אגם על דג | מערכת האתר

• הדפסה
• דואל

הגמרא (מסכת בבא בתרא) מספרת סיפור בשם רבה בר בר חנה:

ואמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה חלתא אגביה וקדח אגמא עילויה סברינן יבשתא היא וסלקינן ואפינן ובשלינן אגביה וכד חם גביה אתהפיך ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא הוה טבעינן.

ובעברית: פעם אחת הפלגנו בספינה וראינו דג שהיה חול על גבו, ונהיה אגם על החול. חשבנו שהגענו ליבשה, ועלינו ואפינו ובישלנו על גביו. כאשר התחמם גבו של הדג, (מהאש של הבישול) התנועע הדג והתהפך. אם לא שהייתה הספינה קרובה, היינו טובעים.

על פניו, הסיפור תמוה, ובוודאי שהוא משל שיש בו מוסר השכל.
 

מבאר רבי ירוחם ממיר, שהמשל מתייחס לבניינו הרוחני של האדם. ובא ללמדנו שיש להתבונן ולבקר את עצמנו.

כאשר אדם בונה את בניינו האישי, ומדמה שהוא על הקרקע, הוא יכול לבנות עליה בניינים גבוהים ויפים, ויכול גם לטייל עליה (ואפילו בטלית ותפילין). אך אם הוא בנה את בניינו על בסיס שאינו חזק, אשר עלול להתנועע, אז כשהוא מזדעזע ממשהו - נודע שאין זו יבשה אלא דג, וכל מה שבנה עלול לטבוע כאילו לא היה.

אדם חושב שהוא בנוי, יש לו ערכים, הוא מקיים מצוות רבות. אבל בימים אלו, ימי "אלול" לקראת ראש השנה ויום כיפור, כאשר כל אחד בודק את עצמו שוב, כדאי לשים לב למבחן הזה. בפרט כאשר אנו נוכחים לראות סביבנו כישלון של אנשים שנדמה היה כי עולמם בנוי לתלפיות, עלינו לבסס את עצמנו יותר ויותר.

מהי משמעות המילה "אלול"? בתורה, כאשר כתוב "מרגלים", אונקלוס מתרגם "מאללין". כשכתוב "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען", מתורגם "שלח לך גוברין ויאללון ית ארעא". כלומר, המילה אלול מתורגמת ל"ריגול". זה החודש בו אנחנו נשלחים אל תוך עצמנו "לרגל" ולבחון את הפנימיות שלנו.

שנה טובה