הארה והשראה מפסגת מירון | דוד הוד

• הדפסה
• דואל

'רבי שמעון בר יוחאי אומר, אין ישראל רואין פני גיהינום לעולם..' רבי שמעון מאריך ומוכיח את דבריו אלו, שאותם אלו המכונים 'ישראל' - 'לא יראו פני גיהינום כלל'. כדי שלא נתבלבל, מוסבר שם עוד, שאכן המדובר הוא על אנשים העוברים עבירות, אך בגלל העבודה הרוחנית שהם עושים עם עצמם, הם מוכתרים בשם 'ישראל' ו'אינם רואים פני גיהינום'. למי הכוונה?

אכן, מדובר על אדם שאיננו מתעלם מהעבירות שלו ולא מתעלם מה'עיגולי פינות' שלו - בכל מה שקשור למחויובתיו הרוחניות. הוא מנהל פנקס בו הוא רושם את מאזן הצלחותיו \ כישלונותיו.

כמו שבכל נושא המשפיע על השנים הבאות אנו 'מנהלים פנקס' ועוקבים אחר גרף הדיאטה \ המאזן הכספי \ מידת ההצלחה באפיקי העבודה והפרוייקטים המשתלמים... אזי, הרבה יותר חשוב לעשות זאת לגבי המטלה המרכזית של החיים - ההכנה שלנו לעולם הנצח אליו נעבור בסוף החיים או בקרוב עם בוא המשיח.

א. יש לו 'תכנית עבודה': תמריצים מחד - מתי שהוא מצליח לקיים את המצוות שקשה לו להתקדם בהן וקנסות מאידך - כשהוא לא מצליח לקיים, או כשהוא 'נופל'. ('קנסות' הכוונה, מניעת התפנקויות כאלו ואחרות מסדר היום 'תמריצים' הכוונה הוספת התפנקויות. אולי, למשל, עוד יציאה למסעדה מעבר למתוכנן, או יציאה מוקדם יותר מהעבודה, לטובת 'שעת איכות' עם הבעל \ האשה או הילד. מי שזן ומפרנס את עולמו, כבר יפצה על תשלום שעות העבודה שנחסרו. דא'ג, הוא זה שבכלל נתן את העבודה ואת 'משכורת הבסיס'..)

 ב. הוא מדבר על כך עם הבורא יתברך. הוא מסביר כמה זה קשה לו וכמה בתום לבבו הוא באמת לא רוצה להמשיך כך.

מעבר לכך, כתוב בספרים הקדושים, כשהאדם מפרט את העבירות שעבר במהלך היום לפני שהולך לישון ומסביר לאלוקיו ששום דבר לא נעשה בזדון, אלא בגלל התעיותיו המקצועיות ופיתויו הקשים של 'יצר הרע', הרי שזה ממש מחליש את כח העבירה. המלאך שנברא מהעבירה הינו קצוץ ידיים ורגליים. כוחו לקטרג קטן ובתשובה קלה - יחסית, הוא נמחק.

ג. הוא לומד 'הלכות'. ללא לימוד הלכות, כלל לא יודעים מהן המטלות הרוחניות. לדוגמא, הלכות מספר 'ילקוט יוסף' אותו כתב הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף - ה'ראשון לציון'.

רשב'י אמר על היום הזה (ציטוט מה'אידרא זוטא') 'והאי יומא... דהא כל יומא ברשותי קיימא' - כל היום הזה שלי הוא.

אומר הצדיק בעל ה'חידושי הרי'ם' זצ"ל, שביום זה  משפיע ב'בית דין של מעלה' רבי שמעון בר יוחאי את שיטתו: 'יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין' - על כל המדליקים נר לכבודו ומתפללים (ובטח על המגיעים לשמוח לכבודו בהר מירון).

הזדמנות ושמה 'ל'ג בעומר'...