פרשת ויגש
- פרטים
- נכתב על ידי ד"ר אמיר שוורץ
החיבור מחדש בין יוסף אחיו ואביהם
כל המילים המתחרזות מהפרשה חידון חרוזים משתלב עבר הווה ועתיד
לדוגמא: מתחרז גבשושית עם מילה חלוצית = בראשית
|
המתחרז |
מילה נרדפת |
המילה |
|
את האדמה זרעו |
מלך מצרים בעת ההיא |
|
|
אנשים ללא פיגמנטים הם לבקנים |
לא צעירים |
|
|
הוא איבד את כלבו לא מצאו |
נשמתו |
|
|
על עברו הוא התרפק |
לא הצליח להתרסן |
|
|
הוא תפס את השיטה |
מה שנשאר |
|
|
הצלחות הן ההיפך מכשלונות |
מה הסוס סוחב |
|
|
נשים לא מנומסות הן חצופות |
בגד שרד לחתונות |
|
|
רמי דרג הם הקובעים |
מספר משמעותי בעם היהודי |
|
|
האשה אמרה לבעלה את זה נקנה |
צאן ובקר |
|
|
האש אומרת לבעלה בנינו נראה חסון |
נוקדים |
|
|
המתחרז |
מילה נרדפת |
המילה |
|
ביצע עבירה והודה |
מבני יעקב הבכיר בהם |
|
|
היה הרבה רעש ושאון |
מעשה נושאה ואיום |
|
|
היה על המכונית הרבה רפש |
נשמה |
|
|
אדם דתי מאמין |
בן אהוב על יעקב |
|
|
האדם הרע הופיע במלוא כיעורו |
מלך מצרים |
|
|
משרד ממשלתי הוא משרד הקליטה |
הוצאת מזון מהפה |
|
|
לאשה יש רחם ושחלות |
הרכב שנע בעת לפני המכוניות |
|
|
במערבונים היו הרבה שליפות |
בגדים מהודרים |
|
|
חברת ענק אמריקאית אמאזון |
אוכל |
|
|
לנעל צריך שרוך |
מופיע בפרשתינו גם בבראשית |
|
|
אני אוכל את התמר שלי תמרי |
מבני לוי |
|
שמות ומקומות בפרשת ויגש
|
המתחרז |
מילה נרדפת |
המילה |
|
הקהל לא מפזר אדרבה מתאסף |
מבני רחל |
|
|
היה לו קר לבש אפודה |
בר פלוגתא לראובן ויוסף |
|
|
תחושת קור לוותה בגריבת גרביים |
אימפריה תנכית |
|
|
אחד מפרשני התלמוד קצות החושן |
בה התישבו יורדי מצרים |
|
|
אוכל בריא או כוסמין |
אהוב הבנים של יעקב |
|
|
הוא אזרח השתחרר מקבע |
עיר עתיקה מקרית |
|
|
הדוור מביא הדואר למען |
ארץ מקראית |
|
|
העצם היה קשה וגרמי |
מנכדי יעקב |
|
|
70 לשון ולשון |
מנכדי יעקב ובן משה |
|
|
הטנקיסט התגייס לשריון |
מנכדי יעקב |
|
|
המתחרז |
מילה נרדפת |
המילה |
|
את בארץ אני מזבל ומדשן |
ארץ מצרים חלקה אוכלסה ביהודים |
|
|
שומר ועומד בפרץ |
מטוב הקרקע |
|
|
מוציא ומכניס את אלישבע |
העיר העתיקה בדרום |
|
|
4 ליטר זה גלון |
עץ וגם בן של אחד השבטים |
|
|
בת ציון שמחי ורוני |
אחד מנכדי יעקב |
|
|
אבן יסוד בבית המקדש כפית הסלע |
מנכדי יעקב |
|
|
הוא סייס מגדל סוסים |
הפסוק הקצר בתורה |
|
|
מה הוא רוצה מהסוף ופרחים בקנה |
רכישה |
|
|
הוא לבסוף שאל מה |
קרקע |
|
|
חנות לממכר שעונים |
אשמה של נושאי משרה דתיים |
|
חידון פרשת ויגש תשעח
|
|
1 |
2 |
3 |
4 |
|
1 |
|
|
|
|
|
2 |
|
|
|
|
|
3 |
|
|
|
|
|
4 |
|
|
|
|
- גיבור הפרשה
- שם הפרשה
- אדם המתענה ביסורים
- פתח קטן בשער
|
|
1 |
2 |
3 |
4 |
|
1 |
|
|
|
|
|
2 |
|
|
|
|
|
3 |
|
|
|
|
|
4 |
|
|
|
|
1.
2.
3.
4.
תפזורת מילים – פרשת ויגש
מצא המילים מפרשת השבוע ( 13 במספר)
המילים מופיעות לאורך לרוחב ובאלכסון כל מילה קשורה באות לרעותה
מצא את המילים בתשבץ מתוך מאגר המילים המופיעות למטה.
|
א |
ח |
ש |
פ |
ת |
י |
ר |
מ |
ע |
א |
פ |
ב |
נ |
|
ע |
ש |
ו |
נ |
ו |
ו |
ב |
ר |
י |
ו |
ל |
י |
ה |
|
ב |
כ |
ו |
י |
ו |
י |
ק |
ח |
נ |
ז |
ר |
ע |
י |
|
ר |
מ |
ל |
א |
כ |
י |
מ |
א |
מ |
ל |
א |
ק |
ט |
|
ש |
י |
ר |
ד |
א |
כ |
ג |
כ |
ס |
פ |
נ |
ב |
ה |
|
ת |
י |
ד |
מ |
ק |
ל |
ד |
א |
ו |
ה |
י |
ו |
ע |
|
ש |
מ |
י |
ו |
ר |
ע |
מ |
ס |
ס |
נ |
ח |
ת |
ד |
|
י |
ח |
נ |
ו |
כ |
ע |
א |
ש |
י |
ה |
א |
ה |
א |
|
נ |
ש |
ה |
ו |
ו |
ש |
ל |
ח |
מ |
י |
ט |
ב |
ב |
|
י |
ש |
ט |
י |
ש |
ש |
כ |
ר |
נ |
י |
ח |
ט |
י |
|
י |
ת |
ש |
ו |
ק |
מ |
ע |
ע |
ב |
ר |
ה |
נ |
ס |
|
מ |
ו |
כ |
ל |
ב |
ר |
ק |
ב |
ע |
ח |
פ |
צ |
ק |
|
ר |
ש |
א |
ל |
ו |
נ |
כ |
ע |
ה |
ל |
ש |
ח |
א |
|
א |
מ |
י |
י |
ה |
ב |
ג |
ו |
נ |
ט |
י |
נ |
ד |
שמרן, זרע, יעקב, יששכר, רעמסס, כסף, חנוך, דינה, זלפה, רכוש, סוסים, רעב, מיטב
תפזורת הגיון קשה (בסוגרים מספר האותיות)
|
ת |
פ |
א |
ש |
ר |
ל |
|
ס |
ו |
ב |
ב |
ח |
ו |
|
פ |
ז |
ב |
ו |
ל |
נ |
|
ב |
ר |
ל |
ק |
ו |
פ |
|
א |
ר |
ה |
ש |
י |
ת |
|
ק |
ז |
ה |
ר |
מ |
ל |
|
ל |
ד |
ח |
ת |
ח |
י |
- ניגר וישן
- אחד הטעמים (כ"ח)X30
- מסננת שלי
- להבה מאתיים
- זקנה X5
רמז: משפחת יעקב
הכין: ד"ר אמיר שורץ This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
פתרון חידון חרוזים כפול מקומות- שמות ויגש תשע"ח
החיבור מחדש בין יוסף אחיו ואביהם
כל המילים המתחרזות מהפרשה חידון חרוזים משתלב עבר הווה ועתיד
לדוגמא: מתחרז גבשושית עם מילה חלוצית = בראשית
|
המתחרז |
מילה נרדפת |
המילה |
|
את האדמה זרעו |
מלך מצרים בעת ההיא |
פרעה |
|
אנשים ללא פיגמנטים הם לבקנים |
לא צעירים |
זקנים |
|
הוא איבד את כלבו לא מצאו |
נשמתו |
חייתה נפשו |
|
על עברו הוא התרפק |
לא הצליח להתרסן |
לא יכל להתאפק |
|
הוא תפס את השיטה |
מה שנשאר |
הנותר לפליטה |
|
הצלחות הן ההיפך מכשלונות |
מה הסוס סוחב |
עגלות |
|
נשים לא מנומסות הן חצופות |
בגד שרד לחתונות |
חליפות |
|
רמי דרג הם הקובעים |
מספר משמעותי בעם היהודי |
שיבעים |
|
האשה אמרה לבעלה את זה נקנה |
צאן ובקר |
מקנה |
|
האש אומרת לבעלה בנינו נראה חסון |
נוקדים |
רועי צאן |
|
המתחרז |
מילה נרדפת |
המילה |
|
ביצע עבירה והודה |
מבני יעקב הבכיר בהם |
יהודה |
|
היה הרבה רעש ושאון |
מעשה נושאה ואיום |
אסון |
|
היה על המכונית הרבה רפש |
נשמה |
נפש |
|
אדם דתי מאמין |
בן אהוב על יעקב |
בנימין |
|
האדם הרע הופיע במלוא כיעורו |
מלך מצרים |
פרעה |
|
משרד ממשלתי הוא משרד הקליטה |
הוצאת מזון מהפה |
פליטה |
|
לאשה יש רחם ושחלות |
הרכב שנע בעת לפני המכוניות |
עגלות |
|
במערבונים היו הרבה שליפות |
בגדים מהודרים |
חליפות |
|
חברת ענק אמריקאית אמאזון |
אוכל |
מזון |
|
לנעל צריך שרוך |
מופיע בפרשתינו גם בבראשית |
חנוך |
|
אני אוכל את התמר שלי תמרי |
מבני לוי |
מררי |
שמות ומקומות בפרשת ויגש
|
המתחרז |
מילה נרדפת |
המילה |
|
הקהל לא מפזר אדרבה מתאסף |
מבני רחל |
יוסף |
|
היה לו קר לבש אפודה |
בר פלוגתא לראובן ויוסף |
יהודה |
|
תחושת קור לוותה בגריבת גרביים |
אימפריה תנכית |
מצרים |
|
אחד מפרשני התלמוד קצות החושן |
בה התישבו יורדי מצרים |
גשן |
|
אוכל בריא או כוסמין |
אהוב הבנים של יעקב |
בנימין |
|
הוא אזרח השתחרר מקבע |
עיר עתיקה מקרית |
באר שבע |
|
הדוור מביא הדואר למען |
ארץ מקראית |
כנעו |
|
העצם היה קשה וגרמי |
מנכדי יעקב |
כרמי |
|
70 לשון ולשון |
מנכדי יעקב ובן משה |
גרשון |
|
הטנקיסט התגייס לשריון |
מנכדי יעקב |
צפיון |
|
המתחרז |
מילה נרדפת |
המילה |
|
את בארץ אני מזבל ומדשן |
ארץ מצרים חלקה אוכלסה ביהודים |
גושן |
|
שומר ועומד בפרץ |
מטוב הקרקע |
טוב הארץ |
|
מוציא ומכניס את אלישבע |
העיר העתיקה בדרום |
באר שבע |
|
4 ליטר זה גלון |
עץ וגם בן של אחד השבטים |
אלון |
|
בת ציון שמחי ורוני |
אחד מנכדי יעקב |
שוני |
|
אבן יסוד בבית המקדש כפית הסלע |
מנכדי יעקב |
בלע |
|
הוא סייס מגדל סוסים |
הפסוק הקצר בתורה |
בני גד חושים |
|
מה הוא רוצה מהסוף ופרחים בקנה |
רכישה |
מקנה |
|
הוא לבסוף שאל מה |
קרקע |
אדמה |
|
חנות לממכר שעונים |
אשמה של נושאי משרה דתיים |
אדמת כוהנים |
חידון פרשת ויגש תשעח
|
|
1 |
2 |
3 |
4 |
|
1 |
י |
ו |
ס |
פ |
|
2 |
ו |
י |
ג |
ש |
|
3 |
ס |
ג |
ו |
פ |
|
4 |
פ |
ש |
פ |
ש |
- גיבור הפרשה
- שם הפרשה
- אדם המתענה ביסורים
- פתח קטן בשער
|
|
1 |
2 |
3 |
4 |
|
1 |
ז |
ל |
פ |
ה |
|
2 |
ל |
ו |
ל |
נ |
|
3 |
פ |
ל |
ו |
א |
|
4 |
ה |
נ |
א |
ה |
5.
6.
7.
8.
תפזורת מילים – פרשת ויגש
מצא המילים מפרשת השבוע ( 13 במספר)
המילים מופיעות לאורך לרוחב ובאלכסון כל מילה קשורה באות לרעותה
מצא את המילים בתשבץ מתוך מאגר המילים המופיעות למטה.
|
א |
ח |
ש |
פ |
ת |
י |
ר |
מ |
ע |
א |
פ |
ב |
נ |
|
ע |
ש |
ו |
נ |
ו |
ו |
ב |
ר |
י |
ו |
ל |
י |
ה |
|
ב |
כ |
ו |
י |
ו |
י |
ק |
ח |
נ |
ז |
ר |
ע |
י |
|
ר |
מ |
ל |
א |
כ |
י |
מ |
א |
מ |
ל |
א |
ק |
ט |
|
ש |
י |
ר |
ד |
א |
כ |
ג |
כ |
ס |
פ |
נ |
ב |
ה |
|
ת |
י |
ד |
מ |
ק |
ל |
ד |
א |
ו |
ה |
י |
ו |
ע |
|
ש |
מ |
י |
ו |
ר |
ע |
מ |
ס |
ס |
נ |
ח |
ת |
ד |
|
י |
ח |
נ |
ו |
כ |
ע |
א |
ש |
י |
ה |
א |
ה |
א |
|
נ |
ש |
ה |
ו |
ו |
ש |
ל |
ח |
מ |
י |
ט |
ב |
ב |
|
י |
ש |
ט |
י |
ש |
ש |
כ |
ר |
נ |
י |
ח |
ט |
י |
|
י |
ת |
ש |
ו |
ק |
מ |
ע |
ע |
ב |
ר |
ה |
נ |
ס |
|
מ |
ו |
כ |
ל |
ב |
ר |
ק |
ב |
ע |
ח |
פ |
צ |
ק |
|
ר |
ש |
א |
ל |
ו |
נ |
כ |
ע |
ה |
ל |
ש |
ח |
א |
|
א |
מ |
י |
י |
ה |
ב |
ג |
ו |
נ |
ט |
י |
נ |
ד |
שמרן, זרע, יעקב, יששכר, רעמסס, כסף, חנוך, דינה, זלפה, רכוש, סוסים, רעב, מיטב
תפזורת הגיון קשה (בסוגרים מספר האותיות)
|
ת |
פ |
א |
ש |
ר |
ל |
|
ס |
ו |
ב |
ב |
ח |
ו |
|
פ |
ז |
ב |
ו |
ל |
נ |
|
ב |
ר |
ל |
ק |
ו |
פ |
|
א |
ר |
ה |
ש |
י |
ת |
|
ק |
ז |
ה |
ר |
מ |
ל |
|
ל |
ד |
ח |
ת |
ח |
י |
- ניגר וישן
- אחד הטעמים (כ"ח)X30
- מסננת שלי
- להבה מאתיים
- זקנה X5
רמז: משפחת יעקב
הכין: ד"ר אמיר שורץ This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
- פרטים
- נכתב על ידי אליעזר היון
סיפור פרשת השבוע, וישב, בקונספט עיתונאי
לחצו על התמונה להגדלה

- פרטים
- נכתב על ידי הרב עזריאל יונה
הרעב הגדול שפקד את המצרים הוביל אותם להתחנן לפני אדון הארץ – יוסף ללחם וגם להציג בפניו הצעות מרחיקות לכת:
קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה [מז, יט].
האם קיבל יוסף את הצעתם? מדייקנות בלשון המקרא אנו מגלים כי הוא סירב להצעתם:
וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת-כָּל-אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי-מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ [שם, כ].
כלומר יוסף ניאות לקנות מהם את אדמתם, לא את גופם. דיוק זה מופיע בפירוש הרמב"ן לתורה. למה לא נעתר יוסף להצעת מכירת הגוף?
הנה בעל אור שמח:
אולם יוסף שנא מאד את קנין העבדות, להיות שליט אדם באדם לרע לו, לכן אמר ויקן יוסף.. את כל אדמת מצרים... אבל לא אותם לעבדים. רק הארץ תהיה קנויה לפרעה והם יהיו קנויים לשעה, להיות עובדים עבור לחמם, ולהיות שכירי ימים לעבודת שדה, ולכן אמר יוסף: "הן קניתי אתכם היום", פירוש לזמן.
יוסף אם כן ביקש להתרחק מכל סוג של קנין גוף הזולת. מה שלא ברור הוא מדוע המצרים הציעו זאת, האם הם היו כל כך נואשים? לנחמה יש הסבר פסיכולוגי מעניין. כאשר אדם נמצא במצוקה, גובר אצלו היצר המבקש ממנו לפרוק מעצמו את עול האחריות לעצמו, לפרנסתו ולפרנסת בני ביתו, להשליך את יהבו על הממונה עליו, על מפקדו, על המנהיג. הוא, כלומר המנהיג, יחשוב, הוא יצוה עלינו והוא יפרנסנו.
על פי שני הפרשנים הללו נמצא שבין יוסף למצרים לא הוחלפו רק הצעות במסגרת משא ומתן, אלא הועברו כאן שתי תפיסות עולם תרבותיות, ושאת שלו ניסה יוסף להעביר.
על האדם להיות אחראי לגורלו, לדאוג לעצמו לפרנסתו ולפרנסת בני ביתו. אל לו להסתמך על הרשויות, על ההנהגה, על כך שיש מי שדואג.
אפשר שזו הסיבה שיוסף, חרף הלאמת הקרקעות מעניק למצרים הסדר כלכלי חסר כל היגיון: הם יקבלו ארבע חמישיות מן הקרקע, ובעל הקרקע כלומר המלך פרעה רק חמישית
מכאן גם סיומה של פרשיה זו באקט שלפי דברים אלה, מקבל אינטונציה לעגנית וביקורתית:
רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת-חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל-כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת-אַדְמָתָם [שם, כב].
הכהנים של מצרים הם סמל מובהק לאי נטילת אחריות והישענות על הרשויות ועטיני השלטון. הם אינם צריכים לעשות מאום, והאדמות נותרות בידיהם. אצל עם ישראל לעומת זאת הכהנים מהווים סמל להקרבה, מסירות לתפקיד וחובה. זו הסיבה שאין לא מורשים לנחול קרקעות: לֹא-יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל-שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם-יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן [דברים יח,א].
הכהנים שמפעילים כידוע את בית המקדש, את עבודת הקרבנות, ואת ערי מקלט או במילים אחרות את החלק הרוחני שבעם זכאים לקבל רק תרומות ומעשרות לצרכי קיום, שכן "ה' הוא נחלתם", אין להם בסיס כלכלי איתן המסיר מהם אחריות.
מכאן אומר רש"ר הירש, הוכחה ניצחת נגד הטענה כי משה רבינו למד את 'חכמתו' המדינית והדתית מהמצרים בקרבם גדל. מוריו של משה רבינו היו כהני מצרים, בעלי האחוזות וההכנסה החודשית מטעם המדינה. אבל משה רבינו, בן שבט לוי, לא רק שנשא על שכמו את משא העם ולא זכה להיכנס לארץ, אלא גם לו היה זוכה להוביל את העם אל הארץ המובטחת, לא היה זוכה בה ולו בפיסת קרקע זעירה.
- פרטים
- נכתב על ידי הרב שמואל חסידה
משהו מוזר מתרחש במשפחה הזאת. "לא הולך לה". מכל עבר נוחתות עליה המכות, בניגוד לכל הסתברות סטטיסטית.
מאמר זה פורסם במדור "דע את יהדותך", מעריב, 31.12.76

- פרטים
- נכתב על ידי הרב עזריאל יונה
ויאמר פרעה אל יעקב, כמה ימי שני חייך? ויאמר יעקב אל פרעה, ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה, מעט ורעים היו ימי שני חיי, ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם [בראשית מז].
"ימי שני מגורי", אומר יעקב, והרב אזרחי ב'ברכת מרדכי' מעיר: מדוע לא ימי 'חיי'?
וכן בהמשך: ימי שני 'חיי' מדוע לא 'מגורי'?
ועוד: "ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם" מדוע לא בימי 'חייהם' או 'ימי שני מגורי אבותי'
מה פשר השינויים האלה?
ללמדך כי 'מגורים' עדיין אינם 'חיים'.
יש אדם שהעולם הזה הוא 'מגוריו', אבל לא חיוניותו.
מגורים הם קיום. אקזסטנט בלע"ז
חיים, הם תנועה, פעילות, התקדמות, התעלות.
חיים הנעדרים כל אלו, אינם אלא מגורים, לא חיים.
חייו הגופניים של האדם, הינם רצופי יצירת תאים, יצירה בלתי פוסקת, בריאה בלתי פוסקת, מליוני תאים נבראים ללא הרף. תפסק בריאת התאים זהו חדלונו.
אף בחיי הרוח כן.
תפסק יצירתו התעלותו חיוניתו - זהו חדלונו.
אם אי אתה עולה מעלה מעלה - על כרחך אתה יורד מטה מטה, כך אומר הגאון מווילנא בפירושו על הפסוק 'אורח חיים למעלה למשכיל' [משלי טו], משום שאלו הם מהות החיים.
נשים הדברים בפיו של יעקב.
הגיל הביולוגי, הקיומי, הדיורי, "ימי מגורי שלשים ומאת שנה".
אך 'ימי חיי', המשיך יעקב ברוב ענוותנותו, אלו אשר צריכים לענות על חיוניותו של יעקב על דרישתו של יעקב אבינו מעצמו, אלו היו מעט ורעים.
משום שיעקב תובע מעצמו.
וממשיך: אבל אצל אבותי היו המגורים והחיים חופפים זה לזה. ניצול מוחלט. התעלות על פי הכושר ללא התחשבות בנסיבות.
חיים מלאים ללא הפסק, ללא הרף.
אצל האבות, היו החיים והמגורים - גם 'ימי חייהם' גם 'ימי מגוריהם'.
בפרשה הבאה נאמר: ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה וגו'. פלא עצום, היכן מצינו כי מונין חלק מן החיים?
התירוץ הוא שהחידוש הוא בכך שאלו השנים במצרים היו שלימות של חיים, כפי שהוסבר....
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
פרשת השבוע ויגש, בו מתוארת ירידתם של יעקב ובניו למצרים. בני ישראל יורדים כגרים, ארעיים. בהמשך הם עוברים שינוי ומשתקעים במצרים.
מעניינים דברי ה"כלי יקר" בפרשתנו:
"וישב ישראל בארץ גושן –כל פסוק זה באשמת בני ישראל הוא מדבר, כי הקב"ה גזר עליהם 'כי גר יהיה זרעך', והם בקשו להיות תושבים במקום שנגזר עליהם גֵרות.
כמו שדרשו אצל יעקב וישב יעקב ביקש יעקב לישב בשלוה קפצה עליו רוגזו של יוסף כך הפסוק מאשימם על ישיבה זו שבקשו אחוזה בארץ לא להם, ולא כך אמרו אל פרעה 'לגור בארץ באנו', מלמד שמתחילה לא ירדו להשתקע אלא כמדייר בי דיירא (כסבל הנושא משאו) ועכשיו חזרו מדבריהם, וכל כך נשתקעו שמה עד שלא רצו לצאת ממצרים, עד שהוצרך הקב"ה להוציאם משם ביד חזקה, ואותן שלא רצו לצאת מתו בשלושת ימי האפילה"

- פרטים
- נכתב על ידי עלון בית דוד
- פרטים
- נכתב על ידי אבי קלנר
- פרטים
- נכתב על ידי בית דוד
ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו







