פרשת נצבים
- פרטים
- נכתב על ידי הרב עזריאל יונה
פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה [דברים כט].
כי האב שורש והבן נצר משרשיו יפרה [רמב"].
המעמד מהגדולים בהיסטוריה. כל כלל ישראל ניצב לפני ה' אלקיו, והקב"ה שולח את דברו בידי משה רבינו.
ומשה רבינו מזהיר: פן יש בכם איש או אשה, או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלקיו ללכת לעבוד אלקי הגויים, והאחריות המוטלת על שכמכם אינה רק זאת של עצמכם, אלא של כל הדורות הבאים.
מסביר בעל 'ברכת מרדכי' כי בדבריו של משה רבינו טמונה אמת גדולה.
כשמשה רבינו אומר להם זאת מתכוון הוא שחולשה שלכם כשהיא עוברת לדורות הבאים היא פורה ראש ולענה.
אמנם אצלכם חולשה בלבד.
אבל חולשה זאת היא זרע פורענות, לחמורי חמורות של דורות אחרונים.
והאחריות כולה על כתפיכם.
ולכן היו חזקים חזקים מאד, כי אחרת גם אם אצל עצמכם אולי לא יהיה ניכר הדבר, אבל אצל דור אחרון [ומי יודע אולי זה דורנו] יפרה הדבר ראש ולענה.
השמעתם מימיכם על גינטיקה רוחנית כזאת? השיג אנוש השגה רוחנית חינוכית כזאת? פלא והפלא.
לא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת.
כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום.
ובאמת, השאלה המתבקשת היא, איך כורתים ברית עם אשר איננו עמנו פה היום?
משום שברית של אמת הנכרתת עם האבות עוברת היא לבנים, והיא היא הערובה. מאלף מאד מאד.
בעידן הטכנולוגי בה מפוצחים מעת לעת עוד מקטעים בסולמות הד.נ.א המופלאים ניתן יותר להבין זאת.
המומחים טוענים כי בעתיד יוכלו לדעת על פי תאים מסויימים הקיימים אצל ההורים כיצד בדיוק ייראו ילדיהם.
שחורים, לבנים בלונדינים או שטנים.
חכמים נבונים או טפשים ובורים. עצבניים או רגועים כעסנים או שלווים.
הכל מונח בשורש.
- פרטים
- נכתב על ידי עלון בית דוד
אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל.
טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך מחוטב עציך עד שאב מימך.
לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו אשר ה' אלקיך כרת עמך היום (כט, ט-יא)
פרשת נצבים חלה בכל שנה בשבת שלפני ראש השנה, ואין זה מקרה. חז"ל אמרו שקוראים את פרשת כי תבא לפני ר"ה "כדי שתכלה שנה וקללותיה". על אחת כמה וכמה, שיש סיבה טובה לכך שפרשת נצבים זכתה להיות סמוכה לראש השנה.
"ברית" שנכרתת בין שני אוהבים היא יותר מקשר של ידידות. ברית פירושה קשר של קיימא, קשר שלא ינותק, משום שהקשר אינו תלוי בסיבה חיצונית ומקרית העלולה להתבטל, אלא בנקודה פנימית המקשרת ביניהם, ואינה תלויה בהשפעה של אירועים חיצוניים.
בשעת מתן תורה כבר כרת משה רבינו ברית בין הקב"ה לעם ישראל. עתה כרת עמם ברית חדשה; אך שונה היתה ברית זו במהותה מן הברית הראשונה. כאן נאמר: "לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו", הברית נכרתה על רקע הקללות והעונשים האמורים בפרשת כי תבא שקדמו לה. לכאורה תמוה הדבר, הלא אין לך דבר הגורם ריחוק וניכור כאיומים וקללות, וכיצד בחרה התורה דוקא באלה כבסיס לכריתת הברית?
הברית הראשונה היתה ברית של אהבה. היא נכרתה בתקופה של נסים גלויים תמידיים, כשאכלו את המן ושתו את מימי הבאר, והיו מוקפים בענני כבוד. כאן נוצר החיבור הנצחי והפנימי של הקב"ה וישראל, חיבור שמצא את ביטויו בברית שכרת משה רבינו בין השי"ת ועם ישראל.
עתה עמדו על סף תקופה חדשה. עוד מעט יכנסו לארץ, שם יחיו חיים שונים מאלה שהורגלו אליהם. שם יעבדו, יחרשו, יזרעו ויקצרו; משה רבינו לא ינהיג אותם אלא יהושע, והנהגתו תהיה בסגנון שונה. "פני משה כחמה, פני יהושע כלבנה". עיקר עבודת ה' תהיה להתחזק באמונה: "אמונה זה סדר זרעים". בתקופה זו יהיו בסכנה של נפילה רוחנית, במדה שלא היתה קיימת עד כה.
הברית המחודשת שנכרתה עם ביאתם לארץ, לא יכלה להתבסס יותר על "אהבת כלולותיך". ברית זו נכרתה על הנקודה הפנימית שבלב היהודי, שגם כאשר היא מכוסה במעטה חיצוני של ניכור ושל שקיעה בעולם הזה, אין היא נמחקת לעולם. ברית זו הבטיחה את המשך הקשר של עם ישראל עם הקב"ה גם במצבים הקשים ביותר, גם במצב של ירידה רוחנית, וגם בגלות, כאשר הייסורים והרדיפות הראו על הסתר פנים.
סוד הקיום הנצחי של קשר הוא, שגם כאשר הקב"ה מסתיר את פניו, אין הוא מפקיר אותנו אפילו לרגע. העונשים הקשים שידע עם ישראל בהיסטוריה לא נבעו ממקרים טבעיים. תמיד היתה זו השגחה פרטית מיוחדת, ודוקא העובדה ששום אומה בעולם ידעה תקופות קשות כאלה, מוכיחה זאת. השגחה תמידית זו, היא שיוצרת את הקשר עם הקב"ה, בכל התקופות ובכל המצבים, והיא זו שנותנת חיות לנקודה היהודית של כל יהודי באשר הוא.
"לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו", האלות והקללות שנאמרו בתורה הביאו על עם ישראל תקופות קשות מאין דוגמתם, אולם בזכותם אנו קיימים. בזמן של ירידה רוחנית, כאשר עם ישראל פונה ליעדים מנוכרים לה' ולתורתו, הם מהווים את הקשר שדרכו משפיע עלינו בורא העולם, והם שומרים על הזהות היהודית.
ראש השנה חל בחודש השביעי, ולא בכדי. המספר שבע מצביע על הנקודה הפנימית; שש רוחות העולם מקיפות את המרכז שהיא הנקודה הפנימית. ראש השנה הוא יום הדין, היום שבו מסירים את המעטים החיצוניים העוטפים את האדם במשך כל ימות השנה, ובוחנים את הפנימיות שלו. תקיעת השופר המחרידה את האדם, היא האמצעי שבו ניתן לפרק את החיצוניות, ולהגיע אל הפנימיות.
יש אמצעי נוסף כדי לחדור אל הפנימיות, והיא השבת. שבת גם היא "שביעי", ביום זה מסתלקים המחיצות של עולם הזה, מעין עולם הבא הבא יום שבת מנוחה. כאשר חל ראש השנה בשבת, אין צורך בשופר כדי לגלות את הנקודה הפנימית שבלב.
חכמינו ז"ל הקדימו את הברית של פרשת נצבים לראש השנה. ברית זו מבטיחה שגם כאשר חורג האדם מדרך התורה, אין זה אלא מעשה חיצוני. הציר שעליו סובבים כל מעשיו של היהודי, היא הנקודה הפנימית שלא ניתנת לשינוי. המעשים החיצוניים שלא יונקים מנקודה זו נתונים לשינויים. אין מצב שאין ליהודי תיקון; בראש השנה הוא חוזר למצבו האמיתי, ובידו לבנות את עצמו מחדש. תקעו בחודש שופר - חדשו מעשיכם, שפרו מעשיכם".
(ע"פ שם משמואל)
- פרטים
- נכתב על ידי ד"ר אמיר שוורץ
פרשת ניצבים וילך תשעז ( ריבוע קסם, קפד ראשו, חידת היגיון, פירמידה)
|
|
1 |
2 |
3 |
4 |
הגדרות |
|
1 |
|
|
|
|
|
|
2 |
|
|
|
|
|
|
3 |
|
|
|
|
|
|
4 |
|
|
|
|
|
מילים קפד ראשו וזנבו בטנו
|
|
ההנחיה |
|
קפד ראשו |
קפד בטנו |
קפד זנבו |
|
|
דוגמא |
לא כהן |
אות נצחון |
עבורי |
עבורו |
|
|
|
לוי |
וי |
לי |
לו |
|
1 |
הגדרה |
רינה |
השתמש בכלי נשק |
ניקבת השה |
רנן |
|
|
הפתרון |
|
|
|
|
|
2 |
הגדרה |
.... מועד |
תבלין לקפה |
מילת שלילה |
מילת קריאה |
|
|
הפתרון |
|
|
|
|
|
3 |
הגדרה |
...... בטנך |
מים רבים |
ממנו אני מדבר |
מהבקר |
|
|
הפתרון |
|
|
|
|
חידת הגיון
חידת הגיון עומד עם מים רבים
פירמידת ההפרשה
|
1 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||
|
2 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||
|
3 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||
|
4 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||
|
5 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||||
|
6 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||
- צעיף
2.
- קח ללא תמורה
- לפני שנתנה תשובה
- רב שיח בתגובה ושמיעה
- רעל ממית מצמח
|
הגדרה |
הוא |
היא |
הגדרה |
|
גלב |
ספר |
ספרה |
מנתה |
|
מלך הבשן |
עוג |
עוגה |
נאפה לשבת |
|
ירש |
נחל |
נחלה |
בחלוקת הארץ קיבלו |
|
אולי |
פן |
פנה |
קרן זוית |
הכין: ד"ר אמיר שורץ לתגובות This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
פרשת ניצבים וילך תשעז ( ריבוע קסם, קפד ראשו, חידת היגיון, פירמידה)פתרונות
|
|
1 |
2 |
3 |
4 |
הגדרות |
|
1 |
ג |
ב |
ו |
ר |
1.אמיץ |
|
2 |
ב |
ר |
י |
ת |
2.אמנה |
|
3 |
ו |
י |
ל |
כ |
3.מפרשיות השבוע |
|
4 |
ר |
ת |
כ |
ת |
4.כלי עבודה |
מילים קפד ראשו וזנבו בטנו
|
|
ההנחיה |
|
קפד ראשו |
קפד בטנו |
קפד זנבו |
|
|
דוגמא |
לא כהן |
אות נצחון |
עבורי |
עבורו |
|
|
|
לוי |
וי |
לי |
לו |
|
1 |
הגדרה |
רינה |
השתמש בכלי נשק |
ניקבת השה |
רנן |
|
|
הפתרון |
שירה |
ירה |
שיה |
שיר |
|
2 |
הגדרה |
.... מועד |
תבלין לקפה |
מילת שלילה |
מילת קריאה |
|
|
הפתרון |
אהל |
הל |
אל |
אה |
|
3 |
הגדרה |
...... בטנך |
מים רבים |
ממנו אני מדבר |
מהבקר |
|
|
הפתרון |
פרי |
רי |
פי |
פר |
חידת הגיון
חידת הגיון עומד עם מים רבים
|
נ |
י |
צ |
ב |
י |
ם |
פירמידת ההפרשה
|
1 |
ש |
ל |
|
2. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||
|
2 |
ל |
ש |
ה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||
|
3 |
ה |
ש |
א |
ל |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||
|
4 |
נ |
ש |
א |
ל |
ה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||
|
5 |
ש |
א |
ל |
ע |
נ |
ה |
|
|
|
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||||
|
6 |
ר |
א |
ש |
ל |
ע |
נ |
ה |
|
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||
1.צעיף
2."טיפלה" בבצק
3.קח ללא תמורה
4.לפני שנתנה תשובה
5.רב שיח בתגובה ושמיעה
6.רעל ממית מצמח
הוא והיא
|
הגדרה |
הוא |
היא |
הגדרה |
|
גלב |
ספר |
ספרה |
מנתה |
|
מלך הבשן |
עוג |
עוגה |
נאפה לשבת |
|
ירש |
נחל |
נחלה |
בחלוקת הארץ קיבלו |
|
אולי |
פן |
פנה |
קרן זוית |
הכין: ד"ר אמיר שורץ לתגובות This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
- פרטים
- נכתב על ידי אליעזר היון
עם העברת דברי הברית לעם כולו מבהיר משה: עם ישראל ערב זה לזה וחשוב הוא כגוף אורגני אחד * המשמעות: אם יחטא יהודי אחד והכלל לא ימחה בו - יענשו כולם מחמתו
- פרטים
- נכתב על ידי ד"ר אמיר שוורץ
רבוע קסם
- התינוקות שלכם
- חלון קטן התיבה נוח
- לא חם
- תפקיד
|
|
1 |
2 |
3 |
4 |
|
1 |
|
|
|
|
|
2 |
|
|
|
|
|
3 |
|
|
|
|
|
4 |
|
|
|
|
מילים קפד ראשו וזנבו בטנו
|
|
ההנחיה |
|
קפד ראשו |
קפד בטנו |
קפד זנבו |
|
1 |
הגדרה |
עומדים |
יונקים משוריינים |
רבים |
עוף דורס בתוכי(2,2,) |
|
|
הפתרון |
|
|
|
|
|
2 |
הגדרה |
מערי החטאים |
נוזל החיים |
תרופה |
לוח עץ קטן |
|
|
הפתרון |
|
|
|
|
|
3 |
הגדרה |
לא הברכה |
מילת זעם |
תחושה טובה יותר |
המבריק |
|
|
פתרון |
|
|
|
|
חידת הגיון
יש כאילו הנולדים ביבשה וחוזרים לחיות במים
|
|
|
|
|
|
פירמידת הקסם
|
1 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
2 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
4 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
5 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
6 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
- מילת שלילה
- ... השומרון, הנשיא
- לפני שענה .....
- המוקד לחום נרדמה (2,3,)
- לכחתחילה
- פרי רעיל (3,4,)
ספר דברים
רבוע קסם
פרשת ניצבים פתרונות
- התינוקות שלכם
- חלון קטן התיבה נוח
- לא חם
- תפקיד
|
|
1 |
2 |
3 |
4 |
|
1 |
ט |
פ |
כ |
מ |
|
2 |
פ |
ש |
פ |
ש |
|
3 |
כ |
פ |
ו |
ר |
|
4 |
מ |
ש |
ר |
ה |
מילים קפד ראשו וזנבו בטנו
|
|
ההנחיה |
|
קפד ראשו |
קפד בטנו |
קפד זנבו |
|
1 |
הגדרה |
עומדים |
יונקים משוריינים |
רבים |
עוף דורס בתוכי(2,2,) |
|
|
הפתרון |
נצבים |
צבים |
נצים |
נצבי |
|
2 |
הגדרה |
מערי החטאים |
נוזל החיים |
תרופה |
לוח עץ קטן |
|
|
הפתרון |
סדם |
דם |
סם |
סד |
|
3 |
הגדרה |
לא הברכה |
מילת זעם |
תחושה טובה יותר |
המבריק |
|
|
פתרון |
הקללה |
קללה |
הקלה |
הקלל |
חידת הגיון
יש כאילו הנולדים ביבשה וחוזרים לחיות במים
|
צ |
ב |
י |
י |
ם |
פירמידת הקסם
|
1 |
א |
ל |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
2 |
א |
ש |
ל |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3 |
נ |
ש |
א |
ל |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
4 |
א |
ש |
ל |
נ |
ה |
|
|
|
|
|
|
|
|
5 |
ל |
ר |
א |
ש |
נ |
ה |
|
|
|
|
|
|
|
6 |
ר |
א |
ש |
ל |
ע |
נ |
ה |
|
|
|
|
|
- מילת שלילה
- ... השומרון, הנשיא
- לפני שענה .....
- המוקד לחום נרדמה (2,3,)
- לכחתחילה
- פרי רעיל (3,4,)
- פרטים
- נכתב על ידי אבי קלנר
ראמות הכוונה לאבן יקרה שאינה מצויה וכך יחס האויל כלפי החכמה שהיא יקרה ואינה מצויה ולבטח אין לו את האפשרות להשיגה ולכן בשער לא יפתח פיהו.
כיון ששומע כך אומר בלבו: אימתי אני לומד כל זאת? וחוזר מן השער לאחוריו. וזו כוונת הפסוק שהטיפש כיון שהחכמה ולימוד התורה נראה בעיניו כדבר שאין ניתן להשיגו הוא חוזר לאחוריו ואינו מתחיל ללמוד כלל.
מסיים המדרש: אמר הקדוש ברוך הוא "לא נפלאת היא", ואם במציאות שלך היא נפלאת הרי זה בגלל ש"ממך" אתה לא עוסק בה. כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
לכאורה אין המשל דומה לנמשל. בנמשל יש חילוק דעות בין הטיפש שלדעתו אי אפשר ללמוד את כל התורה, לבין החכם שלדעתו אפשר וניתן ללמוד את כל התורה, ואילו במשל כולם יסכימו שניתן להוריד את הכיכר בעזרת סולם או מקל ארוך. בנוסף, מדוע יש חלוקי דעות האם ניתן ללמד את כל התורה הרי ניתן לראות ולבדוק את חכמי ישראל האם הם למדו במהלך ימי חייהם את כל התורה.
רבנו המאירי מגדולי הראשונים מבאר לנו את הקצב בלימוד התורה שאינו דומה הקצב וההספק בתחילת הלימוד לבין הקצב וההספק לאחר שנים אחדות. וכדוגמת הבריתא באבות שנאמר בה "יכול אדם ללמוד תורה בעשר שנים" אין הכוונה שבכל שנה הוא לומד עשר אחוזים, אלא מתחיל במעט ומוסיף ועולה עד שבמשך עשר שנים מסיים את כולה, ויפה שעה אחת של לימוד בסוף משעות רבות של לימוד בהתחלה.
- פרטים
- נכתב על ידי הרב עזריאל יונה
אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם, ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל, טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך ועד שואב מימיך, לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו אשר ה' אלקיך כורת עמך היום [דברים כט ט- יא].
ההתייצבות אינה תיאור פיזי, מסביר ומבהיר הרב אזרחי שליט"א.
ההתייצבות הינה תיאור רוחני.
ההתייצבות אינה באה רק לתאר את מטרת הופעתה.
היא כשלעצמה, היא המטרה.
זהו ההבדל בין כל תיאור אחר, לבין 'ניצבים'.
בשאר התיאורים, כמו 'קיימים', 'שוהים', 'נמצאים', 'עומדים', לא בא התיאור, אלא להגדיר את המיקום, או המצב הפיזי, כאמצעי לקראת...
ההתייצבות או 'ניצבים' הינה 'אופי', אינה תנוחה או מיקום.
היא 'נכונות', 'מוכנות', 'יצירת כלים'.
'הרחבת הפה' לקראת ה'ואמלאהו'.
כשם ש'הלפני ה' אלקיכם', איננו רק תיאור מצב נתון', כפי שיבין כל בר דעת.
ה'לפני ה' אלקיכם' הוא מעמד, הוא דרגא, הוא הישג. הוא עצמו, מלבד היותו שיא וזכות, הריהו מרומם, מקדם, מושך את נישאיו לשיאים גבוהים הימנו.
הוא עצמו עבודת השם הוא.
כך, לא פחות, ה'ניצבים' איננו תואר מצב נתון. הוא עצמו עבודת השם, הוא מעמד, דרגא, הישג, מושך את נישאיו לשיאים בל ישוערו.
להיות ראויים לכריתת הברית.
רק אם יעפילו אל הפסגה של ההתייצבות במלא משמעותה, רק אז יהיו ראויים לכריתת הברית.
בין נבין, שה'לפני ה' אלקיכם', מלבד שהוא עצמו רב תעצומות רוחניות, מלבד זאת ולא פחות מכך, בא משה רבינו להודיע, כי ה'לפני ה' אלקיכם' חייב להשתקף בעצם ההתייצבות!!
כל המציאות, כל ההופעה, חייבת להיות כזאת אשר מתוך עצם מציאותה ישתקף ה'לפני ה' אלקיכם'.
וזהו פשרה של הדגשת 'אתם ניצבים היום'. ללמדך כי כאמור, כריתת הברית עליה יבשר משה רבינו, לא תבא אל יישום בשורתה ותקוותה, אלא אם כן ישתקף ה'לפני ה' אלקיכם', מתוך כל תנועה, כל הופעה, כל יישות פנימית וחיצונית.
נכונות, ללא שיור כל שהוא.
מוכנות, לקבל אור פני מלך.
גם לאידך גיסא, לא עלינו ולהבדיל, זוהי המשמעות הכואבת והמבהילה.
גם דתן ואבירם, יצאו ניצבים, "ויעלו מעל משכן קורח דתן ואבירם, ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם" [במדבר טז]. כז כי אמנם כל חטאתם ורשעתם השתקפה בעצם הופעתם.
כל מציאותם צעקה: מחלוקת!
ולעומת זה, כשנאמר להם לכלל ישראל 'התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום' [שמות יד יג], עומק הפשט והמכוון הוא, כי ישועת השם תבוא בעקבות התייצבותכם!!
כי כשכל היישות מפגינה מוכנות ונכונות, כשכל היישות מכריזה על ברירות ה"וראו את ישועת ה"', אז מובטחת גם הישועה עצמה, אז כבר החל הים להתבקע.
כך בכלל ישראל, כך בכל אחד ואחד, חייבים להביא את עצמנו לידי כך, שכל עצם מציאותנו תצביע על התייצבות מלאה נכונות ומוכנות לקראת יעודנו .