פרשת בראשית | מערכת האתר

בפרשתנו מתואר איך ברא הקב"ה את העולם בשישה ימים. נבראו האור והחושך, השמים והארץ, העשבים והאילנות, השמש והירח, הבהמות החיות וכו'. מי האחרון שנברא? האדם.

צריך להבין מדוע האדם נברא אחרון, אחרי שבאותו היום נבראו הרמשים. הלוא הוא מטרת הבריאה, זה שהכל נברא עבורו. כמו שאמר הקב"ה לאדם הראשון "כל מה שבראתי בשבילך בראתי".

הגמרא מביאה מספר טעמים לכך.

א. לאחר שנברא האדם לא נברא עוד שום דבר. כדי שלא יאמרו שהאדם היה שותף בבריאה.
ב. שאם יתגאה האדם, יאמרו לו אפילו יתוש קדמך במעשה בראשית.
ג. כדי שיכנס למצוות השבת מיד.
ד. כדי שימצא הכל מוכן לפניו ויכנס לסעודה מיד.

לכאורה ארבעה טעמים שאין קשר ביניהם.

מסביר המהר"ל, שלכל יצירה יש ארבעה מרכיבים. לדוגמה בבניית בית, יש את האדם שמבצע את פעולות הבניה, המרכיב השני הוא החומר שממנו בונים, השלישי הוא התכנית וצורת הבית, והרביעי המטרה שלשמה בונים את הבית.

כנגד אותם ארבעה מרכיבים מביאה הגמרא את ארבעת הטעמים.
במרכיב הראשון ישנה סיבה לברוא את האדם בסןף. הקב"ה בורא את העולם לבדו, אומרת הגמרא שלא יאמרו שהאדם היה שותף בבריאת העולם.
גם בחלק השני בבריאה - החומר שממנו נברא, מה שנברא מוקדם יותר - החומר שלו משובח יותר. לכן אם יתגאה האדם, אומרים לו אפילו יתוש קדמך בבריאת העולם. כלומר שכשהאדם מתגאה - יש יתרון אמיתי אפילו ליתוש על האדם, והראיה שהוא נברא מוקדם יותר.
החלק השלישי - הצורה. האדם נברא בצלם אלוקים. לכן בא הטעם הרביעי ואומר ראוי לו לאדם שיברא שלם, לעולם מושלם.
והטעם האחרון מתייחס למטרת בריאת האדם. האדם נברא לקיים מצוות. לכן נברא האדם באופן כזה שמיד יכנס לשבת. שהרי מעלת השבת גדולה עד מאוד, ושקולה כנגד כל המצוות.

ויש להתבונן בדברי הגמרא, שמצד אחד מעלתו של האדם גדולה עד כדי כך שעלול להיות מצב שחושבים שהוא שותף במעשי בראשית, ומצד שני כאשר האדם מתגאה הוא קטן מהיתוש. האם זו סתירה?