פרטים

נכתב על ידי ד"ר אמיר שוורץ

הקמת המשכן תחילת הדרך

כל המילים המתחרזות מהפרשה   חידון חרוזים משתלב עבר הווה ועתיד

לדוגמא:  מתחרז  גבשושית עם מילה  חלוצית = בראשית

המתחרז	מילה נרדפת	המילה
הוא דיבר דברי רהב	מתכת יקרה
העם סביבו התאסף	מתכת יקרה
המערכת לידו פעילות רוחשת	מתכת יצוקה
האדם סבל ממחלה קשה שעלת	צבע נעים לעין
דור המדבר אכל 40 שנה המן	צבע כהה
כל אחד מפרש התודה בצורה פרשנית	חיה צבעונית
המכנס היה מלוכלך היה עליו כתם	נוזל שמנוני
הוא לבש בגדים	עוטף המשכן
האישה ענדה המון שרשאות	זה הסימן לקישוטי אצבעות
השיר שהזמר שר היה מולחן	בעל 4 או 3 רגליים
החבר שאל: לאן פניך מועדות?	היה במשכן ובמקדש

 

מקומות  ושמות בפרשת תרומה  וההפטרה

המתחרז	מילה נרדפת	המילה
הדיג דג דג אמנון	ארץ הצפון
שכונה ידוע ברחובות , שעריים	מדינה בדרום
היא גרה בשכונת הזית	ההר הקדוש ביותר
הוא חושב שהוא מהעם מורם	ארץ מקראית
השוטר קרא לנהג: עצור	עיר מקראית
השומר אמר תורך להרשם	על הרה מוריה שוכן
האיש צעק הינה שפיפון	אחד הרוחות
היה לרכב מעצור	עיר בצפון
אחד העמים בארץ הגריזים	סמל ארץ בצפון
חושה ועושה	מנהיג יהודי

 

חידון פרשת תרומה   תשעח

	1	2	3	4
1
2
3
4

 

1. המפרידה בין הקדש לקודש הקודשים
2. הארס שלך
3. הכל....... בעיסקה
4. צבע השמיים

תפזורת מילים – פרשת תרומה

 

מצא המילים מפרשת השבוע ( 13 במספר)

המילים מופיעות לאורך לרוחב ובאלכסון כל מילה קשורה באות לרעותה

מצא את המילים בתשבץ מתוך מאגר המילים המופיעות למטה.

 

א

מ

ב

ל

א

ת

י

ש

א

א

א

ב

נ

ע

ש

ש

צ

ש

ל

ח

ב

נ

ש

ר

י

פ

ב

פ

ס

ל

ח

מ

ק

ז

ו

מ

ק

ל

ל

ר

ט

נ

א

מ

ק

צ

ה

כ

ר

א

מ

י

ש

י

מ

ת

ז

ש

ו

ו

י

צ

ה

ר

ל

מ

י

ר

ע

ה

נ

ת

ח

ש

ע

י

נ

י

כ

מ

ל

ב

י

ת

י

ר

ת

מ

ר

ת

מ

ש

ו

ח

ד

כ

ר

ו

ב

י

מ

ר

נ

י

פ

ש

מ

ו

ר

ת

מ

ר

ת

י

ע

ב

ב

ה

כ

ה

ד

ו

ע

ש

ה

י

מ

ו

ת

י

י

ל

ש

ש

ב

נ

ל

כ

ר

ז

צ

נ

ס

מ

ב

כ

ש

ו

ר

פ

א

ו

ר

ב

ק

ר

ת

א

ל

ו

ב

ש

ר

ה

ז

נ

ח

א

א

ה

י

נ

ד

ב

ת

ת

ע

ש

ו

נ

ד

ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרובים על שני קצותיו

 

תפזורת הגיון  קשה   

נ	א	ג	ח	מ	ל	י	ת	מ	כ
י	כ	ר	מ	נ	ו	ר		ש	ל
מ	ש	ש	ו	ר	ת	ג	ש	ב	ב
נ	ל	ח	מ	ה	פ	נ	י	ם	ה
ל	ח	ח	ר	ל	ר	ר	ר	ז	מ
פ	נ	נ	ת	י	כ	ז	צ	ב	ו
ז	ק	פ	ר	ם	ת	ע	פ	ח	ת

 

מכלי המקדש

מקשה אחת, מחליפים כל יום, מפרידה בין לבין, עליו מקריבים

 

הכין: ד"ר אמיר שורץ This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

פתרונות חידון חרוזים  ושמות פרשת תרומה   תשע"ח

הקמת המשכן תחילת הדרך

כל המילים המתחרזות מהפרשה   חידון חרוזים משתלב עבר הווה ועתיד

לדוגמא:  מתחרז  גבשושית עם מילה  חלוצית = בראשית

המתחרז	מילה נרדפת	המילה
הוא דיבר דברי רהב	מתכת יקרה	זהב
העם סביבו התאסף	מתכת יקרה	כסף
המערכת לידו פעילות רוחשת	מתכת יצוקה	נחושת
האדם סבל ממחלה קשה שעלת	צבע נעים לעין	תכלת
דור המדבר אכל 40 שנה המן	צבע כהה	ארגמן
כל אחד מפרש התודה בצורה פרשנית	חיה צבעונית	תולעת שני
המכנס היה מלוכלך היה עליו כתם	נוזל שמנוני	שמן
הוא לבש בגדים	עוטף המשכן	בדים
האישה ענדה המון שרשאות	זה הסימן לקישוטי אצבעות	טבעות
השיר שהזמר שר היה מולחן	בעל 4 או 3 רגליים	שולחן
החבר שאל: לאן פניך מועדות?	היה במשכן ובמקדש	ארון העדות

 

מקומות  ושמות בפרשת תרומה  וההפטרה

המתחרז	מילה נרדפת	המילה
הדיג דג דג אמנון	ארץ הצפון	לבנון
שכונה ידוע ברחובות , שעריים	מדינה בדרום	מצרים
היא גרה בשכונת הזית	ההר הקדוש ביותר	הר הבית
הוא חושב שהוא מהעם מורם	ארץ מקראית	חירם
השוטר קרא לנהג: עצור	עיר מקראית	צור
השומר אמר תורך להרשם	על הרה מוריה שוכן	משכן השם
האיש צעק הינה שפיפון	אחד הרוחות	צפון
היה לרכב מעצור	עיר בצפון	חצור
אחד העמים בארץ הגריזים	סמל ארץ בצפון	ארץ הארזים
חושה ועושה	מנהיג יהודי	משה

 

חידון פרשת תרומה   תשעח

	1	2	3	4
1	פ	ר	כ	ת
2	ר	ע	ל	כ
3	כ	ל	ו	ל
4	ת	כ	ל	ת

 

1. המפרידה בין הקדש לקודש הקודשים
2. הארס שלך
3. הכל....... בעיסקה
4. צבע השמיים

תפזורת מילים – פרשת תרומה

 

מצא המילים מפרשת השבוע ( 13 במספר)

המילים מופיעות לאורך לרוחב ובאלכסון כל מילה קשורה באות לרעותה

מצא את המילים בתשבץ מתוך מאגר המילים המופיעות למטה.

 

א

מ

ב

ל

א

ת

י

ש

א

א

א

ב

נ

ע

ש

ש

צ

ש

ל

ח

ב

נ

ש

ר

י

פ

ב

פ

ס

ל

ח

מ

ק

ז

ו

מ

ק

ל

ל

ר

ט

נ

א

מ

ק

צ

ה

כ

ר

א

מ

י

ש

י

מ

ת

ז

ש

ו

ו

י

צ

ה

ר

ל

מ

י

ר

ע

ה

נ

ת

ח

ש

ע

י

נ

י

כ

מ

ל

ב

י

ת

י

ר

ת

מ

ר

ת

מ

ש

ו

ח

ד

כ

ר

ו

ב

י

מ

ר

נ

י

פ

ש

מ

ו

ר

ת

מ

ר

ת

י

ע

ב

ב

ה

כ

ה

ד

ו

ע

ש

ה

י

מ

ו

ת

י

י

ל

ש

ש

ב

נ

ל

כ

ר

ז

צ

נ

ס

מ

ב

כ

ש

ו

ר

פ

א

ו

ר

ב

ק

ר

ת

א

ל

ו

ב

ש

ר

ה

ז

נ

ח

א

א

ה

י

נ

ד

ב

ת

ת

ע

ש

ו

נ

ד

ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרובים על שני קצותיו

 

תפזורת הגיון  קשה  

נ	א	ג	ח	מ	ל	י	ת	מ	כ
י	כ	ר	מ	נ	ו	ר		ש	ל
מ	ש	ש	ו	ר	ת	ג	ש	ב	ב
נ	ל	ח	מ	ה	פ	נ	י	ם	ה
ל	ח	ח	ר	ל	ר	ר	ר	ז	מ
פ	נ	נ	ת	י	כ	ז	צ	ב	ו
ז	ק	פ	ר	ם	ת	ע	פ	ח	ת

 

מכלי המקדש

מקשה אחת, מחליפים כל יום, מפרידה בין לבין, עליו מקריבים

 

 

 

הכין: ד"ר אמיר שורץ This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

פרטים

נכתב על ידי עלון בית דוד

והבריח התיכן בתוך הקרשים, מבריח מן הקצה אל הקצה (כו, כח)

 

דעות חז"ל חלוקות באשר לצורתו של בריח התיכון. יש אומרים ש"מן הקצה אל הקצה" שנאמר בו הכוונה שהיה בריח לכל צד בנפרד, בריח אחד לכל אורך צד דרום, וכן לצד צפון ולצד מערב, ויש אומרים שהיה בריח אחד שחיבר את כל שלשת הצדדים ביחד, והיה מתכופף בפינות בדרך נס.

 

חשבון פשוט מראה שמשקלו של כל קרש היה ארבעה טון בקירוב, ומשקלו של הדופן הדרומי והצפוני היה בערך שמונים טון כל אחד. כדי לחבר את הדפנות זו לזו לבל יפרדו זה מזה, היה צורך בחיבור המסוגל להחזיק משקל בסדר גודל זה.

 

מה חיבר את הדפנות זו לזו?

טבעת אחת ויחידה, שהיתה מונחת למעלה על הקרשים שבפינה; ולדעה אחת גם הבריח התיכון. ברור שאין זה אלא נס גלוי שאין לו כל הסבר טבעי.

 

לא כך היה בחיבור של הקרשים היחידים. כל קרש היה מחובר עם חברו בכמה חיבורים, טבעת מלמעלה ושלשה בריחים בצד הקרש. גם כאן היה צורך בנס, אך מכל מקום בחיבור הקרשים הבודדים מיעט הקב"ה בנס, ונדרש יותר לאמצעים טבעיים.

 

תולדות עם ישראל מלמדים אותנו, שמעולם לא איימה על גוף העם סכנה של התפוררות וכליון רוחני. תמיד היה הכלל מוכן למסור את הנפש על עיקרי הדת. הסכנה לכלל היא מכיוון אחר: היחסים של "בין אדם לחברו". קנאת איש מרעהו, היא הנגיף המסוכן המתגנב ללבם של יהודים כשרים, מפריד בינינו וגורם שנאה בין ידידים ושכנים.

 

בל נחשוב שזו היא בעיה של יחידים; גם במישור הכלל יש לכך השלכות מרחיקות לכת. עיקר הסיבה להתדרדרותם של מלכי ישראל בתקופת הבית הראשון, על כל תועבת העבודה זרה שהיתה שם, נעוצה בקנאה שקינאו במלכות יהודה, שמנעה מהם לעלות לירושלים לעבוד את ה' בבית המקדש.

 

במישור הפרט, בחיבור בין איש לרעהו, יש צורך בחיזוקים גדולים, בתקנות ובהשגחה מעולה שלא יפרדו זה מזה, שישרור השלום בין אדם לחברו. אם במישור זה שורר מצב בריא, אין סכנה לפילוג בין חלקי העם; מן השמים דואגים לכלל שישאר בשלמותו.

 

לזה מרמזים חיבורי הקרשים. בין קרש לקרש היה צורך בחיבור מעולה; כאן חובה להשקיע מאמצים מצדנו, ולא לסמוך על הקב"ה. ואילו בין דופן לדופן, שם די בטבעת אחת, כאן אפשר לסמוך על הנס...

 

יתכן שטבעת זו מהווה רמז למה שאמרו חז"ל: "גדולה הסרת טבעת יותר ממ"ח נביאים". באמצעות איומו של הסרת הטבעת של אחשורוש ניתן לשמור על אחדותו של הכלל, וכל זה - בתנאי שהקרשים מחוברים זה לזה, שישרור שלום בין איש לרעהו.

 

(ע"פ חתם סופר)

פרטים

נכתב על ידי עלון בית דוד

בהפטרה שלפנינו מתאר הנביא בפרוטרוט את ההשקעה העצומה שהשקיע שלמה המלך בבנין הבית הראשון. נעשו כל המאמצים האפשריים להגדיל את הכבוד ואת הפאר ביד רחבה ונדיבה, כראוי לבית ה', ואכן – חפץ ה' בידו הצליח, וכעבור שבע שנים עמד על תילו בנין שלא היה כדוגמתו ברחבי תבל.

 

מה גדול ומה בולט הוא הניגוד למשכן שהקימו משה ובצלאל בהיותם במדבר. גם שם היה כבוד והדר, כסף וזהב, אך לא ניתן להשוות ביניהם. ובכל זאת, הלב היהודי נחמץ למקרא התיאור הזה, הוא ממאן להתפעל מגדלותו ופארו החיצוני של הבית הזה, הלב היהודי מתגעגע למשכן הפשוט והצנוע, המשכן שליווה את עם ישראל במסעותיו, מעולם לא חולל ולא נחרב, ומעולם לא נפל בידי אויבים, בניגוד לבנין המפואר הזה, שנחרב בידי נבוכדנצר.

 

שלמה לא שיתף את העם בהקמת הבנין, לא יצא במסע התרמה, שהרי כסף וזהב היה לו לרוב. ואילו במשכן שנבנה על ידי נדיבי לב, הרי הם נדבו לא רק את ממונם אלא בעיקר את הלב, את חכמת הלב, הנשים החכמות השקיעו את לבם במלאכת הטווייה "על העיזים", הגברים שידיהם הורגלו לעבודת פרך גסה החכימו ליצור יצירות אמנתיות שאין כדוגמתן. כאן – אין זכר לנדבת הלב, עשרות ומאות אלפי הפועלים היו מגוייסים, חלקם גוים עבדי חירם מלך צור.

 

אין פלא, שבעוד מלאכת הבנין בעיצומה, יצאה הקריאה מאת ה' אל שלמה: הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה, אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם, וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵיִ ישְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל.

 

שלשה מסרים חשובים נמסרו כאן: האחד – שבודאי יש חשיבות גם לכבוד ולפאר, בבחינת "חיצוניות המשפיעה על הפנימיות, אך אם כל המאמץ יסתיים בפאר החיצוני, אין זה אלא כלי מפואר ריק מתוכן. התנאי העיקרי להשכנת השכינה הוא שמירת התורה והמצוות: אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם.

 

המסר השני: אם בית המקדש יהיה אי בודד של קדושה בתוך ים של חולין, אם חיי העם יהיו מנותקים מקדושת המקדש, לא ימלא הבית המפואר את תפקידו. בית המקדש צריך לשמש כדגם, להשפיע על כל אחד ואחד כדי שיבנה את המקדש הפרטי שלו בתוך לבו: "ושכנתי בתוכם –" בלב כל אחד ואחד. וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל.

 

והמסר השלישי – אל תדמה בנפשך שבזכותך ישכין הקב"ה את שכינתו בבית הזה. אתה נתת את החומר, ואת החכמה, אבל בית המקדש זקוק ללב, ומי שמסר את לבו, מי שהשתוקק בכל לבו ונפשו לבנות את הבית, היה דוד אביך: וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ.

 

וכך אמרו במכילתא: "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד – וכי דוד בנאו, והלא שלמה בנאו ... אלא לפי שנתן דוד נפשו עליו לבנותו נקרא על שמו. וכן הכתוב אומר, זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה', נדר לאביר יעקב, אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי עד אמצא מקום לה', משכנות לאביר יעקב, הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער (תהלים קלב) הא לפי שנתן נפשו עליו נקרא על שמו.

(מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה א)

פרטים

נכתב על ידי אליעזר היון

שנה לאחר צאת העם ממצרים מכריז הקב"ה: ויקחו לי תרומה, ועשו לי משכן * המלאכים לאלוקים: "מה לך לדור במקום טומאה? שכון בתוכנו * הקב"ה בתגובה: יש אדם מלמטה השקול כנגד כולכם * המודל לבניית המשכן: קונסטרוקציה עשויה מאש שהודגמה למשה * הדיוק במפרט בניית המשכן וכליו – פנומינלי *

הביטוי "חלקת אלוקים" מקבל משמעות יישומית: שנה לאחר צאתם ממצרים, ביום הכיפורים, פונה הקב"ה למשה רבנו ומבקש - מכריז בפניו "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". פרשנים מתארים כי בבסיס פנייתו של ה' היה רצון לא להתנתק מבתו – התורה שנמסרה על ידו לא מכבר לעם ישראל. מאחר שליטול אותה בחזרה לא רצה, ולהיפרד ממנה לא היה מסוגל, ביקש מבניו כי יבנו עבורו קונסטרוקציה מיוחדת בה יוכל להימצא ולשהות עם תורתו האהובה. רצון המגורים החדש של האלוהים לא עובר בשקט והמלאכים מזדעקים: מה לך לדור במקום של טומאה, בין בני האדם? שכון בתוכנו שאנו טהורים ומקומנו טהור. על כך מגיב הקב"ה יש אדם שקול מלמטה כנגד כולכם, כשהכוונה כמובן היא למשה. כיוון ששמעו דבר זה, שתקו כולם ומיד ציווה למשה: ועשו לי מקדש

אלא שגם משה עצמו, התקשה להכיל את בקשתו של ריבונו והוא מקשה: כבודו של הקב"ה מלא עליונים ותחתונים, וכיצד יוכל [טרנסצנדנטית] להגביל עצמו באתר זעיר כמו המשכן? הקב"ה מרגיע ואומר כי עשוי הוא להצטמצם ולהשרות שכינתו גם על אזורים לא גדולים. יתירה מזו, גודלו של המשכן הוא אמנם עשרות אמות מכל צד, אך בסופו של יום ישרה ה' את שכינתו בשטח של אמה על אמה. ובמלים אחרות: ב"עדות" כלומר התורה המאוחסנת בתוך ארון העדות שגודלה הוא אמה על אמה.

מיד לאחר הציווי מציג הקב"ה לפני משה מודל מדויק כתכנון אדריכלי מוקדם לבניית המשכן. המודל, שהיה כמובן תבנית שמימית - מטפיזית עשוי היה מאש ירוקה, אש לבנה, אש שחורה, ואש אדומה, כשכולם ביחד מרכיבים את צורת המשכן וכליו לפרטיו. משה מביט ומשתאה: מהיכן יוכל להשיג את סוגי האש הנדירים הללו? הקב"ה שוב מרגיע ואומר, "אתה בסממניך, ואני בכבודי".

האש הצבעונית לא היתה הדבר הבלתי שגרתי היחידי באותה עת. חכמים מספרים כי את עורות התחשים, בהם נעשה שימוש מיוחד במשכן, הפיקו מחיה בשם "תחש" שעורה היה ססגוני ובעל בעים רבים. בריה מופלאה זו לא הייתה אלא באותה תקופה ומאז הוכחדה ונעלמה. חומר גלם חיוני נוסף היה עצי השיטים. ממנו הורכבו עמודי המשכן וחלק מכליו. כיצד מצאו העם עצי שיטים משובחים בלב המדבר השומם? על כך יש לחזור 211 שנים לאחור - לשנת 2238. בשנה זו ירד יעקב למצרים לקראת בנו המושל - יוסף. יעקב שצפה ברוח הקודש כי עתידים בניו להשתעבד, להיגאל, ולבנות משכן, חזה את הנולד ופתח בסדרה של נטיעות עצי ארזים במצרים. לפני פטירתו הזכיר האב לבניו את מטע העצים וציוום ליטלם עמהם ביציאתם למדבר. מארזים משובחים אלו, נבנה המשכן.

לאחר הכרזת התרומה ובניית המקדש – משכן, מתאר האלוקים למשה – באמצעות אותו מודל אשי רוחני – את צורת הכלים, דרך בנייתם, גודלם, כמותם, חומרי הגלם מהם ייעשו, הכל לפרטי פרטים. משה, המנהיג הנאמן והעם הנלהב מקבלים ומקיימים ככל אשר ציווה ה' למשה.

 

 

פרטים

נכתב על ידי ד"ר אמיר שוורץ

רמה בינונית קלה

1. אותו בנו במדבר
2. האדירו ושיבחו את הקב"ה  במשכן
3. ענן ה____ היה מעליו
4. תורם הרבה

	1	2	3	4
1
2
3
4

 

רמה בינונית

חידון מילים ואותיות קפד ראשו בטנו וזנבו

	ההנחיה		קפד ראשו	קפד בטנו	קפד זנבו
1	הגדרה	מיסודות המשכן	עניים	לא חמים	העץ שלי
	הפתרון
2	הגדרה	אבן בחושן	הכה	מסביב ... הסער	יתאים בעתיד בקיצור
	הפתרון
3	הגדרה	בקצה המשכן	זמירות	לא חמות	ברקו פניו
	הפתרון

 

רמה קשה

היגיון "צרוף"

מילה מהפרשה עם הגיון משלה

לדוגמא: מה בלע"ז עושה כאן הבקר?

הפתרון:  שו= מה פר = בקר = שופר

החידה             משתחוה בא(ה)נחה

הוא והיא

הגדרה	הוא	היא	הגדרה
מתכת יקרה			גולדה
לא ראשון			מחלת ילדות
אהל מועד			הלואה לטווח ארוך
לא אב			מידת אורך מקראית

 

פירמידה

1
2
3
4
5
6
7

 

1... יום ולילה היה בהר

2.ממלא מקום ר"ת

3.חדר בטחון

4.אומרים תודה

5.ממונים על אחרים

6.שש משזר ......נחושת

 

 

 

פתרונות

רמה בינונית קלה

	1	2	3	4
1	מ	ש	כ	נ
2	ש	ג	ב	ו
3	כ	ב	ו	ד
4	נ	ו	ד	ב

 רמה בינונית

חידון מילים ואותיות קפד ראשו בטנו וזנבו

	ההנחיה		קפד ראשו	קפד בטנו	קפד זנבו
1	הגדרה	מיסודות המשכן	עניים	לא חמים	העץ שלי
	הפתרון	קרשים	רשים	קרים	קרשי
2	הגדרה	אבן בחושן	הכה	מסביב ... הסער	יתאים בעתיד בקיצור
	הפתרון	יהלום	הלום	יהום	יהלו
3	הגדרה	בקצה המשכן	זמירות	לא חמות	ברקו פניו
	הפתרון	קרנות	רנות	קרות	קרנו

 

רמה קשה

היגיון "צרוף", מילה מהפרשה עם הגיון משלה

לדוגמא: מה בלע"ז עושה כאן הבקר? הפתרון:  שו= מה פר = בקר = שופר

החידה

משתחוה בא(ה)נחה

פתרון

קדשים = קד שים  קד= משתחוה + שים הנחה

הגדרה	הוא	היא	הגדרה
זהב	מתכת יקרה	זהבה	גולדה
שני	לא ראשון	שנית	מחלת ילדות
משכן	אהל מועד	משכנתא	הלואה לטווח ארוך
אם	לא אב	אמה	מידת אורך מקראית

 

 

 

 

 

פירמידה

1	מ
2	מ	מ
3	מ	מ	ד
4	ד	מ	י	ם
5	מ	ו	ד	י	ם
6	א	ד	ו	נ	י	ם
7	ו	א	ד	נ	י	ה	ם

 

1... יום ולילה היה בהר

2.ממלא מקום ר"ת

3.חדר בטחון

4.אומרים תודה

5.ממונים על אחרים

6.שש משזר ......נחושת

 

פרטים

נכתב על ידי אבי קלנר

תרומה בדרך כלל נותנים, אבל לא כשמדובר במשכן. "ויקחו לי תרומה", אבל מאיפה לוקחים? 

פרטים

נכתב על ידי הרב עזריאל יונה

וה' נתן חכמה לשלמה כאשר אמר לו וגו' והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו וגו', ויעש לבית חלוני שקפים אטמים, ויבן על קיר הבית יציע סביב את קירות הבית סביב להיכל ולדביר, ויעש צלעות סביב וגו' והבית בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה, ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו, ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית גבים ושדרת בארזים וגו'

 

ויהי דבר ה' אל שלמה לאמר: הבית הזה אשר אתה בונה, אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה, ושמרת את כל מצותי ללכת בהם והקמתי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך, ושננתי בתוך בני ישראל לא אעזוב את עמי ישראל, ויבן שלמה את הבית ויכלהו וגו' [הפטרת פרשת תרומה].

 

הלא זה עתה אישרו פסוקי הקודש את סיום בנייתו של בית המקדש, מתרשם הרב אזרחי בספרו 'ברכת מרדכי', עדיין מהדהדים באזנינו פסוקי תיאור התפארת וההוד של הבנין בשלמותו.

 

ומדוע, אשר אתה בונה, וכי עדיין בונה הוא?

הלא הסתיימה בנייתו המפוארת, מדוע לא אשר בנית?

ללמדך כי בנין בית המקדש מקום השכינה הינו תמיד בתהליך בנינו - בנייתו לא הסתיימה ואינה מסתיימת.

 

משום שבית המקדש אינו קיים רק על סמך חמרי בנין בלבד, בית המקדש אינו קיים רק על סמך תכנית ארכיטקטונית וכללי בנייה מעולים בלבד.

ההליכה בדרכי השם, שמירת חוקיו משפטיו ותורתו, הינה החומר המקיים והצמנטלי של כל הבנין הזה.

 

ההליכות והקיומים האלו הם הם עצם הבנין, כי הוא הוא המהווה את קיומו המציאותי של בית המקדש.

 

ולכן אשר אתה בונה לא אשר בנית, משום שההליכה בדרכי השם שמירת חוקיו מצוותיו משפטיו ותורתו הם הם המהווים את עצם בניינו.

 

הקיום של אתמול אין בו כדי לקיים היום, והקיום של היום אין בו כדי לקיים את המחר. כל רגע ושברירו ותנאי קיומו, כך בבית המקדש וכך בבית מקדשו הפרטי של כל אחד ואחד.

כך כמובן גם ביחסים בין בני זוג – במקדש הפרטי שלהם, כמו שנאמר במסכת סוטה [דף יז]: "זכו שכינה ביניהם". כלומר אם בני הזוג זוכים לשמור ולקיים את הבניין הפרטי שלהם בכל רגע ורגע [ולא רק ברגעים השמחים והדרמטיים של מיסוד הקשר – אשר בנית] – אזי שכינה ביניהם.

 

תמיד תמיד 'אשר אתה בונה'.

 

אדרבא, המבנה או הבנין של האתמול אינו אלא מרקע ויסוד לבנין של היום. אם לא תמשיך לבנותו לבססו - גם הבנין של האתמול יתמוטט, יתפורר, עצם קיומו תלוי הוא בהמשך בנייתו.

 

זהו שאמר הכתוב "אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה" [משלי טו, כד].

 

לאמור: וכך מקובל משמו של הגר"א ז"ל - אם אי אתה עולה מעלה מעלה, הרי שעל כרחך אתה חס ושלום עלול לנפול למטה.

התריס בפני המטה, ההגנה בפני הנפילה, אינו רק המיסוד המבורך – אלא השאיפה כלפי מעלה – אורח חיים למעלה למשכיל למען וכו'.  

אשר אתה בונה.

פרטים

נכתב על ידי משה לוין

 איזה מקום יש ביהדות למשכן או לבית מקדש? הלוא הקב"ה נמצא בכל מקום.