איזהו עינוי? | דע את יהדותך

רבי אליעזר אומר: יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. כיצד? מלמד, שכשם שרואה את כבודו - כך יהא אדם רואה את כבוד חברו. וכשם שאין אדם אוצה שיהא שם רע על כבודו - כך יהא אדם רוצה, שלא להוציא שם רע על כבודו של חברו. (אבות דר"נ ט"ו)

 


תנו רבנן: כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו. אמרו לו: רבי, למדנו אורחות חיים ונזכה בהם לחיי העולם הבא. אמר להם: הזהרו בכבוד חברכם וכו'... ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא. (ברכות כ"ח).

 


אמר רבי יוסי: המתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא (ירושלמי, חגיגה ב' א'). שאלו תלמידיו את רבי נחוניה בן הקנה, במה הארכת ימים? אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי (מגילה כ"ח)

 


משעה שאדם מרים ידו להכות חברו, אף על פי שלא הכהו נקרא רשע (שמות רבה א' ל"ד). הסוטר לועו של ישראל, כאילו סוטר לועו של שכינה(מגילה כ"ח).


כל אלמנה ויתום לא תענון. (שמות כ"ב כ"א)... אין לי אלא אלמנה ויתום, שאר כל אדם מנין? תלמוד לומר: לא תענון. כי אם ענה תענה אותו, כי אם צעוק יצעק אלי, שמוע אשמע צעקתו (שם) אם ענה תענה, אחד עינוי מרובה ואחד עינוי מועט. (מכילתא קע"ט)


כשתפסו את רבי שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל (מעשרת הרוגי מלכות שנהרגו ע"י הרומאים) ליהרג, היה רבי שמעון בן גמליאל יושב ותוהה בדעתו, ואומר:אוי לנו, שאנו נהרגים כמחללי שבתות וכעובדי עבודה זרה וכמגלי עריות וכשופכי דמים. אמר לו רבי ישמעאל בן אלישע, רצונך שאומר לפניך דבר אחד? אמר לו אמור.

 

אמר לו, שמא כשהיית מיסב בסעודה, באו עניים ועמדו על פתחך ולא הנחתם שיכנסו ויאכלו? אמר לו: השמים, אם עשיתי כן (מלשון שבועה). אלא, שומרים היו לי, יושבין על הפתח. כשהיו עניים באים היו מכניסים אותם אצלי, ואוכלים ושותים אצלי, ומברכים לשם שמים. אמר לו: שמא כשהיית יושב ודורש בהר בהית, והיו כל אוכלוסי ישראל יושבים לפניך, זחה דעתך עליך? אמר לו: ישמעאל אחי, לא! (אבות דר"נ פרק ל"ח) אמר לו רבי ישמעאל לבי שמעון: מימיך בא אדם אצלך לדין או לשאלה ועיכבתו, עד שתהא שותה כוסך, ונועל סנדלך, או עוטף טליתך? - אמרה תורה, אם ענה תענה אותו, אחד עינוי מרובה ואחד עינוי מועט. אמר לו נחמתני רבי! (מכילתא)

 

דע את יהדותך, מעריב, 15.2.74