מעשה זמרי, שכר כפנחס | מערכת האתר

• הדפסה
• דואל

"עושה מעשה זמרי, ומבקש שכר כפנחס"

האמרה "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס" מובאת לראשונה במסכת סוטה, דף כ"ב, בנוסח הבא: אמר לה ינאי המלך לאשתו: אל תתייראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים; אלא מן הצבועים שדומים לפרושים - שמעשיהם כמעשה זמרי (החוטא), ומבקשים שכר כפנחס (הצדיק).

דברים אלה השמיע המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי - שמשל בארץ ישראל בשנים 76-103 לפני מניין העמים - לאשתו שלומית אלכסנדרה סמוך למותו, כעין צוואה מדינית. ומאז ועד היום משתמשים באימרה זו כדי לציין איש רשע, המעמיד פני צדיק תמים.

שימוש מיוחד במינו באימרה זו נעשה לפני כמאתיים שנה במקרה הבא: בקהילת פרנקפורט דמיין שבגרמניה כיהן ברבנות הגאון רבי פנחס הלוי הורביץ, בעל ה"הפלא"ה" (1805-1730), שהתפרסם בקהילות אירופה כפוסק דגול וכאחד מגדולי הדור.

מטבע הדברים, רחשו בני הקהילה לרבם אהבה ויראת כבוד, ודאגו לכל מחסורו ביד רחבה.

באותו זמן התקבל לבית הכנסת המרכזי בפרנקפורט חזן צעיר בעל קול ערב, שלא הצטיין ביראת שמיים יתרה; אך מרבית בני הקהילה אהבו להאזין לתפילתו הנעימה והמרגשת. וכיוון שחש אותו חזן שהמוני בני הקהילה מעריצים אותו בשל קולו החם ונעימותיו הערבות - החל נוהג כלפי המתפללים מידה מופלגת של התנשאות וגאווה; ולבסוף העלה בפני ראשי הקהל דרישה תקיפה, שכרו השנתי לא ייגרע כמלוא נימה משכרו של רבי פנחס, רב הקהילה.

לא עברו ימים מרובים, וראשי הקהל בפרנקפורט התכנסו לדון בדרישת החזן, להעמיד את משכורתו שווה בשווה עם שכרו של רב הקהילה הנערץ.

כמה מן הנאספים התריסו במילים חריפות, נוכח הדרישה המחוצפת של החזן וראו בה פגיעה בכבוד הגאון רבי פנחס, המכהן פאר בעירם. ונוכח סערת הרוחות, שפרצה בקרב המתכנסים, העיר אחד מראשי הקהילה בדרך החידוד: עלינו לדחות את דרישת החזן שלנו מטעם פשוט: הרי הוא עושה לפנינו "מעשה זמרי" (מלשון שיר וזמר), ומבקש שכר כפנחס...