

מ

י

א

ו

ק

י

מ

ו

ת

ו

מ

י

מ

כ

מ

ח

ב

ת

ת

ש

ר

ת

ה

ר

ת

מ

ש

ו

ל

ד

כ

ר

כ

ב

י

מ

ר

נ

י

פ

ש

מ

ו

ר

ת

נ

ר

ת

י

ע

ב

ב

ה

י

ה

ל

ו

מ

ש

ה

י

מ

ו

ת

י

י

ש

ש

ש

ב

נ

ל

כ

ר

ז

צ

נ

ס

מ

פ

ט

ד

ה

ו

ר

פ

א

ו

ר

ב

ק

ר

ה

א

ל

ו

ב

ש

ר

ה

ז

נ

ח

א

א

ג

י

נ

ד

ב

ת

ת

ע

ש

ו

נ

ד

 

 

אורים ותומים, אדם, פטדה, ברקת, משכן  יהלום, לשם שבו אחלמה תרשיש, ישפה שוהם.

 

תפזורת הגיון  קשה  

נ

א

ג

ח

מ

ח

י

ת

מ

כ

נ

ב

ר

א

פ

ו

ד

ר

ש

ל

ה

פ

ש

ו

ר

ש

ג

ש

ב

ב

נ

ל

כ

ת

ו

נ

ת

י

ם

ה

ל

ח

ח

ש

ל

ר

ר

ר

ז

מ

פ

נ

נ

ב

י

כ

ז

צ

ב

ו

ז

ק

מ

צ

נ

פ

ת

פ

ח

ת

 

בגדי קודש :

  1. שלמה
  2. ...... משפט
  3. .......קרב
  4. מאבני החושן
  5. כובע שפיצי
  6. חידון למוח

 

 

הכין: ד"ר אמיר שורץ This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

 

 

 

 

 

מדוע נצטוו על נתינת השמן בלשון "ויקחו א ל י ך "? וכי מה חלקו של משה רבנו בשמן המנורה, הרי לא הוא הדליק אותה, אלא אהרן הכהן? 

 

מכאן למדים אנו על היחס המיוחד שבין משה רבנו לאהרן אחיו. כידוע, נענש משה רבנו על סירובו ללכת בשליחות ה' אל פרעה, כאשר אמר לו ה':"הלא אהרן אחיך הלוי", אחיך שהיה אמור להיות לוי ואתה כהן, הוא יהיה מעתה כהן, ואילו אתה תתייחס על שבט לוי בלבד. אך מי שמעיין בדברי רש"י שם יראה שנחלקו בזה התנאים. דעתו של רבי היא כנ"ל, אבל ר' יהושע בן קרחה אומר, שחרון אף זה לא השאיר שום רושם. מדוע? כי ר' יהושע בן קרחה סובר, שמה שזכה אהרן לכהונה, לא היה בכך שום עונש עבור משה רבנו... אמנם לא הוא זכה בכהונה אלא אהרן אחיו, אבל מאי נפקא מינה? משה רבנו הרגיש ושמח במה שאהרן זכה לכהונה, כאילו הוא בעצמו זכה לכך !
 
"הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד, כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן, זקן אהרן שיורד על פי מדותיו". על פסוק זה דרשו חז"ל במדרש, שלכן כתוב "זקן" שתי פעמים, לפי שהיה על זקנו של אהרן כאילו על זקנו של משה. הקשר והאחדות שביניהם הגיע לדרגה כזו שמשה רבנו הרגיש בחוש כאילו השמן שנמשח בו אחיו לכהונה נמצא גם עליו !
 
וכמים הפנים אל פנים, גם לבו של אהרן הרגיש בגדולתו של משה רבנו כבגדולתו שלו. כשאמר משה רבנו להקב"ה "שלח נא ביד תשלח", כלומר בידו של אהרן שהוא היה רגיל להשתלח, כדי שלא לפגוע בו, אמר לו הקב"ה: "וראך ושמח בלבו". ומבאר המדרש: "בלבו יותר מבפיו". כלומר, שהשמחה שבלב היתה כל כך גדולה, עד שלא היתה שום אפשרות לתת לה ביטוי בפה !
 
ובזכות זו זכה אהרן לאורים ותומים, כפי שנאמר: "והיו על לב אהרן"; רק לב שכזה שמסוגל להרגיש בשמחתו ובצערו של הזולת כאילו היה שלו ממש, הוא זה שיכול לקיים "ונשא אהרן את שמות בני ישראל על לבו, לזכרון לפני ה'". רק הוא ראוי לשאול באורים ותומים; מי שאינו מסוגל לרדת לסוף דעתו של זולתו, אינו יכול לכוון את דעתו בשאלתו, וממילא גם התשובה לא תהיה מתאימה ונכונה.
 
מעכשיו, מובן מאד מדוע מתבטא הפסוק "ויקחו אליך שמן זית זך". כידוע, היה בשמן זה פיוס מיוחד עבור אהרן הכהן. לאחר שחלשה דעתו על מה שלא השתתף בקרבנות הנשיאים, ניחם אותו הקב"ה במה שבחלקו נפלה הדלקת המנורה: "שלך גדול משלהם". והרי צערו של אהרן היה גם צערו של משה, ונמצא איפוא ששמן זה, כשם שניתן לאהרן, כאילו ניתן גם למשה !
(ע"פ שיחות הגר"ח שמואלביץ)
 

תצוה

רמה קלה

  1. מכלי המשכן
  2. בית המקדש
  3. פרו ___ ללא תמורה
  4. אותם  אופים בבית המקדש

 

1

2

3

4

1

 

 

 

 

2

 

 

 

 

3

 

 

 

 

4

 

 

 

 

 

 

רמה בינונית

חידון מילים ואותיות קפד ראשו בטנו וזנבו

 

ההנחיה

 

קפד ראשו

קפד בטנו

קפד זנבו

1

הגדרה

בושם במקדש

תסמונת בעייתית

יללת ובכית

שורה (זנבו וראשו קפד)

 

הפתרון

 

 

 

 

2

הגדרה

מחלקי היממה

לא מעטים

לא ישנים

שכן שלנו

 

הפתרון

 

 

 

 

3

הגדרה

צלפים

ביחד (קפד ראשו X2)

לא קשים

חבל עבה ( קפד ראשו X2)

 

הפתרון

 

 

 

 

 

 

רמה קשה

היגיון "צרוף"

מילה מהפרשה עם הגיון משלה, לדוגמא: מה בלע"ז עושה כאן הבקר?

הפתרון:  שו= מה פר = בקר = שופר

החידה

אביו של יפת עם בנו של אדם

הוא והיא

הגדרה

הוא

היא

 הגדרה

 

בן אהרון

 

תרומה

 

סיפור רציני

 

סיפור קטן

 

כתר

 

נשואה לאל בנצרות

 

אותו מקריבים

 

עיר דרומית

 

 

פירמידה

1

 

 

2

 

 

 

3

 

 

 

 

4

 

 

 

 

 

5

 

 

 

 

 

 

6

 

 

 

 

 

 

 

7

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. העשירי קודש
  2. עבורי
  3. מילת שאלה
  4. סחורה במחסן
  5. לא רזים
  6. ביריונים
  7. איל ה......

 

 

 

 

פתרונות פרשת תצוה

  1. מכלי המשכן
  2. בית המקדש
  3. פרו ___ ללא תמורה
  4. אותם  אופים בבית המקדש

 

1

2

3

4

1

מ

ז

ב

ח

2

ז

ב

ו

ל

3

ב

ן

נ

ן

4

ח

ל

ן

ת

 

 

חידון מילים ואותיות קפד ראשו בטנו וזנבו

 

ההנחיה

 

קפד ראשו

קפד בטנו

קפד זנבו

1

הגדרה

בושם במקדש

תסמונת בעייתית

יללת ובכית

שורה (זנבו וראשו קפד)

 

הפתרון

קטורת

טורת

קטרת

טור

2

הגדרה

מחלקי היממה

לא מעטים

לא ישנים

שכן שלנו

 

הפתרון

ערבים

רבים

ערים

ערבי

3

הגדרה

צלפים

ביחד (קפד ראשו X2)

לא קשים

חבל עבה ( קפד ראשו X2)

 

הפתרון

קלעים

לעים

קלים

קלעי

 

 

היגיון "צרוף"  מילה מהפרשה עם הגיון משלה

לדוגמא: מה בלע"ז עושה כאן הבקר?  הפתרון:  שו= מה פר = בקר = שופר

החידה

אביו של יפת עם בנו של אדם

הפתרון  נחשת = נח אביו של יפת +  שת בנו של אדם הראשון

הוא והיא

הגדרה

הוא

היא

 הגדרה

נדב

בן אהרון

נדבה

תרומה

מעשה

סיפור רציני

מעשיה

סיפור קטן

נזר

כתר

נזירה

נשואה לאל בנצרות

איל

אותו מקריבים

אית

עיר דרומית

 

 

 

 

 

פירמידה

1

י

 

2

ל

י

 

3

ל

מ

י

 

4

מ

ל

א

י

 

5

מ

ל

א

י

ם

 

6

א

ל

י

מ

י

ם

 

7

מ

י

ל

ו

א

י

ם

 

 

  1. העשירי קודש
  2. עבורי
  3. מילת שאלה
  4. סחורה במחסן
  5. לא רזים
  6. ביריונים
  7. איל ה......

 

 

הכין: ד"ר אמיר שוורץ

מה לאכילה שהיא פעולה חומרית, ולכפרה שאינה אלא תוצר רוחני טהור, מה לגשם ולרוח, מה לפיסי - המזון המתעכל בדמם של הכהנים, ולמטאפיסי - כפרת החוטא, מחילה וכבישת החטא?
 

ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו בבואו אל הקדש לזכרון לפני ה' תמיד ונתת... והיו על לב אהרן... ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני השם תמיד [שמות כח].

 

מדוע החזרה הזאת, מדוע לא די ב'על לבו' פעם אחת? כך מעיר הרב אזרחי בספרו 'ברכת מרדכי'.

 

ובעצם לכאורה אף פעם אחת מיותרת היא, שהרי המיקום מפורש היטב, החל ממעשה האפוד [כח ו], דרך הפסוקים יב: ''על שתי כתפיו לזכרון", וכך בפסוקים יג יד: ''משבצות זהב שרשרות על המשבצות'', וכך בפסוקים טו כב: ''חושן משפט שרשות גבלת'', וכך בפסוקים כג כד: ''טבעות על קצות החושן עבותות על שתי הטבעות והעבותות על כתפות האפוד", עד פסוק כז: "ועשית שתי טבעות זהב ונתת אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעומת מחברתו ממעל לחשב האפוד", ועד פסוק כח. מדוע לפרט שוב את מיקומו 'על לבו'?

 

ולא עוד, אלא שהמיקום 'על לבו', נאמר רק לצורך "שמות בני ישראל בחושן המשפט", לצורך "האורים ותומים", ולצורך "משפט בני ישראל"?

 

כנראה ששני דברים שונים המה. מיקום כל הבגד הזה מבגדי הכהונה, ודבר נוסף הוא אלו שלשת הענינים המפורטים בפסוקים כט ל [שהובאו בפתיח].

 

איך מפרשים זאת?

אמנם מיקומו של הבגד הוא על הכתפיים. על כתפיות אלו קשורים כל חלקי האפוד, החושן והאורים ותומים כל זה מפורט היטב בפסוקים. אין צורך, ואי אפשר להוסיף, לא על פירוטם ולא על מיקומם. זהו מקום מלבושם.

 

שלשת ה'על לבו', 'על לב', ו'על לבו', אינם מקום, אינם לבוש. זהו תפקיד. זוהי משימה. זהו קיום דינם שאותו מקום שהם ממוקמים בו כלבוש, יהיה לא רק על החזה שלהם, לא על הכתפים בלבד - אלא על לב.

 

על לב זה, יש 'לעשותו'. עבודת הכהן הגדול היא, שיעמול על ליבו ויכשירו להיות מקומם של 'שמות בני ישראל', של 'האורים ותומים' של 'משפט בני ישראל'.

 

'ונשא אהרן' - אהרן הוא אשר יכשיר את ליבו להיות 'נושא' שמותיהם ומשפטם.

הכתפיים והחזה, מיקומו של הלבוש הוא, כשם ששאר מלבושיו ממוקמים כל אחד במקומו המותאם לו, מצד עצם לבושו.

 

הלב אינו מיקומו של הלבוש, אלא של 'שמותיהם', ו'משפטם'.  

 

ואמר רבי שמלאי, בשכר 'וראך ושמח בלבו' זכה לחושן המשפט על לבו [שבת קלט]. כלומר מאחר שאהרן שמח בכל ליבו במינויו של משה רבינו כפי שנאמר בחומש שמות, ללא שמץ של קנאה אלא להיפך, זכה לחושן המשפט על ליבו.

 

לפי המבואר אין הכוונה רק לזכייה של לבוש,  או אפילו לזכייה בחושן האפוד ובאורים ותומים. ודאי שאף זה דבר עצום הוא, אלא שלא מובן מהו הקשר ללבוש זה דווקא?

הכוונה היא כאמור, לקיום הדין המיוחד של 'עבודת הלב',  להיות שמותיהם של ישראל ומשפטם, נתונים בתוכו.

 

זהו שאמרו חז"ל, שלב כזה אשר שחרר עצמו כליל מאנוכיותו שלו, עד כדי כך שכל כולו נתון ל"וראך ושמח בליבו", הממלא את כל מציאותו, לב כזה אשר שמח בהישגיו של זולתו. איננו רק 'מוותר' אלא שש לקראת אחיו, לב כזה אשר מסוגל לכל זה, הכשיר עצמו להיות מסוגל לשאת את משפטם ושמותיהם של ישראל.

 

מובן איפוא שאין כאן חזרה על מיקום, שכן לא במיקום עסקינן, אלא בתפקיד ובמשימה.

 

שלש משימות המה המוטלות על לבו של אהרן ועל לבם של כל שאר כהנים גדולים עד עולם: להיותם נתונים לשמותיהם של ישראל, לאורים ותומים, ולמשפטם.

המילים "חכם לב" חוזרים ונשנים בפסוקים: "וכל אישה חכמת לב בידיה טוו", "מילא אותם חכמת לב", "וכל איש חכם לב", "ויעשו כל חכם לב". לכאורה מקומה של החוכמה הוא במוח ולא בלב. אם כן מהו הכינוי "חכם לב"?

ואתה תצוה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך
 
מדוע נצטוו על נתינת השמן בלשון "ויקחו אליך? "וכי מה חלקו של משה רבנו בשמן המנורה, הרי לא הוא הדליק אותה, אלא אהרן הכהן?
 
מכאן למדים אנו על היחס המיוחד שבין משה רבנו לאהרן אחיו. כידוע, נענש משה רבנו על סירובו ללכת בשליחות ה' אל פרעה, כאשר אמר לו ה': "הלא אהרן אחיך הלוי", אחיך שהיה אמור להיות לוי ואתה כהן, הוא יהיה מעתה כהן, ואילו אתה תתייחס על שבט לוי בלבד. אך מי שמעיין בדברי רש"י שם יראה שנחלקו בזה התנאים. דעתו של רבי היא כנ"ל, אבל ר' יהושע בן קרחה אומר, שחרון אף זה לא השאיר שום רושם. מדוע? כי ר' יהושע בן קרחה סובר, שמה שזכה אהרן לכהונה, לא היה בכך שום עונש עבור משה רבנו... אמנם לא הוא זכה בכהונה אלא אהרן אחיו, אבל מאי נפקא מינה? משה רבנו הרגיש ושמח במה שאהרן זכה לכהונה, כאילו הוא בעצמו זכה לכך!
 
"הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד, כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן, זקן אהרן שיורד על פי מדותיו". על פסוק זה דרשו חז"ל במדרש, שלכן כתוב "זקן" שתי פעמים, לפי שהיה על זקנו של אהרן כאילו על זקנו של משה. הקשר והאחדות שביניהם הגיע לדרגה כזו שמשה רבנו הרגיש בחוש כאילו השמן שנמשח בו אחיו לכהונה נמצא גם עליו!
 
וכמים הפנים אל פנים, גם לבו של אהרן הרגיש בגדולתו של משה רבנו כבגדולתו שלו. כשאמר משה רבנו להקב"ה "שלח נא ביד תשלח", כלומר בידו של אהרן שהוא היה רגיל להשתלח, כדי שלא לפגוע בו, אמר לו הקב"ה: "וראך ושמח בלבו". ומבאר המדרש: "בלבו יותר מבפיו". כלומר, שהשמחה שבלב היתה כל כך גדולה, עד שלא היתה שום אפשרות לתת לה ביטוי בפה !
 
ובזכות זו זכה אהרן לאורים ותומים, כפי שנאמר: "והיו על לב אהרן"; רק לב שכזה שמסוגל להרגיש בשמחתו ובצערו של הזולת כאילו היה שלו ממש, הוא זה שיכול לקיים "ונשא אהרן את שמות בני ישראל על לבו, לזכרון לפני ה ". 'רק הוא ראוי לשאול באורים ותומים; מי שאינו מסוגל לרדת לסוף דעתו של זולתו, אינו יכול לכוון את דעתו בשאלתו, וממילא גם התשובה לא תהיה מתאימה ונכונה.
 
מעכשיו, מובן מאד מדוע מתבטא הפסוק "ויקחו אליך שמן זית זך". כידוע, היה בשמן זה פיוס מיוחד עבור אהרן הכהן. 
 
לאחר שחלשה דעתו על מה שלא השתתף בקרבנות הנשיאים, ניחם אותו הקב"ה במה שבחלקו נפלה הדלקת המנורה: "שלך גדול משלהם". והרי צערו של אהרן היה גם צערו של משה, ונמצא איפוא ששמן זה, כשם שניתן לאהרן, כאילו ניתן גם למשה !
 
ע"פ שיחות הגר"ח שמואלביץ

במה דומים עם ישראל לעץ הזית? כשם שהזית כשהוא באילנו מגרגרין אותו, אחר כך חובטין בזיתים כדי להורידם מהעץ, מכניסים אותם לבית הבד, טוחנים אותם, מכניסים אותם לעקלים, סוחטים אותם וכו' עד שיוצא השמן זך וטהור. כך עם ישראל, באים אומות העולם ויובטים בהם, מגרשים וסוחטים אותם, מכניסים למעצר וכו', ואחר כך עם ישראל עושה תשובה, והקדוש ברוך הוא עונה להם, שנאמר "בצר לך ומצאוך"

וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה, מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם, קדש קדשים הוא לה': (ל, י)
 
כפל הלשון במקרא שלפנינו מעורר תמיהה: "וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים, אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם". גם המלה "לדורותיכם" טעונה ביאור; מדוע הוצרכה התורה לומר זאת, וכי אין זה מובן מאיליו?
 
שבט הכהנים נבחר על ידי השי"ת לשמש לפניו בעבודת הכהנים לדורי דורות. בן שבט אחר, יהיה מי שיהיה, הוזהר באזהרה חמורה ובעונש מיתה שלא יהין לגשת לעבודה זו, שהיא בלעדית לצאצאיו של אהרן הכהן.
 
יש מקום לשאול, מה התבונה בעקרון זה. ממון עובר בירושה מאב לבן, אך עבודת ה' היא ענין של התאמה אישית, של טהרת הנפש; וכי מובטחים אנו שהכהן אכן ראוי לכך? מדוע הוא עדיף על יהודי משבט אחר שהגיע ללא ספק, לדרגה שהוא ראוי לשמש בקודש?
 
גם כהן שהוא מזרע אהרן חייב לעמוד בדרגה שראוי לשמש בעבודת ה', ואין הוא רשאי להסתמך על ייחוסו בלבד. אין להעלות על הדעת שכהן עם הארץ יורשה לשמש בקודש. אולם מעלה יתירה יש לבני בניו של אהרן הכהן, על פני אחיהם משאר שבטי ישראל.
 
חז"ל (בפתיחה לאסתר רבה פ"י) אמרו: "מי פעל ועשה קורא הדורות מראש וגו' מתחלת ברייתו של עולם התקין הקדוש ברוך הוא לכל אחד ואחד מה שראוי לו, אדם ראש ליצורים, קין ראש להורגים, הבל ראש לנהרגים, נח ראש לנמלטים, אברהם ראש למולים, יצחק ראש לנעקדים, יעקב ראש לתמימים, יהודה ראש לשבטים, יוסף ראש לחסידים, אהרן ראש לכהנים, משה ראש לנביאים ..."
 
לכל תכונה, חיובית או שלילית, נתן הקב"ה "ראש". האדם שזכה לתואר זה, מגלם בתוכו את התכונה בשיאה, וממנו היא מתפשטת לדורות הבאים. משה רבנו היה ר א ש ל נ ב י א י ם, ובנבואתו נכללו כל הנבואות של הדורות הבאים. הנביאים שבאו אחריו שאבו את כחם הנבואי מכוחו של משה רבנו, ולולא השפעה זו לא היה בכוחם להגיע לדרגה של נבואה תופ. עה דומה לזו אנו מוצאים אצל "בני הנביאים", תלמידי הנביאים, ששאבו את כוחם מהנביא של אותו הדור, ובהסתלקותו של הנביא הסתלק גם מהם כח הנבואה.
 
לכל תכונה ומעלה יש אופנים משלה, כיצד היא מתפשטת מן ה"ראש" אל ה"גוף", ועוברת לדורות הבאים. אהרן נבחר להיות ראש לכהנים, משום שעבודת ה' שלו היתה בשיא הטהרה, היראה והכנעת הלב. הדרך להנחיל את המעלות האלה לדורות היא באמצעות התורשה. כשם שהאב מעביר לצאצאיו תכונות גופניות ונפשיות רבות, כך אותה תכונה שרכש אהרן הכהן בעבודה התמימה שלו, מתנוצצת בכל אחד מצאצאיו. כאשר הכהן מקריב קרבן בבית המקדש, זורק או מקטיר על המזבח, אין זה עבודה של כהן זה בלבד, אלא הרי זה כאילו אהרן הכהן בכבודו ובעצמו עומד וזורק, עומד ומקטיר. 
 
הקב"ה בחר בשבט הכהנים, משום שחפץ בעבודתו של אהרן. גם בני שבטים אחרים מסוגלים להגיע לדרגה של כהן וראויים לעבודה; אולם רק כאשר עובד הכהן שהוא מבני בניו של אהרן, נקראת עבודה זו "עבודתו של אהרן הכהן". 
 
כאשר עמד אהרן הכהן ביום הכיפורים וכיפר על חטאות בני ישראל, לא היתה זו עבודה של אותה שנה בלבד. בכל דור ודור נזונים אנו מאותה עבודה שעבד אהרן ביום הכיפורים הראשון שלו. "וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים", יש כאן עבודה של "פעם אחת בשנה", אולם אין זה הכל. "אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם". עבודה אחת של אהרן הכהן מהווה את יסוד הכפרה של כל הדורות. כאשר הדורות יעשו את העבודה באמצעות הכהן אשר יהיה בימים ההם, תהיה זו עבודתו של אהרן הכהן, ובכך טמון סוד הכפרה בכל הדורות.
 
(ע"פ אהל יעקב)