ספרים

בשבועות האחרונים עומד לפנינו ספרו של הרב משה גרילק, שכבר בשמו מבקש להכריז כי "סיני, מאז ולתמיד" - אסופה של מסות שנאמרו, נכתבו ונערכו בידי המחבר. על האותנטיות של המעמד, על שאלת אמיתות התנ"ך מול דעותיהם של מבקרי המקרא [ולהויזן למשל], והמבנה הייחודי של התורה והאינטראקציה בינה לזו שבעל פה.

 
הרב משה גרילק, אולי זקן העיתונאים ואנשי הרוח האורתודוקסים שבדורינו, החל את כתיבתו ההגותית בעיתון מעריב לפני כארבעים שנה ונטל – על פי מחקר באוניברסיטת חיפה- חלק בהתפתחותה של תנועת התשובה, שהרב היה לאחד מראשיה. בין פעילותו ההגותית וחובותיו העיתונאיות ערך גרילק כתב עת יוקרתי בשם 'ניצוצות', ירחון שהיה הראשון מסוגו בתחום ההסברה היהודית. חלק מהמאמרים שפורסמו במרוצת השנים ב'מעריב' וב'ניצוצות' כונסו כעת לכרך אחד, ומכאן הספר העומד לפנינו.
 
לא יהדות אינסטנט
'סיני מאז ולתמיד' לא מיועד לחובבי 'יהדות  האינסטנט' המבקשים למצוא ביהדות מקום למימוש חוויות רוחניות, קסם, או סתם בידור. אסופת המאמרים מופנית לספקנים 'כבדים' יותר, ש'גילו', בשיעורי המקרא, כי כביכול התנ"ך טעון בסתירות מהותיות ואורגניות. לאלו המקבלים את ה'השערה' כי המקרא אכן נכתב בעזרת מקורות שונים מה שמוכר יותר בשם תורת התעודות של אנשי ביקורת המקרא.
 
בטעות זו מבקש גרילק להילחם ובסדרה של ניתוחים אנליטיים של מקורות, תחת הכותרת "התורה מגנה על עצמה" מציב שלשה מנגנוני הגנה אותם 'שתלה' התורה בין שורותיה כדי להגן על עצמה מפני טענות של זיוף או חיבור אינטגרלי של מקורות מתקופות שונות. מכאן גם הטיפול בשאלות היסטוריוגרפיות כמו מי הרג את סנחריב? בידי מי נפלה שומרון? מה יעלה בסופה של בבל? התשובות המפתיעות לשאלות אלה ורבות אחרות מבהירות, ברמה הלוגית, כי הסבירות לטשטושה או לזיופה של התורה פשוט אינה קיימת. 
 
הנושא הסבוך, וכבדה של הסוגיה לא מונעים מגרילק העיתונאי להשתמש בסגנונו הרהוט, ובלוגיקה שלא מותירה מקום רב לספקות. כך למשל אפשר למצוא בספר טיעון [שבספר מקבל מימדים רחבים יותר] המציין ללא מורא את היות האומה היהודי "עם בעל חוש ביקורת חריף, עקשן, ונרגן ללא הפסקה, ועם זאת מעולם לא השמיע טיעון להכחשת אמיתותו של המאורע".
 
מי עתיק יותר?
אחד מגיבורי הספר של הרב גרילק הוא הארכיאולוג המודרני. התגליות הארכיאולוגיות המודרניות שהוצבו כקונטרסט למסורת המקראית החלו מראשית המאה הקודמת [חשיפת חוקי המלך חמורבי] ועד לחפירותיה של קתלין קניון [ב- 1952] סביב מה שכונה 'חפירות יריחו'. באופן שאינו מפתיע ובציניות כמעט רדיקלית בוחרים פעם אחר פעם חוקרי המקרא המודרניים יחד עם הארכיאולוגים השונים לנסות ולקעקע את אמינותה של תורת ישראל. במאבק הזה הכל היה מותר והחוקרים שהפכו פתאום ל'מאמינים אדוקים' הנותנים אמון בכל בדל תיאוריה לא נותנים לעובדות לבלבל אותם. כך למשל בחוקי חמורבי, הטיעון המתגרה לפיו 'חמורבי' היווה בסיס לתורה, והיא אינה אלא העתק מאוחר יותר, נופל שדוד אל מול שורה של הבהרות המציגות את חוסר הקשר המינימאלי בין שתי החוקות והמוכיח, שוב, את אותו 'סלנג' רחובי מוכר כי 'פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים', או בניסוח עדין יותר - בורים המסונוורים מטיעונים מדעיים חסרי אישוש, לא נעלמים, הם רק מחפשים תיאוריות חליפיות גרועות ומעוותות יותר.  
 
הסיפור סביב חומת יריחו לא מציג תמונה יפה יותר. החוקרת האנגלייה המפורסמת, קניון, בחרה לקבוע כי חומות יריחו נפלו 150 שנים קודם לכיבושה על ידי יהושע. מלבד העובדה שממצאיה ומסקנותיה של קניון לא עמדו במבחן המדעי האמפירי הפשוט ביותר כפי שהוכח מאוחר יותר על ידי ארכיאולוג אמריקני בשם ד"ר ווד, קשה להתעלם מאופי קבלת החלטותיה של החוקרת האנגלייה המכובדת שבספרה מתארת את אופן נפילת חומות העיר, כאשר התיאור המפורט מזכיר כמעט אחד לאחד את הסיפור המקראי אותו היא דוחה מכל וכל..
 
ד.נ.א רוחני
אינטלקטואל חרדי נוסף המשתתף באסופת המאמרים המשובחת של הרב גרילק הוא המרצה הנודע הרב מרדכי נויגרשל. בשני מסות חדות וקוהרנטיות, מבקש הרב נויגרשל להציג את הצופן התנכ"י שכמו במשחק הילדים 'מצא את המטמון' מתגלה שנים לאחר הצפנתו ומבהיר היטיב את משמעותו. לפי נויגרשל, במעמקי ספר בראשית קיימת מפה גיאוגראפית מזן חדש – מפה שנקודות הציון הפזורות בה מספרות סיפור מרתק שברבות השנים [כאלף שנים מאוחר יותר] מתחבר הנרטיב לכלל יצירה אחת מפעימה ומפליאה ביכולת נבואתה. כך גם סיפורה של ארץ ישראל, שבאורח כמעט סוריאליסטי לא הצליח כל עם, במשך אלפיים שנה, להפיח את שממתה ולהפרות את אדמתה, על אף טבעה האקולוגי המשובח. מה עומד מאחורי קונוונציה משונה זו? האם יש לכך מקור מדעי, בוטני או גיאולוגי? סקירה קצרה זו לא באה לכסות את למעלה מעשרה העמודים שבמסה זו, נציין רק כי באופן מעורר השתאות, מתוארת השתלשלות עניינים זו כבר במקורותינו הקדמונים.  
 
לסיכום, הר סיני, מתברר, רלוונטי, ולגמרי עכשווי, גם בימים של המאה עשרים ואחת. יתירה מזו, 'הוכחות' מדעיות מן המאה ה- 19 והמאה ה-20 מתנפצים כעת בקול דממה דקה אל מצוקיה של תורת ישראל. בעיני לפחות, ניתן בהחלט למצוא את הפירוט האינטלקטואלי, והרהוט ביותר לטיפול בסוגיות קרדינאליות אלו בספרו החדש של העיתונאי ואיש הרוח הוותיק, הרב משה גרילק.
 
'סיני מאז ולתמיד', מהדורת רנערט, 270 עמודים. הפצה: יפה נוף. להשיג בחנויות המובחרות 
 

חלק ה נושאים בהלכה


פרק לו כשרות

חשיבות שמירת הכשרות / קנית מוצרים כשרים / מורכבות מוצרי המזון / השגחה מעולה / זהירות בקנית מוצרי מזון / בשר כשר / בעלי חיים כשרים / שחיטה / איסור טריפה / נקור הגיד והחלב / איסור דם / מליחה בתוך שלוש יממות / אופן ההכשרה (המליחה) / לפני ההדחה במים / הדחה ראשונה / השריה במים / המליחה / ההדחה האחרונה / ביצים / בשר מוכשר / צלית כבד / אופן הצליה / הלכות נוספות / דם בביצים / דם שפרש מהשנים / דגים / דגים טהורים וטמאים / שרץ המים / בשר וחלב / בשר, חלב ומוצריהם / פרוה (סתמי, לא בשרי ולא חלבי) / המתנה בין בשר לחלב / דיני ההפסק בין חלב לבשר / אכילה ליד שלחן אחד / איסורי בישול והנאה / עיסה (בצק) חלבית או בשרית / כלי בשר וחלב / בשר וחלב שהתערבו וכלים שנטרפו / דגים / איסור תולעים / בדיקת מאכלים / הלכות פת, בישולים, חלב ויין של נכרים / טבילת כלים / סוגי הכלים / אופן הטבילה / הגעלת כלי מתכת חדשים / הכשרת מטבח


פרק לז מצוות התלויות בארץ

תרומות ומעשרות / איסור "טבל" / הסבר המושגים / הלכות נוספות / שלבי ההפרשה / נוסח הפרשת תרומות ומעשרות / הברכות / הנוסח הקצר / בשבת וביום-טוב / הפרשת חלה / אופן הפרשת החלה / הלכות נוספות / ערלה ונטע רבעי / ערלה / נטע רבעי / שנת השמיטה / שמיטת כספים ופרוזבול / כלאים / הרכבת אילנות / כלאי זרעים / כלאי הכרם / איסור חדש


פרק לח נושאים שונים

גילוח / שעטנז / מזוזה / קביעת מזוזה / כשרות המזוזה / למוד תורה / ברית מילה ופדיון הבן / ברית מילה / פדיון הבן / דיני כהנים / בין אדם לחברו / גמילות חסדים / צדקה / בקור חולים / רכילות ולשון הרע / מצות הלואה / איסור ריבית / דיני ממונות / הצלת אדם וממונו והשבת אבידה / זהירות מפגיעה בזולת / מעקה / ממון אחרים / "ביומו תתן שכרו" / הלכות משא ומתן / מידות ומשקלות / הנהגה בחברה ותיקון מידות הנפש / מצות קידוש ה'


פרק לט הלכות אבלות

עולם חולף ועולם נצחי / שעת הפרידה / על מי מתאבלים / אונן / הלוויה / הקריעה / ההספד / טומאת כהן / סעודת הבראה / "שבעה" / התפילות בימי השבעה / תפילות וזכויות לעילוי נשמת הנפטר / ניחום אבלים / "שלושים" / דיני אבלות בחגים וברגלים / שמועה קרובה ושמועה רחוקה / אבלות י"ב חודש / הקמת המצבה / יום זכרון

מקורות הלכתיים

 לקליניקה של רופא העיניים נכנס פציינט המבקש להיבדק. הרופא עורך את הבדיקה ומאבחן עד מהרה כי החולה שלפניו סובל מליקוי ראייה. לשאלתו של הרופא מספר המטופל כי הוא נהג מונית במקצועו, והוא מבקש, מפציר, ומתחנן בפני הרופא כי לא ידווח על קוצר ראייתו למשרד הרישוי שכן פרנסתו תלויה בכך. האם מחוייב הרופא על פי ההלכה לגלות את אזני הממונים על כך במחלקת האכיפה של משרד הרישוי או המשטרה או שמא זה ענינו של הנוסע ואל לו לרופא, שלא נשאל על כך, לעשות דבר בבחינת "שב ואל תעשה עדיף"?

 
שאלה קרדינאלית זו כמו עוד רבים מסוגה נידונים בספר החדש "נתיבות חיים" – כל בו הלכתי הסובב סביב שאלת שמירת הנפש והזהירות בדרכים שיצא לאור בשבועות האחרונים. אם עד היום נדמה היה כי נהיגה נכונה וציות לתמרורים הוא שאלה של אינטגריטי בלבד באה יצירה זו ומספרת לנו כי את כל דיני, חוקי, וכללי זהירות בדרכים כבר טבעו חכמים שחיו, בעידן, בו כלי הרכב המתקדם ביותר היה מזחלת חורף.
 
שאלת נהיגה בשכרות, האטה לפני פסי רכבת, ציות לתמרור, הדלקת אורות, וחגורת בטיחות הם משתנים הלכתיים מובהקים שתשובות עליהם ניתן למצא בארון הספרים היהודי כמו ספרות השותי"ם, ההלכה והפסיקה. אחד האלמנטים העולים לאורך הקריאה בספר הארוך [800 עמודים] כולו, הוא, כי לשאלות של פיקוח נפש וזהירות בדרכים אין בסיס מגזרי, בשאלות כאלו מקבלים פוסקי ההלכה כולם את ההנחה כי חוקי המדינה והשלטון הם הכללים הקובעים. לשון אחר: בשאלות תעבורה, כולנו ציוניים, גם רבני העדה החרדית שנתנו את הסכמתה הנלהבת לספר.
 
קונספציה זו מובילה אותנו לעובדה הבא: "הרב שך זצ"ל, היה מקפיד מאד שהרכב בו נסע לא יחצה את רף המהירות המותרת. במהלך הנסיעה היה מבקש לבחון את מד המהירות ואם היה מגלה כי מחוג המהירות טיפס אל מעבר למהירות המותרת היה מעיר על כך ללא שיהוי לנהג. גם הקפדתו על חגירת חגורת הבטיחות היתה מפורסמת, שכן הרב שך לא היה מסכים כי הרכב ינוע ממקומו טרם חגר את החגורה כדבעי... [שם עמוד תרעז].
 
ההקפדה וחוסר הסובלנות של גדולי הרבנים כלפי כל סטייה מכללי הנהיגה מוצאת יפה את ביטויה בתיאור הבא: "מעשה בנהג שביצע עקיפה אסורה ומסוכנת שהובילה לתוצאה קטלנית. הוא הובא לפני שופט וקיבל גזר דין של שנה וחצי מאסר. אביו של הנידון הופיע בפני הרב יצחק זילברשטיין, רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק, וסיפר לו כי בנו ביצע עבירת תנועה וכו', וכך וכך עונשו. שאלו הרב, ובכן במה אני יכול לסייע לך? ענה האיש ברוב עזות, כי שמע הוא שכבוד הרב מכיר את השופט ועל כן מבקש הוא, אולי יאות כבוד הרב לדבר על ליבו של השופט שיקל בעונשו. שמע הרב זילברשטיין את בקשת האיש והשיב בקול רועד: "אילו הייתי אני במקום השופט, אני מניח שהייתי גוזר את דינו של בנך לעוד כמה שנים. הלא בנך, הרג נפש במעשיו הפזיזים, וישיבתו בכלא עשויה, אולי, לסייע לו בכפרה על המעשה הנורא. כיצד תהין לבקש כי אבקש להקל עליו"? [שם עמוד תשב].
 
הצורך בספר כזה כותב מחבר הספר, הרב אשר מורסקי בהקדמה, הוא מפני ש"הלכות שמירת הנפש הינן מן ההלכות המלוות את האדם בכל יום ויום, הן כהולך רגל, ועל אחת כמה וכמה כאשר הוא נוהג ברכב. אלא שההעלם בהלכות החשובות הללו מצוי עד מאד" או כמו שכתב הרב שריאל רוזנברג במכתבו למחבר: "ובאמת מה שהוא עוסק בו הרי הוא בגדר פיקוח נפש ממש, להציל נפשות מפגע רע בדרך, ובוודאי לו משפט הקדימה". ואמנם דומה, כי אילו ידעו יהודים רבים, כי בשמירה על כללי הזהירות בדרכים, מקיימים הם גופי תורה ממש, ולא רק מצליחים להינצל מהדו"ח המשטרתי, סביר להניח כי קו התאונות הקטלניות המטפס ליניארית כל העת כלפי מעלה, היה, בעזרת ה', מתמתן מעט.
 
בפתח הספר מצויין כי שאלות בהלכה בכל הענינים הנוגעים לשמירת הנפש בדרכים ניתן להפנות לבית ההוראה של רבני 'מערכת שמירת הנפש' בפקס: 100656 0765. כמו כן ניתן להשיג את הספר בהוצאת מערכת "שמירת הנפש במערכת, טלפון 405990 0765
 
חלק ד '   סדר השנה

 

פרק כב  הלכות יום-טוב

תאריכי החגים / יום-טוב שני של גלויות / איסור מלאכה ביום-טוב / דיני אש ובישול ביום-טוב / סחיטה, לישה וטחינה / בורר ביום-טוב / דיני הוצאה מרשות לרשות / איסור טלטול מוקצה ואיסור יציאה מחוץ לתחום / עירוב תבשילין / הדלקת נרות / תפילות החג / כבוד החג ושמחתו / סעודות החג / ההבדלה

 

פרק כג  הלכות ראש-חודש

השנה העברית / "שבת מברכים" / התפילות בראש-חודש / "יעלה ויבוא" / הלל / קריאת התורה ומוסף / סעודה בראש-חודש / שבת ראש-חודש

 

פרק כד  ראש-השנה

ערב ראש-השנה / ההכנות לחג / ימי ראש השנה / ימי דין ומשפט / התפילות / תפילת מוסף / מצות תקיעת שופר / אופן קיום המצוה / סימנים בסעודה / תשליך / הדלקת נרות וברכת "שהחיינו" בלילה השני

 

פרק כה  הלכות תענית צבור וצום גדליה

מהות ימי התענית / איסור אכילה ושתיה / התפילות בתענית ציבור / כאשר אין עשרה אנשים מתענים / צום גדליה

 

פרק כו   עשרת ימי תשובה

מצות התשובה / התפילות / מנהג כפרות / עברות שבין אדם לחברו / שבת תשובה

 

פרק כז   ערב יום-הכפורים

התפילה / מצות אכילה וההכנות ליום הכפורים / ברכת הבנים וההכנות לתפילה / הדלקת נרות

 

פרק כח  יום הכפורים

איסור עשית מלאכה / חמישה עינויים / פיקוח נפש / התפילות / "כל נדרי" / הוידויים ופרטים נוספים / הקריאה בתורה / "יזכור" ומוסף / תפילת מנחה / תפילת נעילה / מוצאי יום הכפורים

 

פרק כט  סוכות, שמיני-עצרת ושמחת-תורה

זכר ליציאת מצרים / שלושה רגלים / הקמת הסוכה / הסכך / השימוש בדפנות, בסכך ובקישוטים / מצות ישיבת סוכה / ההבדל בין הלילה הראשון של סוכות לשאר ימי החג / ארבעה מינים / אתרוג / לולב / הדס / ערבה / מצות נטילת לולב / אופן קיום המצוה / הנענועים / דין ארבעת המינים ביום הראשון של סוכות / דיני ימי חג הסוכות / יום-טוב / זמן שמחתנו / התפילות בחג / הושענות / חול המועד / איסור מלאכה בחול המועד / הושענא רבה / שמיני עצרת / שמחת תורה / תפילת גשם / בחוץ לארץ

 

פרק ל    חנוכה

נס חנוכה / התפילות / דיני שכחת "על הניסים" בתפילה בחנוכה ובפורים / הדלקת נרות חנוכה / מקום וזמן ההדלקה / אופן ההדלקה / הלכות נוספות / הדלקת נרות חנוכה ביום ששי ובמוצאי שבת / מנהגים בחנוכה / עשרה בטבת / ט"ו בשבט

 

פרק לא  חודש אדר

ארבע פרשיות / תענית אסתר / זכר למחצית השקל / פורים / מקרא מגילה / "על הניסים" וקריאת התורה / משלוח מנות ומתנות לאביונים / סעודת פורים / שושן פורים

 

פרק לב  חודש ניסן ודיני חמץ

שבת הגדול / איסור חמץ בפסח / בדיקה ובעור / אופן בדיקת חמץ / הלכות נוספות / בטול חמץ / מכירה לגוי / מוצרי מזון וכלים כשרים לפסח / מוצרי מזון / כלי פסח / דיני י"ד בניסן / שריפת חמץ וביטול חמץ / תענית בכורים / ההכנות לחג / ההכנות לליל הסדר

 

פרק לג  חג-הפסח

זכר ליציאת מצרים / ליל הסדר / סיפור יציאת מצרים / ארבע כוסות / כרפס / מצות אכילת מצה / מרור / "כורך" / אפיקומן / הלכות נוספות / תפילת טל / חול המועד / שביעי של פסח / חמץ שעבר עלי הפסח

 

פרק לד  ספירת העומר וחג השבועות

ספירת העומר / דיני קיום המצוה / ההנהגות בימי הספירה / הימים שבהם נוהגים דיני אבלות / חג השבועות / התפלות בחג / מאכלי חלב

 

פרק לה  י"ז בתמוז וט' באב

י"ז בתמוז / ימי בין המצרים / שלושת השבועות / דיני האבלות מי"ז בתמוז (שלושת השבועות) / תשעת הימים / שבת חזון / ערב תשעה באב / תשעה באב / חמישה עינויים / הלכות נוספות / למוד תורה בתשעה באב / התפילות בתשעה באב / ליל תשעה באב / תפילת שחרית / תפילת מנחה / הלכות נוספות / חודש אלול / סליחות / "לדוד ה' אורי וישעי" / תקיעת שופר


את הסיפור דלהלן, שיש בו הרבה יותר מקורטוב אמונה, סיפר הרב יחיאל מיכל גוטפרב, מאנשי החסד הנודעים בירושלים, באסיפה שהתכנסה בביתה של הרבנית שמואלביץ, זוגתו של מרן הגר"ח זצ"ל ראש ישיבת מיר. כל מי ששמע את הסיפור עצר את נשימתו ועמד נידהם כאינו מאמין.

על דלת ביתו של אברך תלמיד חכם, מיקירי קרתא דירושלים, שהתברך, בלי עין הרע, בארבעה עשר ילדים, התדפקה אשה ענייה וביקשה שיתנו לה בשר-עוף לאכול. בעל הבית, שככל עמלי תורה אין הפרנסה מצויה בביתו בשפע, וכל בני משפחתו ניזונים מלחם צר ומים לחץ, ניסה להסביר לאשה שאת שני העופות היחידים שיש לו במקרר, הוא שומר לחג הקרב ובא, ואם יתן לה את הבשר לא יישאר לו במה להאכיל את עולליו המרובים.

והאשה נישארה לעמוד בפתח, מתחננת על נפשה ועל רעבונה.

לא עברו שניות אחדות והאברך עשה את חשבון נפשו בצורה אחרת. אם האשה האומללה הזו לא התביישה להגיע עד פתח ביתי ולבקש שיתנו לה בשר לאכול, אות הוא שבאמת הגיעו לדידה מים עד נפש, ואם כן מה יקרה אם ילדיי לא יאכלו בשר בחג?

ישראל רחמנים בני רחמנים הם, אומרים ועושים.
הוא ממהר להתנצל בפני האשה על סירובו, ומבקש ממנה להמתין עד שיילך למקרר ויוציא את העוף.

כיוון שהבין את הזכות הגדולה שהזדמנה לידיו להאכיל אשה ענייה, מיהר האברך בשמחה להוציא את הבשר. כדי לחוש את מידת העניות ששררה בבית, די אם נאמר שהמקרר שעמד במטבח היה מהמודל הישן שאי אפשר לפותחו מבפנים.

האברך ניגש למקרר, ומפיו ניפלטת זעקת אימים.

את מי הוא מוצא שם, במקרר?

את ילדו בן השלוש שניכלא בתוכו מבלי יכולת להשתחרר.

הילד היה כבר כחול לגמרי, וסבל מקשיי נשימה איומים. בניסי ניסים הצליחו אנשי ההצלה להחזיר אותו למצב נשימתי סדיר, ומנתוני הדו"ח הרפואי עולה שאם הפעוט היה נישאר במקרר עוד מחצית הדקה, היה קורה הגרוע מכל.

כיוון שלא היתה לבני הבית כל סיבה לגשת למקרר בתוך מחצית הדקה הקרובה, הרי שהמסקנה החותכת היא שרק מעשה החסד שהחליט בעל הבית לעשות ברגע האחרון, הצילה את בנו ממוות בטוח. לבד מהראייה המאלפת לדברי חז"ל, שאינם זקוקים לראייה, שצדקה מצילה ממוות, אפשר לשאוב מסיפור זה עוד לקח חשוב מאין כמותו:
ממצווה לא מפסידים. לעולם.

נתת רבע עוף, קיבלת ילד שלם. במתנה.
 

 הסיפור מתוך סדרות הספרים "טובך יביעו", "עלינו לשבח", "ברכי נפשי".

בימים אלה יצא לאור כרך נוסף מסדרת הספרים המובחרת 'ברכי נפשי', של הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, אותה כתב וערך מיודענו הנכבד, הסופר החרדי הוותיק הרב משה מיכאל צורן. 

הסדרה החדשה, כשתי קודמותיה, 'טובך יביעו' ו'עלינו לשבח', נסובה על פרשיות השבוע, כשכל החומר כולו - הוא חדש לחלוטין, ואף סיפור שהופיע בסדרות הקודמות לא מופיע בסדרה החדשה. 

הרב יצחק זילברשטיין, נחשב כיום לאחד מגדולי הפוסקים, ולבד מבקיאותו העצומה בהלכה הוא משמיע דברי חיזוק ומוסר, בתוספת סיפורים והנהגות שראה ושמע מגדולי הדור. סיפורים אלו הובאו ב-3 סדרות הספרים, שכל כרך שלהן מכיל כ-800 עמודים, וכולל מאות סיפורים ועובדות מגדולי הדור, וכן קובץ שו"ת בעניינים אקטואליים. הדברים נכתבו בסגנון מהוקצע וברור עד מאוד, נסובים אודות הנהגותיהם-בקודש של היושבים ראשונה במלכות התורה, זכר צדיקים לברכה, וכאלה החיים עימנו עד מאה ועשרים, וממשיכים להנהיג את עם ישראל בכל תפוצותיו. 

אחד הנושאים הבאים לידי ביטוי נרחב בסדרות אלו עוסק בהחדרת האמונה והבטחון בצור ישראל, שהוא יסוד-היסודות ועיקר-העיקרים. האמונה מסייעת לנו לשמור על שיקול הדעת, על צלילות ומתינות, ולא לאבד את שלוות הנפש גם בתקופה כמו זו שאנו חיים בה, שהתרחשויותיה ואירועיה הדרמטיים אמורים לנטוע בנו את ההיפך הגמור משלווה. 

בין עמודי הכרך החדש, נוכל לקרוא מאות רבות של סיפורים על גדולי התורה והחסידות שלא פורסמו מעולם, תוך הקשרם הישיר לפסוקי הפרשה.

בין הסיפורים הובאו גם עניינים רבים בחינוך הילדים, תוך הדגמה מחייהם של גדולי הדורות שעברו ומעשים שהיו אצל גדולי דורנו שליט"א. לא ליקוטים יש כאן אלא פרקי-מוסר מאלפים. גם בספרים הקודמים האריך המחבר בענייני אמונה, וביותר - בכרך החדש, וזאת לאור האירועים המסעירים העוברים על עם ישראל. 

את הספרים ניתן להשיג אצל הרב משה מיכאל צורן, 03-6776168. מחיר מיוחד מובטח למשתתפי חברותא וגולשי האתר.

מומלץ מאוד כמתנה לחג הפסח, או למעוניינים לקרוא סיפורים ורעיונות סביב שולחן השבת.

בתמונה: הרב יצחק זילברשטיין

 

חלק ג  -  השבת

 

פרק טז  ההכנות לשבת והדלקת נרות

ההכנות לשבת / רחצה, תספורת וגזיזת צפרנים / דיני סעודה ומלאכה ביום ששי / הדלקת נרות שבת / אופן הדלקת הנרות / דיני אורח / "נר מצוה ותורה אור" / זמן הדלקת נרות

 

פרק יז   ליל שבת

קבלת שבת / תפילת ערבית בליל שבת / לפני הקידוש / הקידוש / הגביע והיין לקידוש / יציאה ידי חובה בקידוש / נטילת ידים ו"המוציא" / בציעת הפת / יציאה ידי חובה / הסעודה / זמירות שבת

 

פרק יח  סדר יום השבת

תפילת שחרית / קריאת התורה / ההפטרה / "שנים מקרא ואחד תרגום" / תפילת מוסף / הקידוש / סעודת שחרית בשבת / מאה ברכות בכל יום / למוד תורה בשבת / תפילת מנחה / סעודה שלישית

 

פרק יט  מוצאי שבת

זמן צאת השבת / תפילת ערבית במוצאי שבת / דיני שכחת "אתה חוננתנו" במוצאי שבת / קידוש לבנה / הבדלה / הברכות בהבדלה / יציאת ידי חובה בהבדלה / אכילה ועשית מלאכה במוצאי שבת / מלוה מלכה

 

פרק כ    מלאכות שבת

"שמור את יום השבת לקדשו" / אבות ותולדות / חלוקת ל"ט מלאכות / ביאור ל"ט המלאכות ודוגמאות של פעולות אסורות הכלולות בהן / איסורי שבת / פרקי המשנה של איסורי שבת / הבערת וכבוי אש / איסור בישול / קדירה על גבי קדירה / כלי ראשון וכלי שני / הכנת תה וקפה בשבת / כיצד לנהוג במאכל שאינו מבושל כל צרכו / החזרה / הטמנה / מלאכות הקשורות להכנת מאכלים / איסור סחיטה / איסור טחינה / איסור לישה / כבישת מאכלים / איסור בורר / אופן הברירה המותרת / הלכות נוספות / פתיחת קופסאות, בקבוקים ואריזות מזון / ניקוי כלי אוכל / איסור הכנה משבת לחול / שימוש בסבון ובמשחות / כבוס בגדים וצחצוח נעלים / שמוש באור ובמכשירים / כתיבה, מחיקה והדבקה / תפירה, גזירה וקריעה / קשירה והתרה / שקילה ומדידה / בניה ופריסת כיסויים / טאטוא רצפה ושטיפתה / הטיפול בגוף (תספורת, גזיזת צפרנים, איפור וסירוק שיער) / רחיצה / טיפול בתינוק / תרופות ופקוח נפש / טיפוס ושימוש באילנות / עבודות שדה וגינה / "וכבדתו מעשות דרכיך" / "ממצוא חפצך" / "ודבר דבר" / הלכות עירובין / רשויות שבת / איסור הוצאה מרשות לרשות / איסור תחומין / איסור מוקצה / כלי שמלאכתו לאיסור / מוקצה מחמת חסרון-כיס / מוקצה מחמת גופו / בסיס לדבר האסור

 

פרק כא  פרטים שרצוי להכינם לפני שבת

מקום שבעלי-תשובה עומדים

איך מצליחים לאזן ולנתב את ה"אורות גבוהים" וה"מתח הגבוה" שבעלי התשובה זוכים לו בתחילת תשובתם למהלך בונה, ולא ללחץ ומתח גבוה שיוביל למדומינות ולחיכוכים בין האדם לעצמו ובין האדם לאשתו ומשפחתו?
 
עם סוגיא מורכבת ורגישה זו מתמודד הספר באומץ ובכנות לא שגרתית. הספר זכה להסכמות חמות ולבביות מכמה מגדולי ישראל שהעידו עליו שהוא ספר חובה לכל בעל תשובה.

 

המחיר: 42 ש"ח.

מבצע השבוע לגולשי חברותא: 34 ש"ח בחנויות פלדהיים. או ברכישה טלפונית.בתוקף עד 31.1.10

יש לציין קוד קופון: (להדפיס או למסור בטלפון)

 

להזמנות טלפוניות: 1-700-501-504

רשת חנויות פלדהיים:

ירושלים:

  • גבעת שאול, רח' בית הדפוס 32, ירושלים. 02-6513947/228
  • קניון רב שפע, רח' שמגר 16.  02-6500132
  • גאולה, רח' מלכי ישראל31. 5023505 02-

בית שמש:

  • מרכז מסחרי רמב“ש, נחל זוהר 4. 02-9991693


בני ברק:

  • רח' רבי עקיבא 113 (בחצר). 03-5705105
  • רח' השומר18 פינת השלושה. 03-5706677
     

חלק ב    הברכות 

 

פרק י    דיני ברכות כלליים

סוגי הברכות / הכוונה / אסור הזכרת שם-שמים לבטלה וברכה לבטלה / "ספק ברכות להקל" / "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן" / הכוונה בענית "אמן" / דיני ענית "אמן" באמצע התפילה

 

פרק יא  נטילת ידים וברכת המוציא

סוגי המאכלים / אכילה מועטת / אופן הנטילה / הלכות נוספות / ברכת "המוציא" / מאכלים הבאים מחמת סעודה / דיני הסעודה

 

פרק יב   ברכת המזון

מים אחרונים / זימון / נוסח ברכת המזון / ברכת המזון ב"שבע ברכות" ובסעודת ברית מילה / כוס של ברכה

 

פרק יג   ברכות הנהנין

דיני הברכות ונוסחן / ברכות הריח / דיני קדימה בברכות / דיני טעות בברכות / ברכה על תרופות / דין טעימת מאכלים / מאכל שטבולו במשקה / עיקר וטפל / דין קובע סעודתו על דברי מאפה / מאכל שנשתנה צורתו

 

פרק יד   ברכות אחרונות

ברכה "מעין שלש" / ברכת "בורא נפשות" / דינים נוספים

 

פרק טו  ברכות שונות

ברכת "שהחיינו" / ברכת הגומל / ברכות הרעם, בהרק והקשת / ברכת האילנות / תפילת הדרך

 

סיפורים ומשלים, דברי תורה והלכות, כהכנה לימים הנוראים. ניתן לקרוא את החוברת באתר, או בגירסת pdf שניתנת להדפסה. תודתנו נתונה למחבר .

 

לגירסת pdf לחצו כאן


פרק א' קימה

 
פרק ב' מבוא לתפילה
 
פרק ג' הברכות לפני התפילה
 

  פרק ד' הכנות לתפילה מנין ובית כנסת 

 

פרק ה' ציצית

 

  פרק ו' תפילין

 

  פרק ז' תפילת שחרית

 מעלת התפילה / חלקי תפילת שחרית / פרשיות הקרבנות / פסוקי דזמרה / הנהגת מי שאחר לבוא לתפילה / קריאת שמע וברכותיה / חשיבות קריאת שמע / דקדוק בקריאת שמע / הכוונה בקריאת שמע / זמן קריאת שמע / דיני ההפסקות בחלקי התפילה השונים / תפילת שמונה עשרה / בקשות פרטיות / הנהגות המתפלל / ענית אמן, קדיש וקדושה / תפילה בפה / צדוד הפנים לכוון ירושלים / מקום התפילה / אופן התפילה / הפסיעות לפני התפילה / העמידה בתפילה / הכריעות / סיום תפילת העמידה / איסור ישיבה כנגד המתפלל / הוספות בתפילה / תחילת זמן תפילה / סוף זמן תפילה / חזרת הש"ץ / קדושה / מודים דרבנן / ברכת כהנים / סדר ברכת כהנים / כאשר אין כהנים / באלו תפילות יש ברכת כהנים / תחנון / תחנון בימים שני וחמישי / תקנות משה רבינו ועזרא הסופר / הוצאת ספר תורה / העליה לתורה / הקריאה בתורה / לאחר הקריאה / הגבהת התורה / הכנסת ספר התורה / המשך התפילה וסיומה / "עלינו לשבח" / קדיש / קדיש יתום / תפילת תשלומין / מי חייב תפילת תשלומין / אופן התפילה / למוד תורה לאחר התפילה
 

פרק ח' תפילת מנחה

   
פרק ט' תפילת ערבית

חלקי התפילה / זמן קריאת שמע של ערבית / קריאת שמע על המיטה

סיפורים ומשלים, דברי תורה והלכות, כהכנה לימים הנוראים. ניתן לקרוא את החוברת באתר, או בגירסת pdf שניתנת להדפסה. תודתנו נתונה למחבר .

 

לגירסת pdf לחצו כאן

לחצו כאן לגירסת ספר באתר

 

חדש באתר! הספר שערי הלכה קיצור ההלכות המעשיות ניתן לצפיה באתר.

  ...יש צורך בספר הלכה בהיר וקריא, שיהיה מובן לכל מעיין ושוה לכל נפש מטרה זו הצגנו לנו בבואנו ללקט ולנסח את ההלכות המובאות בפרקים הבאים. נסינו להביא בשפה וברורה את עקרי ההלכות המעשיות שאותן אנחנו מקיימים בימות החול בשבתות ולאורכה של השנה. מתוך ההקדמה.
 

ספר זה מומלץ על ידינו לאלו מכם שמעוניינים ללמוד הלכה בחברותא או לבד. במסגרת פרויקט חברותא ניתן להזמין את הספר ללא תשלום במשרדנו, על מנת ללומדו בחברותא.

בנוסף, ניתן לעיין כאן באתר בפרקי הספר השונים. תוכלו להתרשם, לעיין ואף ללמוד.

 

חלק א' סדר היום

אינדקס הפרק     קריאה באתר     קריאה ב pdf

חלק ב' הברכות

אינדקס הפרק     קריאה באתר     קריאה ב pdf 

חלק ג' השבת 

אינדקס הפרק    קריאה באתר      קריאה ב pdf

חלק ד' מעגל השנה 

אינדקס הפרק    קריאה באתר      קריאה ב pdf

חלק ה' הלכות נוספות 

אינדקס הפרק    קריאה באתר      קריאה ב pdf

 

למשתתפי/ות פרויקט חברותא

אנו מציגים בפניכם רשימה ראשונה של ספרים מומלצים העוסקים בסוגיות בסיס ביהדות.

מתוכם ספרים ותיקים המפארים כל ארון ספרים יהודי, ומתוכם ספרים חדשים שזכו לתפוצה ועניין.

Imageחורב
רבי שמשון רפאל הירש

על טעמי המצוות הנוהגות בזמן הזה, דיניהן ושורשיהן.
הרב הירש שחי ופעל בתקופה בה שלטה ההשכלה והחל סחף של רפורמה ביהדות, העלה על הכתב יצירה רחבה ומעמיקה ברוח ישראל סבא, תוך מתן מענה לכל משכיל בדורו.

הספר שנכתב בגרמנית קלאסית ותורגם עכשיו לעברית, מפתיע בהתאמתו לקורא בן דורנו. הוא מאיר את המצוות וטעמיהן מזווית ייחודית. ומעשיר את עולמו של כל יהודי המתעניין בחשיפת רבדים נוספים בתורת משה.

ספר המצוות הקצר
רבי ישראל מאיר הכהן – ה"חפץ חיים"

בספר שכתב רבי ישראל מאיר הכהן הידוע בכינויו ה"חפץ חיים" לעת זקנתו, תמצת את המצוות הנוהגות בזמננו בקצור נמרץ.

"ספר המצוות הקצר" פותח צוהר למי שחפץ לטעום מצוף היהדות "על רגל אחת".
במהדורה זו נוסף מדור ל"מצוות התלויות בארץ" הנוהגות בארץ ישראל בלבד שלא נכללו במהדורה המקורית.

המימד הנוסף
הרב ישראל לורברבוים
מציאות חיינו ממבט שלא הכרתם.

ספר ייחודי העוסק מגוון נושאים מרתקים. מהות הזמן וחיי הנצח, שינויים בזמן, אור גשמי ואור רוחני, השבת והאור הגנוז, השגה רוחנית לאחר המוות, בריאת הזמן, יהדות ומדע, השבת – עצירת הזמן, האור ביהדות ובמדע, עולמות נוספים, ידיעה ובחירה.
עיונים בדרך ה' לרמח"ל: תכלית בריאת העולם והאדם, סדר הזמנים לקיום העולם, גן עדן, גיהינום, גלגולים ועוה"ב. כללי ההשגחה ונפש האדם.

ביטחון והשתדלות
הרב ד"ר אברהם וינרוט

ספר העוסק בשאלות יסוד באמונה ובטחון שבהן התחבטו חכמי ישראל בכל הדורות, כגון: מהו בטחון בה'? אמונה שיהיה טוב, או שמא אמונה שגם אם יהיה רע חלילה הרי שהדבר בא מאת ה'?
עד כמה האדם צריך לעשות השתדלות מכיוון שהכול נגזר מלמעלה, החלוקה הנכונה בין לימוד התורה וטרדות פרנסתו? האם מותר לאדם לבטח עצמו בביטוח חיים?
הספר כולל סקירה שיטתית של מקורות רבים, וייחודו בניתוח עמוק ובהיר ובניסוח כללי היסוד באופן רהוט. כך שהדברים משתבצים לתמונה מקיפה.

אנחנו לא לבד

עדי כהן

מדענים ואנשי רוח משקיעים את מיטב ימיהם בפענוח המסתורין האופף את היקום ובניסיון לתת מענה לשאלות כגון: כיצד נוצר היקום, כיצד מתבצע הכוונון העדין של חוקיו וקבועיו, כיצד התחילו החיים ומהי תכליתם.

התבוננות מעמיקה ביקום מגלה טביעות אצבעות המרמזות על פתרון אפשרי, ונותנות תקווה שנצליח לרדת לחקר מהותו ותכליתו.

ב"אנחנו לא לבד" נשזרו ממצאי המדע העדכניים ביותר עם מסמכים עתיקי יומין, המצויים ברשות עם ישראל.

ספר המבוסס על מקורות מדעיים מוסמכים, וכתוב בצורה ברורה ורהוטה, מהדורה אלבומית עם מאות תמונות צבעוניות על נייר כרומו מהודר.

יהדות לשנות אלפיים
הרב אריה כרמל

הסברה בהירה והסתכלות חדשנית על היחס שבין מסכת הערכים והמצוות לבין החברה המודרנית. הסברת פרטי הלכות הנהוגות בישראל מדורי דורות, תוך הצגת היהדות ומצוותיה עתיקות היומין באור בהיר, התואם להפליא את המושגים של החברה המודרנית.

דרך ה'
עם באור "אור הדרך" מאת הרב בנימין אפרתי
ספר המדבר על השקפת האדם ויחסו לכולם על ידי קיום מצוות.

מהדורה חדשה של הספר "דרך ה'" עם פרוש "אור הדרך" ועם "שבילי הדרך" – מקבילות משלימות משאר ספרי הרמח"ל.

במהדורה זו נוסף מפתח המפורט של הנושאים בספר, סומנו בגוף הספר הפניות ל"אור הדרך" ול"שבילי הדרך", בתוספת כותרות צד המקלות על הקורא בהתמצאות בספר.

מסילת ישרים
עם היאור "שמחת מרדכי" מאת הרב חיים שלנגר

מסילת ישרים הינו ספר מוסר, תיקון מידות והדרכה להתקרבות לה'. הספר הינו ספר יסוד מעט הכמות ורב האיכות, המלמד את האדם כיצד לייצב את אישיותו ולהביט נכון על החיים.
מהדורה חדשה ומשוכללת, עם חלוקת הפרקים לפסקאות, בתוספת כותרות וראשי פרקים, בצידי העמודים.
מעוטרת בביאור רחב בשם "שמחת מרדכי".
בצירוף שלושה מפתחות מפורטים: מפתח המקורות, מפתח הערכים ומפתח המצוות.

דעת תבונות
עם ביאור "אור הדעת" מאת האב בנימין אפרתי

ספרו היסודי של הרמח"ל, באמונת ישראל – "דעת תבונות". עוסק בענייני מציאות האדם והעבודה המוטלת עליו, עניין החיסרון ושלמותו, עניין תחיית המתים, הנהגת שכר ועונש, עניין הנבואה: מה היא, מה דרכה ומה תועלתה? וסוגיות במהות הבריאה.
הספר ערוך כדו-שיח בין הנשמה לשכל וכתוב בלשון צחה. מהדורה חדשה משוכללת ומנוקדת עם ביאור נרחב ומעמיק.

דרך תבונות * ספר הגיון * ספר המליצה
עם ביאור "הגות ליבי תבונות" מאת הרב דוד סקטון

דרך תבונות ספר יסודי מעמיק המגדיר מונחים ומדריך להבנת המבנה הלוגי של סוגיות התלמוד, המתאים לכל אחד לפי הבנתו.
ספר הגיון עוסק בהבנת מבנה הסברא, ההיקשים והלוגיקה של החידוש, הנובע משקלול הדעות והראיות – מתוך המבנה הייחודי של התלמוד.
ספר המליצה הרמח"ל מציע פתרון המבוסס על ספרי הנביאים, לבעיות הרטוריקה הנובעות מהסתירה המהותית שבין הלב לשכל, המפריעות להכרה הסופית באמת הנובעת ממסקנת הסוגיא.

מה היא מצות הבטחון בה'? מה סגולתה? מה כתב רבי חיים מוואלוז'ין על סגולה המסייעת לאדם להינצל מכל צרה? האם הבטחון בה' סותר את המצוה על האדם לעבוד לפרנסתו? מעלת ההסתפקות במועט וגנות הבזבזנות.

 

כל אלה ועוד, בפרק מתוך הספר עיטורי הלכה

 

 

 

 

שימו לב! הקובץ ב pdf באיכות גבוהה יותר, אך טעינת הקובץ אורכת כחצי דקה

מגילת איכה פרקים ד, ה. בהמשך ההרצאה מדרש עשרת הרוגי מלכות


{mp3}3{/mp3}



איכה פרק ד

א אֵיכָה יוּעַם זָהָב, יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב; תִּשְׁתַּפֵּכְנָה, אַבְנֵי-קֹדֶשׁ, בְּרֹאשׁ, כָּל-חוּצוֹת.    ב בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים, הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז--אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי-חֶרֶשׂ, מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר.  ג גַּם-תנין (תַּנִּים) חָלְצוּ שַׁד, הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן; בַּת-עַמִּי לְאַכְזָר, כי ענים (כַּיְעֵנִים) בַּמִּדְבָּר.   ד דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל-חִכּוֹ, בַּצָּמָא; עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם, פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם.    ה הָאֹכְלִים, לְמַעֲדַנִּים, נָשַׁמּוּ, בַּחוּצוֹת; הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע, חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת.   ו וַיִּגְדַּל עֲו‍ֹן בַּת-עַמִּי, מֵחַטַּאת סְדֹם:  הַהֲפוּכָה כְמוֹ-רָגַע, וְלֹא-חָלוּ בָהּ יָדָיִם.    ז זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג, צַחוּ מֵחָלָב; אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים, סַפִּיר גִּזְרָתָם.    ח חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם, לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת; צָפַד עוֹרָם עַל-עַצְמָם, יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ.    ט טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי-חֶרֶב, מֵחַלְלֵי רָעָב:  שֶׁהֵם יָזֻבוּ מְדֻקָּרִים, מִתְּנוּבֹת שָׂדָי.    י יְדֵי, נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת--בִּשְּׁלוּ, יַלְדֵיהֶן; הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ, בְּשֶׁבֶר בַּת-עַמִּי.    יא כִּלָּה יְהוָה אֶת-חֲמָתוֹ, שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ; וַיַּצֶּת-אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וַתֹּאכַל יְסֹדֹתֶיהָ.    יב לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי-אֶרֶץ, וכל (כֹּל) יֹשְׁבֵי תֵבֵל:  כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב, בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם.    יג מֵחַטֹּאות נְבִיאֶיהָ, עֲו‍ֹנֹת כֹּהֲנֶיהָ:  הַשֹּׁפְכִים בְּקִרְבָּהּ, דַּם צַדִּיקִים.    יד נָעוּ עִוְרִים בַּחוּצוֹת, נְגֹאֲלוּ בַּדָּם; בְּלֹא יוּכְלוּ, יִגְּעוּ בִּלְבֻשֵׁיהֶם.   טו סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ, סוּרוּ סוּרוּ אַל-תִּגָּעוּ--כִּי נָצוּ, גַּם-נָעוּ; אָמְרוּ, בַּגּוֹיִם, לֹא יוֹסִפוּ, לָגוּר.    טז פְּנֵי יְהוָה חִלְּקָם, לֹא יוֹסִיף לְהַבִּיטָם; פְּנֵי כֹהֲנִים לֹא נָשָׂאוּ, זקנים (וּזְקֵנִים) לֹא חָנָנוּ.    יז עודינה (עוֹדֵינוּ) תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ, אֶל-עֶזְרָתֵנוּ הָבֶל; בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ, אֶל-גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ.    יח צָדוּ צְעָדֵינוּ, מִלֶּכֶת בִּרְחֹבֹתֵינוּ; קָרַב קִצֵּנוּ מָלְאוּ יָמֵינוּ, כִּי-בָא קִצֵּנוּ.    יט קַלִּים הָיוּ רֹדְפֵינוּ, מִנִּשְׁרֵי שָׁמָיִם; עַל-הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ, בַּמִּדְבָּר אָרְבוּ לָנוּ.    כ רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְהוָה, נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם:  אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם.    כא שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת-אֱדוֹם, יושבתי (יוֹשֶׁבֶת) בְּאֶרֶץ עוּץ; גַּם-עָלַיִךְ, תַּעֲבָר-כּוֹס--תִּשְׁכְּרִי, וְתִתְעָרִי.    כב תַּם-עֲו‍ֹנֵךְ, בַּת-צִיּוֹן--לֹא יוֹסִיף, לְהַגְלוֹתֵךְ; פָּקַד עֲו‍ֹנֵךְ בַּת-אֱדוֹם, גִּלָּה עַל-חַטֹּאתָיִךְ.  



איכה פרק ה

א זְכֹר יְהוָה מֶה-הָיָה לָנוּ, הביט (הַבִּיטָה) וּרְאֵה אֶת-חֶרְפָּתֵנוּ.  ב נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים.  ג יְתוֹמִים הָיִינוּ אין (וְאֵין) אָב, אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת.  ד מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ.  ה עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ, יָגַעְנוּ לא (וְלֹא) הוּנַח-לָנוּ.  ו מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד, אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם.  ז אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ אינם (וְאֵינָם), אנחנו (וַאֲנַחְנוּ) עֲו‍ֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ.  ח עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם.  ט בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר.  י עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ, מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב.  יא נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ, בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה.  יב שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ, פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ.  יג בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ, וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ.  יד זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם.  טו שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ, נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ.  טז נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי-נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ.  יז עַל-זֶה, הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ--עַל-אֵלֶּה, חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ.  יח עַל הַר-צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ-בוֹ. 

יט אַתָּה יְהוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר.  כ לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים.  כא הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ ונשוב (וְנָשׁוּבָה), חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.  כב כִּי אִם-מָאֹס מְאַסְתָּנוּ, קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד-מְאֹד. 



מצות עשה מהתורה ללכת בדרכי ה', חז"ל פרשו את כוונת הפסוק שיש להידמות לקב"ה במידותיו הטובות. "מה הוא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא חנון אף אתה תהיה חנון". במצווה זו נאמרו פרטים רבים. הרב גרינוולד בספרו עיטורי הלכה אסף אותם וסידר אותם בשבילנו.

 

הבה נצפה בפרק.

 

לקריאה באתר 

Image

מגילת איכה - פרקים ב,ג

{mp3}2{/mp3}

איכה פרק ב

א אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי, אֶת-בַּת-צִיּוֹן--הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ, תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל; וְלֹא-זָכַר הֲדֹם-רַגְלָיו, בְּיוֹם אַפּוֹ.  :  ב בִּלַּע אֲדֹנָי לא (וְלֹא) חָמַל, אֵת כָּל-נְאוֹת יַעֲקֹב--הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת-יְהוּדָה, הִגִּיעַ לָאָרֶץ; חִלֵּל מַמְלָכָה, וְשָׂרֶיהָ.  :  ג גָּדַע בָּחֳרִי-אַף, כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל--הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ, מִפְּנֵי אוֹיֵב; וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה, אָכְלָה סָבִיב. :  ד דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב, נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר, וַיַּהֲרֹג, כֹּל מַחֲמַדֵּי-עָיִן; בְּאֹהֶל, בַּת-צִיּוֹן, שָׁפַךְ כָּאֵשׁ, חֲמָתוֹ.  :  ה הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב, בִּלַּע יִשְׂרָאֵל--בִּלַּע כָּל-אַרְמְנוֹתֶיהָ, שִׁחֵת מִבְצָרָיו; וַיֶּרֶב, בְּבַת-יְהוּדָה, תַּאֲנִיָּה, וַאֲנִיָּה.  :  ו וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ, שִׁחֵת מֹעֲדוֹ; שִׁכַּח יְהוָה בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת, וַיִּנְאַץ בְּזַעַם-אַפּוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן.  : ז זָנַח אֲדֹנָי מִזְבְּחוֹ, נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ--הִסְגִּיר בְּיַד-אוֹיֵב, חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ; קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית-יְהוָה, כְּיוֹם מוֹעֵד. :  ח חָשַׁב יְהוָה לְהַשְׁחִית, חוֹמַת בַּת-צִיּוֹן--נָטָה קָו, לֹא-הֵשִׁיב יָדוֹ מִבַּלֵּעַ; וַיַּאֲבֶל-חֵל וְחוֹמָה, יַחְדָּו אֻמְלָלוּ.  :  ט טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ, אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ; מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם, אֵין תּוֹרָה--גַּם-נְבִיאֶיהָ, לֹא-מָצְאוּ חָזוֹן מֵיְהוָה.  :  י יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ, זִקְנֵי בַת-צִיּוֹן--הֶעֱלוּ עָפָר עַל-רֹאשָׁם, חָגְרוּ שַׂקִּים; הוֹרִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן, בְּתוּלֹת יְרוּשָׁלִָם. :  יא כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי, חֳמַרְמְרוּ מֵעַי--נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי, עַל-שֶׁבֶר בַּת-עַמִּי:  בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק, בִּרְחֹבוֹת קִרְיָה.  :  יב לְאִמֹּתָם, יֹאמְרוּ, אַיֵּה, דָּגָן וָיָיִן:  בְּהִתְעַטְּפָם כֶּחָלָל, בִּרְחֹבוֹת עִיר--בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשָׁם, אֶל-חֵיק אִמֹּתָם. :  יג מָה-אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה-לָּךְ, הַבַּת יְרוּשָׁלִַם--מָה אַשְׁוֶה-לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ, בְּתוּלַת בַּת-צִיּוֹן:  כִּי-גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ, מִי יִרְפָּא-לָךְ.  :  יד נְבִיאַיִךְ, חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל, וְלֹא-גִלּוּ עַל-עֲו‍ֹנֵךְ, לְהָשִׁיב שביתך (שְׁבוּתֵךְ); וַיֶּחֱזוּ לָךְ, מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים. :  טו סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם, כָּל-עֹבְרֵי דֶרֶךְ--שָׁרְקוּ וַיָּנִעוּ רֹאשָׁם, עַל-בַּת יְרוּשָׁלִָם:  הֲזֹאת הָעִיר, שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי--מָשׂוֹשׂ, לְכָל-הָאָרֶץ.  :  טז פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם, כָּל-אֹיְבַיִךְ--שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ-שֵׁן, אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ; אַךְ זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינֻהוּ, מָצָאנוּ רָאִינוּ.  :  יז עָשָׂה יְהוָה אֲשֶׁר זָמָם, בִּצַּע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי-קֶדֶם--הָרַס, וְלֹא חָמָל; וַיְשַׂמַּח עָלַיִךְ אוֹיֵב, הֵרִים קֶרֶן צָרָיִךְ.  :  יח צָעַק לִבָּם, אֶל-אֲדֹנָי; חוֹמַת בַּת-צִיּוֹן הוֹרִידִי כַנַּחַל דִּמְעָה, יוֹמָם וָלַיְלָה--אַל-תִּתְּנִי פוּגַת לָךְ, אַל-תִּדֹּם בַּת-עֵינֵךְ.  :  יט קוּמִי רֹנִּי בליל (בַלַּיְלָה), לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת--שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ, נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי; שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִךְ, עַל-נֶפֶשׁ עוֹלָלַיִךְ--הָעֲטוּפִים בְּרָעָב, בְּרֹאשׁ כָּל-חוּצוֹת.  :  כ רְאֵה יְהוָה וְהַבִּיטָה, לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה:  אִם-תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלְלֵי טִפֻּחִים, אִם-יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ אֲדֹנָי כֹּהֵן וְנָבִיא.  :  כא שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן, בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי נָפְלוּ בֶחָרֶב; הָרַגְתָּ בְּיוֹם אַפֶּךָ, טָבַחְתָּ לֹא חָמָלְתָּ.  :  כב תִּקְרָא כְיוֹם מוֹעֵד מְגוּרַי מִסָּבִיב, וְלֹא הָיָה בְּיוֹם אַף-יְהוָה פָּלִיט וְשָׂרִיד:  אֲשֶׁר-טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי, אֹיְבִי כִלָּם.  :



איכה פרק ג

א אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי, בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ.  ב אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ, חֹשֶׁךְ וְלֹא-אוֹר.  ג אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ, כָּל-הַיּוֹם. 

ד בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי, שִׁבַּר עַצְמוֹתָי.  ה בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף, רֹאשׁ וּתְלָאָה.  ו בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, כְּמֵתֵי עוֹלָם. 

ז גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא, הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי.  ח גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ, שָׂתַם תְּפִלָּתִי.  ט גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית, נְתִיבֹתַי עִוָּה. 

י דֹּב אֹרֵב הוּא לִי, אריה (אֲרִי) בְּמִסְתָּרִים.  יא דְּרָכַי סוֹרֵר וַיְפַשְּׁחֵנִי, שָׂמַנִי שֹׁמֵם.  יב דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי, כַּמַּטָּרָא לַחֵץ. 

יג הֵבִיא, בְּכִלְיֹתָי, בְּנֵי, אַשְׁפָּתוֹ.  יד הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל-עַמִּי, נְגִינָתָם כָּל-הַיּוֹם.  טו הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים, הִרְוַנִי לַעֲנָה. 

טז וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי, הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר.  יז וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי, נָשִׁיתִי טוֹבָה.  יח וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי, וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהוָה.  

יט זְכָר-עָנְיִי וּמְרוּדִי, לַעֲנָה וָרֹאשׁ.  כ זָכוֹר תִּזְכּוֹר, ותשיח (וְתָשׁוֹחַ) עָלַי נַפְשִׁי.  כא זֹאת אָשִׁיב אֶל-לִבִּי, עַל-כֵּן אוֹחִיל.  

כב חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא-תָמְנוּ, כִּי לֹא-כָלוּ רַחֲמָיו.  כג חֲדָשִׁים, לַבְּקָרִים, רַבָּה, אֱמוּנָתֶךָ.  כד חֶלְקִי יְהוָה אָמְרָה נַפְשִׁי, עַל-כֵּן אוֹחִיל לוֹ.  

כה טוֹב יְהוָה לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ.  כו טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם, לִתְשׁוּעַת יְהוָה.  כז טוֹב לַגֶּבֶר, כִּי-יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו. 

כח יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם, כִּי נָטַל עָלָיו.  כט יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה.  ל יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי, יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה. 

לא כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם, אֲדֹנָי.  לב כִּי אִם-הוֹגָה, וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו.  לג כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ, וַיַּגֶּה בְּנֵי-אִישׁ. 

לד לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו, כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ.  לה לְהַטּוֹת, מִשְׁפַּט-גָּבֶר, נֶגֶד, פְּנֵי עֶלְיוֹן.  לו לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ, אֲדֹנָי לֹא רָאָה. 

לז מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי, אֲדֹנָי לֹא צִוָּה.  לח מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא, הָרָעוֹת וְהַטּוֹב.  לט מַה-יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי, גֶּבֶר עַל-חֲטָאָו.

מ נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה עַד-יְהוָה.  מא נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל-כַּפָּיִם, אֶל-אֵל בַּשָּׁמָיִם.  מב נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ, אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ.  

מג סַכּוֹתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ, הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ.  מד סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ, מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה.  מה סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ, בְּקֶרֶב הָעַמִּים. 

מו פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם, כָּל-אֹיְבֵינוּ.  מז פַּחַד וָפַחַת הָיָה לָנוּ, הַשֵּׁאת וְהַשָּׁבֶר.  מח פַּלְגֵי-מַיִם תֵּרַד עֵינִי, עַל-שֶׁבֶר בַּת-עַמִּי. 

מט עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה, מֵאֵין הֲפֻגוֹת.  נ עַד-יַשְׁקִיף וְיֵרֶא, יְהוָה מִשָּׁמָיִם.  נא עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי, מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי. 

נב צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר, אֹיְבַי חִנָּם.  נג צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי, וַיַּדּוּ-אֶבֶן בִּי.  נד צָפוּ-מַיִם עַל-רֹאשִׁי, אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי. 

נה קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהוָה, מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת.  נו קוֹלִי, שָׁמָעְתָּ:  אַל-תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי, לְשַׁוְעָתִי.  נז קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ, אָמַרְתָּ אַל-תִּירָא.  

נח רַבְתָּ אֲדֹנָי רִיבֵי נַפְשִׁי, גָּאַלְתָּ חַיָּי.  נט רָאִיתָה יְהוָה עַוָּתָתִי, שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי.  ס רָאִיתָה, כָּל-נִקְמָתָם--כָּל-מַחְשְׁבֹתָם, לִי. 

סא שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם יְהוָה, כָּל-מַחְשְׁבֹתָם עָלָי.  סב שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם, עָלַי כָּל-הַיּוֹם.  סג שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה, אֲנִי מַנְגִּינָתָם. 

סד תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְהוָה, כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.  סה תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת-לֵב, תַּאֲלָתְךָ לָהֶם.  סו תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם, מִתַּחַת שְׁמֵי יְהוָה. 



מהי גאווה? למה היא כל כך גרועה עד שכתוב בפסוק "תועבת ה' כל גבה לב"? מה כותב הרמב"ן למשפחתו בעניין ההתנשאות והגאווה? איזו גאווה מותרת, רצויה וראויה? מתי ההצטנעות אינה ראויה? 

 

כל אלה בפרק מספרו הנפלא של הרב גרינוולד 

 

לקריאה באתר

 

לקריאה בפורמט pdf

 

ב pdf הקובץ איכותי יותר, אלא שטעינתו אורכת כחצי דקה 

מגילת איכה - הקדמה ופרק א

{mp3}1{/mp3}

לנוחותכם מובא הטקסט של פרק א:

איכה פרק א

א אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם--הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה; רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת--הָיְתָה, לָמַס.  : ב בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ--אֵין-לָהּ מְנַחֵם, מִכָּל-אֹהֲבֶיהָ:  כָּל-רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים. :  ג גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, וּמֵרֹב עֲבֹדָה--הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ, בֵּין הַמְּצָרִים. :  ד דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת, מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד--כָּל-שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין, כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים; בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת, וְהִיא מַר-לָהּ.  : ה הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ, כִּי-יְהוָה הוֹגָהּ עַל רֹב-פְּשָׁעֶיהָ; עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי, לִפְנֵי-צָר. :  ו וַיֵּצֵא מן בת- (מִבַּת-) צִיּוֹן, כָּל-הֲדָרָהּ; הָיוּ שָׂרֶיהָ, כְּאַיָּלִים לֹא-מָצְאוּ מִרְעֶה, וַיֵּלְכוּ בְלֹא-כֹחַ, לִפְנֵי רוֹדֵף.  :  ז זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם, יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ--כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ, אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם; בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד-צָר, וְאֵין עוֹזֵר לָהּ--רָאוּהָ צָרִים, שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ.  :  ח חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם, עַל-כֵּן לְנִידָה הָיָתָה; כָּל-מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי-רָאוּ עֶרְוָתָהּ, גַּם-הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר. :  ט טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ, לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ, וַתֵּרֶד פְּלָאִים, אֵין מְנַחֵם לָהּ; רְאֵה יְהוָה אֶת-עָנְיִי, כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב. :  י יָדוֹ פָּרַשׂ צָר, עַל כָּל-מַחֲמַדֶּיהָ:  כִּי-רָאֲתָה גוֹיִם, בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ--אֲשֶׁר צִוִּיתָה, לֹא-יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ. :  יא כָּל-עַמָּהּ נֶאֱנָחִים מְבַקְּשִׁים לֶחֶם, נָתְנוּ מחמודיהם (מַחֲמַדֵּיהֶם) בְּאֹכֶל לְהָשִׁיב נָפֶשׁ; רְאֵה יְהוָה וְהַבִּיטָה, כִּי הָיִיתִי זוֹלֵלָה.  :  יב לוֹא אֲלֵיכֶם, כָּל-עֹבְרֵי דֶרֶךְ--הַבִּיטוּ וּרְאוּ, אִם-יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי אֲשֶׁר עוֹלַל לִי:  אֲשֶׁר הוֹגָה יְהוָה, בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ.  :  יג מִמָּרוֹם שָׁלַח-אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי, וַיִּרְדֶּנָּה; פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי, הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר--נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה, כָּל-הַיּוֹם דָּוָה. : יד נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ, יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל-צַוָּארִי--הִכְשִׁיל כֹּחִי; נְתָנַנִי אֲדֹנָי, בִּידֵי לֹא-אוּכַל קוּם. :  טו סִלָּה כָל-אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי, קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי; גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי, לִבְתוּלַת בַּת-יְהוּדָה. :  טז עַל-אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם--כִּי-רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם, מֵשִׁיב נַפְשִׁי; הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים, כִּי גָבַר אוֹיֵב.  :  יז פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ, אֵין מְנַחֵם לָהּ--צִוָּה יְהוָה לְיַעֲקֹב, סְבִיבָיו צָרָיו; הָיְתָה יְרוּשָׁלִַם לְנִדָּה, בֵּינֵיהֶם.  :  יח צַדִּיק הוּא יְהוָה, כִּי פִיהוּ מָרִיתִי; שִׁמְעוּ-נָא כָל-עמים (הָעַמִּים), וּרְאוּ מַכְאֹבִי--בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי, הָלְכוּ בַשֶּׁבִי.  :  יט קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי, כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר גָּוָעוּ:  כִּי-בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ, וְיָשִׁיבוּ אֶת-נַפְשָׁם.  :  כ רְאֵה יְהוָה כִּי-צַר-לִי, מֵעַי חֳמַרְמָרוּ--נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי, כִּי מָרוֹ מָרִיתִי; מִחוּץ שִׁכְּלָה-חֶרֶב, בַּבַּיִת כַּמָּוֶת.  : כא כב תָּבֹא כָל-רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ, כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל-פְּשָׁעָי:  כִּי-רַבּוֹת אַנְחֹתַי, וְלִבִּי דַוָּי.  {פ} שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי, אֵין מְנַחֵם לִי--כָּל-אֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי שָׂשׂוּ, כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ; הֵבֵאתָ יוֹם-קָרָאתָ, וְיִהְיוּ כָמֹנִי. : 


פרק מסדרת הספרים עיטורי הלכה של הרב גרינוולד. הפרק יעסוק במידת הכעס, חסרונותיה ופרטיה. האם יש זמנים שמותר לכעוס? אולי אם זה לתועלת חינוכית, אולי מוסרית? מה הההבדל בים כעס הפנים לכעס הלב?

מה היא קנאה? ממה היא נובעת? איזו קנאה מותרת? איך מחנכים להתרחקות מקנאה? מה היא קנאת סופרים? מה ההלכה אומרת על איסור החנופה?

  כל אלה ועוד, בשיעור שלפניכם

 לקריאה באתר

 

Image

 לקריאה באתר


לקראת תשעה באב, בו קוראים את מגילת איכה, אנו מביאים את הרצאתו (אודיו) של הרב ישי.

הקדמה למגילה ופרק א'

פרקים ב-ג

פרקים ד' ה', ומדרש עשרת הרוגי מלכות

כל הזכויות שמורות לרב ישי, לפרטים והזמנת קלטות נוספות בסדרה 050-4112551