נס נסתר משכנע יותר | עלון בית דוד

הקרה נא לפני היום, ועשה חסד עם אדוני אברהם (יב,כד)

לכאורה, משמעותו של לשון "הקרה" הוא שיזמין לו בדרך "מקרה", ואם כן הרי צריך להבין את כונתו של אליעזר - מדוע ביקש שהנס יעשה בדרך שנראית כמקרה, וכי לא עדיף שהנס יהיה גלוי לעיני כל ?

 

ברם, באמת כבר התנסה אברהם אבינו בכך, שנס גלוי אינו מביא בהכרח לתוצאות הרצויות. כשנכנס אברהם לכבשן האש, ויצא ממנו בשלום, היה זה נס גלוי, שנעשה לעיני כל העמים. מאורע כזה בודאי היה לו פרסום והד עולמי. ואף על פי כן כתב הרמב"ן ז"ל (בסוף פרשת נח), שבספרי ההסטוריה של אותם ימים לא הוזכר נס זה. ומדוע? מסביר הרמב"ן: "אבל הגוים ההם לא הזכירו זה בספרם, לפי שהם חולקים על דעתו, והיו חושבים בנסו, שהוא מעשה כשפים, כענין משה רבינו עם המצרים בתחילת מעשיו".

 

נס גלוי גורם לחיזוק האמונה אצל אותם אנשים, שמבחינה נפשית מוכנים "לעכל" אותו. המאמינים בה' יכולים להתחזק באמונתם, באמצעות הנס, הממחיש להם את אשר הם מאמינים. אבל אותם אנשים שהם כופרים מכל וכל, שאצלם הכפירה היא הנחת יסוד שאין לערער עליה, ינסו בכל כוחם למצא הסבר "טבעי" כלשהו, אפילו מגוחך, ובלבד שלא יצטרכו להודות בכך שטעו. התירוץ הוא, כדברי הרמב"ן, שלדבריהם הכל "מעשה כשפים".

 

לעומת זאת, הנס הנסתר, "צירוף מקרים" בצורה בולטת ומפליאה, דוקא בגלל שאינו יוצא ממסגרת חוקי הטבע, לא ניתן להגדירו כ"מעשה כשפים" - ולכן הוא מתקבל בעיני הרואים והשומעים כהוכחה על שליטתו של הקב"ה במערכות הטבע. גם מי שמוכן לקבל את ההסבר, שבדרך של כישוף ניתן ליצור מאורע חד-פעמי, קשה לו להאמין, שצירוף מקרים יתרחש בדרך זו.

 

זו היתה תפילתו של אליעזר. אחר שבדרך לארם נהרים נעשה לו נס גלוי וקפצה לו הדרך, חשש אליעזר שגם בהמשך יהיו נסים גלויים כאלה, ואז יש סכנה שיסבירו את כל השתלשלות הענינים כ"מעשה כשפים". קרובי הנערה, שאותם היה צורך לשכנע, לא יראו בזה כל סימן ואצבע אלהים. זו היתה בקשתו "הקרה נא לפני", שהנס יהיה בלבוש של "מקרה , "צירוף מקרים" מופלא, כפי שאכן קרה. דוקא סיפור הנס הזה, הוא ששיכנע את בתואל ולבן לומר: "מה' יצא הדבר "!

 

(חתם סופר)