מבחן הקבלה של רבקה | משה לוין

בפרשתנו אנו נקרא על שליחות מיוחדת וגורלית. אליעזר עבד אברהם נשלח לחרן, להביא משם אישה ליצחק.


הוא מתפלל לאלוקים שיעזור לו למצוא אותה באמצעות נסיון שהוא יעשה.


הוא יבקש ממנה עזרה, ואם היא תעזור לו - היא ראויה לביתו של אברהם, ומתאימה למשפחה בעלת החסד.


אבל אם היא תסרב לעזור לו - הוא ידע שהיא לא מתאימה.


הבה ננסה להתבונן כיצד הוא מנסה אותה.


הוא מגיע עם שיירה של עשרה גמלים אל הבאר, והנה הוא רואה ילדה קטנה מגיעה לבאר עם כדה על השכם לשאוב מים.


כשהיא עולה עם הכד המלא, אליעזר רץ לקראתה. לא, הוא לא בא להציע לילדה הקטנה עזרה בנשיאת הכד.


להיפך: הוא מבקש ממנה להשקות אותו. ואפילו לא בצורה מנומסת... "הטי כדך ואשתה". הוא מבקש. אני רוצה לשתות ישירות מהכד שלך. 

בואו נדמיין את המשך המעשה, רבקה מניחה את הכד, ומעיפה מבט על הגבר הזר שביקש ממנה. ...מאחוריו היא רואה קבוצת עבדים מטפלת בגמלים.


היא פותחת את הפה ועונה לחצוף: אתה לא מתבייש? אתה נראה בריא לגמרי, וגם העבדים שלך לא נכים... אתה רוצה לנצל ילדה קטנה בת 3 שתשאב לך?


אני לא תמימה וגם לא טיפשה, ואני לא פריירית שלך! אם אתה מתעצל לרדת כמה מדרגות אל הבאר, כנראה שאתה לא ממש צמא, וגם אם אתה צמא אני לא מתרגשת ממך חוצפן! וחוץ מזה, מחכים לי בבית, בזבזתי עליך מספיק זמן. ביי! 

אם רבקה היתה עונה ככה היא היתה מקבלת את כל ההערכה מכולנו. ילדה נבונה ופקחית, שלא נותנת שינצלו אותה!

אם היא היתה עונה ככה היא היתה בסדר גמור. 

אבל היא לא היתה מתאימה ליצחק. היא היתה נשארת בחרן, ולא נהיית לאחת מארבע האמהות של עם ישראל. היא לא היתה יכולה להיות זו שמורישה את מורשת החסד לעם ישראל. 

רבקה התנהגה אחרת: לרבקה כמו לכל ילדה נורמלית אולי עבר כל זה בראש.

ובכל אופן... רבקה אמרה לו, בשמחה! בוא ושתה מהכד. 

עכשיו התעוררה לה בעיה, היא לא יכולה למלא מים בכד ולהביא הביתה, כי אולי הגבר המוזר הזה חולה.


מצד שני, היא לא יכולה להתחיל לרחוץ מולו את הכד. זה יבייש אותו.


מה עושים?


היא אומרת לו: שב, תנוח אני אשקה את הגמלים.


כולנו יודעים שעשרה גמלים שעברו את המדבר הלוהט צריכים הרבה יותר מים ממה שיש בכד הקטן של הילדה, ולכן היא רצה עשרות ומאות פעמים לבאר. וככה היא גם שוטפת את הכלי וגם לא מביישת את האורח. 

ולמה היא עושה את כל זה? כי גם אברהם אבינו יכול היה לצייר איקס גדול בכניסה לאוהל, שלא יתפסו לו את החניה, ולתלות שלט גדול על האוהל, כאן זה לא קיוסק ולא מסעדה, נא לפנות לאלוני ממרא בהמשך השביל. אבל זה לא היה "חסד לאברהם". 

כי אברהם אבינו חקר וגילה את בוראו, וראה איך הקב"ה ברוב חסדו נותן כל הזמן לבריות ומביא את החמצן עד לאף של העצלניות שבהם. ויתרה מזאת, הקב"ה מרעיף חסדים גם לאנשים שאפילו לא מכירים לו טובה. והוא גם מבין שהקב"ה מצפה מהאדם שידמה לו ויעשה חסדים אמיתיים. ומי שלא יעשה את זה, אמנם לא ייענש, אבל הוא גם לא יזכה בשכר הגדול של "דמיון לבורא".

ואף רבקה חושבת כך. גם אם לא מגיע לו, אני אעזור לו כי כך עושים חסד. כשקשה ולא מתחשק.


וזו הכלה המתאימה ליצחק.


זו הכלה המתאימה לביתו של אברהם אבינו שאנחנו זוכרים אותו עוד מתפלל על אנשי סדום! אפילו שלא מגיע להם.

Image