פיני וה"אות בתורה" | פיני, משתתף בחברותא

• הדפסה
• דואל

לפרוייקט חברותא שלום

מאחר ששותף אני בתכנית ה'חברותא' שאתם מפעילים אני נכנס מעת לעת לאתר, ואני קורא את הסיפורים היפים ששלחו לכם לומדים ומלמדים הפעילים בתכנית. את הסיפור האחרון על הבחור שהתערב עם חבריו לגבי יום כיפור [סיפורו של חיים] קראתי בעיון מאחר שגם אצלי התרחש משהו מעט דומה אם כי לא לגמרי זהה.

אני מתגורר באחת מערי הדרום, עם משפחתי. באחד הימים אני הולך עם חברי ברחובה של עיר כאשר לפתע ניגש אלינו בחור דתי ומציע לנו לתרום עבור ספר תורה. הוא קרא לזה רכישת 'אות בספר התורה'. הבחור היה עדין ומנומס ובהחלטה של רקע החלטתי להיענות לו והגשתי לו שטר של 50 שקלים. הוא הודה לי במילים נרגשות ונפרד מאתנו בידידות. לאחר שהוא התרחק הביט בי חברי בתימהון ואמר לי: פיני, מה היה פה?

מה זאת אומרת שאלתי, תרמתי לספר תורה.

מה לך ולספר התורה שאל אותי החבר, אני אכלתי אתך חמץ בפסח האחרון ובפעם האחרונה שראית בית כנסת היה בבר מצווה של בן הדוד שלך גילי לפני 5 שנים.

נפגעתי מדבריו. גם אם אני לא מבקר בבית כנסת, אין זה אומר שאני לא מחובר ליהדות שלי. בלב, בנשמה.

יש לי קשר ליהדות, אמרתי לו. אך הוא ביקש ממני להסביר לו במה מתבטא הקשר הזה.

ניסיתי לענות, אך לבושתי הרבה גיליתי שאכן אין לי כל קשר מינימלי ליהדות. אני חושב שבאותו רגע תפסתי שאני לא מקיים ולו מצווה או מנהג יהודי אחד, וחמור מכך, אני גם כמעט לא מכיר מצוות מלבד אלו הבסיסיות ביותר.

לאחר דקות ספורות עברה השיחה לנושאים אחרים, ואני קיוויתי שהאפיזודה הבלתי נעימה הזו תחלוף מזכרוני.

היא לא חלפה.

במשך כל אותו היום עברה בי שוב ושוב השאלה של החבר 'פיני, במה מתבטא הקשר שלך ליהדות'? החלטתי לבדוק קצת יותר את הנושא בגוגל, אך מהר מאד התייאשתי. הריבוי העצום של אתרי האינטרנט היהודיים רק בלבלו אותי ואני חשתי שאני חייב מענה אנושי. לא התייאשתי והמשכתי לחפש, ומהר מאד הגעתי לאתר 'חברותא' המציע 'לדבר יהדות' פעם בשבוע.

כך הגעתי אליכם.

תודה רבה. פיני.