כל עוד איוב גר בישראל – אי אפשר לכובשה | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

היש בה עץ אם אין? [במדבר יג].

אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו [רש"י על פי חז"ל].

ומי הוא האדם הכשר שיגין עליהם בזכותו? אומרים חז"ל במסכת בבא בתרא כי הכוונה היא לאיוב.

"רבא אמר איוב בימי מרגלים היה כתיב וכו' מי דמי וכו' הכי קאמר להו משה לישראל ישנו לאותו אדם ששנותיו ארוכות כעץ [איוב שהאריך ימים רבים - רש"י] ומגין על דורו כעץ".

ובדברי כלב [להלן יד, ט]: "סר צילם מעליהם" פירש רש"י – "סר צלם מגינם וחזקם, כשרים שבהם מתו, איוב שהיה מגין עליהם" וכו'.

בספר ברכת מרדכי מדייק פה דיוק נפלא: בדברי המדרש האלו אנו רואים כי לא יועילו לא משה, לא אהרן, לא נשיאים ולא שבטים, לא דור דעה ולא נביאים, לא כל כלל ישראל לא תורה ולא רצונו של בורא עולם.

וכל כך למה?

משום שקיים שם צדיק המגין על דורו.

ומה הקשר בין הצדיק לבין דורו? מאומה. ובמי מדובר? בכאלו שנאמר עליהם "לא תחיה כל נשמה" [דברים כ טז], בשבעת עממים שנצטווינו לגרשם ולנתק כל קשר עמם, שקללה רובצת עליהם.

ובמה מדובר? בארץ ישראל! הארץ של ישראל. הארץ המובטחת, ובשעת הגשמת היעוד הגדול.

ואף על פי כן כיון שדר ביניהם אחד מיוחד, צדיק, יהיה מי שיהיה, שוב לא יועיל מאומה. לא משה לא אהרן לא שבטים לא נשיאים לא דור דעה ולא ציווי של בורא עולם.

מאומה לא יועיל. כי הצדיק מגן על דורו, גם על כאלו שבינם ובינו - מאומה.

אין שום עצה, פרט ל"סר צילם מעליהם". כלומר אם בכל זאת רוצים לכבוש את ארץ ישראל, לא הייתה שום עצה, אלא להוציא את הצדיק ממקומו, לסלקו משם או להמיתו, רק אז פנויה הדרך.

כל זמן שדר ביניהם צדיק אין שום אפשרות לכבוש או לנצח, פשוט לא יתכן, והדברים נפלאים.