פורים
- פרטים
- נכתב על ידי עיונים במועדים
הלשון "משנכנס" אדר בא להורות, כי את חודש אדר על כל משמעויותיו הרבות והייחודיות, ראוי לאדם להכניסם ולהפנימם בתוך עצמו, וממילא "מרבין בשמחה", כלומר שעניינים אלו סגולתן לגרום לו להשראת הנפש, ופועל יוצא מכך שלבו יעלה על גדותיו, ושמחה אמיתית ופנימית תפרוץ מתוכה.
- פרטים
- נכתב על ידי מאמר אורח
כאשר כתבו מרדכי ואסתר אל בני עמם קורות אותו מהלך - מהפך שבו עמדו במשך כחודש מתכניתו האכזרית של המן "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן ביום אחד", והנה התהפכו היוצרות, והשר הבכיר אשר הכל מצווים לכרוע לפניו ברך, מוצא להורג, וכל בניו נתלים אף הם. והיהודים שעמדו לפני גזירה קשה ללא סיכוי כלשהו "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ואשר נחתם בטבעת המלך אין להשיב", הוי אומר, שהחוקים היו כל כך מוחלטים, עד שהיה ברור כי גם כאשר היוזם הראשי – המן, נתלה בציווי המלך, עדיין הגזירה בתוקף, ועל ראשם של היהודים מרחפת סכנה. רק הפתרון המבריק של מרדכי שהשאיר את הצו הראשון בתוקף, אך נתן ליהודים רשות ואפשרות להתגונן "לשלוח יד במבקשי רעתם". ומכאן התגלגלו הדברים, וידם של היהודים גברה, וכך ניצלו מהשמדה כללית בכל מדינותיו של המלך. ועל כן "זכרם (של הימים והניסים) לא יסוף מזרעם".
- פרטים
- נכתב על ידי אריאל וילנר
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
לפנינו מספר מאמרים פרי הגותו של הרב יוסף קלצקי, ראש בית המדרש "יד אברהם" במנהטן נ"י, המרכז סביבו ציבור משכיל המשלב עיסוק בכל תחומי המדע, והתמסרות ללמוד תורה מדי יום. במאמריו מאיר הרב קלצקי נקודות במהותו של יום הפורים, צורת הזכרון ההיסטורי המתלווה אליו, ומשמעותו לימינו אנו.
- פרטים
- נכתב על ידי לאה הכט
נאמר במגילה: "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" – לשון עתיד, מדוע לא לשון עבר: לא כרע ולא השתחוה? וביאר המהר"ל כי נהג כך להוכיח שגם בעתיד אינו מתכוון להיכנע. כל עבדי המלך בכל מדינות המלך – מאה עשרים ושבע מדינות כולם משתחווים, אך מרדכי – "לא קם ולא זע ממנו", בתקיפות באמיצות הוא הולך בדרכו, למרות שכולם נוהגים אחר, זה אינו מסיט אותו מדרכו.
אחד מהכוחות החזקים ביותר הפועלים על האדם הוא הרצון "להיות בסדר", לא להיות שונה מהאחרים, ולא להיות בעיניהם ללעג וקלס, וכך לשון הרמב"ם בהלכות דעות: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נוהג כמנהג אנשי מדינתו".
כולנו מכירים את המציאות היומיומית, כאשר אדם מתכנן את קנייתו בחנות כל-בו גדולה. הוא בא עם רשימה מוכנה ומסודרת בהתאם לצרכיו, אך תוך כדי הליכה הלוך ושוב הוא רואה דברים נוספים, מצרכים שכלל לא חשב לקנות, והעגלה מתמלאת והולכת. בעומדו לפני הקופה, משהגיע זמן התשלום, ומסתבר לו שהסכום גבוה בהרבה מהתכנון הראשוני, הוא חש לא נעים לחזור ולהשיב את המצרכים המיותרים למדפים. עיני העומדים בתור נעוצות בו, והוא שולף את ארנקו, ומשלם תוך השמעת אנחה. אך החלק הזה כבר אינו מעניינו של בעל הרשת, שעשה הכל כדי להגיע למצב זה... וכך חוזר חלילה, מה יגידו, איך יסתכלו עלי וכו' וכו'.
לעמוד מול לחץ חברתי, להיות שונה ויוצא דופן במודע, זוהי משימה קשה הדורשת נחרצות, נחישות ועקביות רבה. בדרך כלל מצויה תכונה זו באופיו של האדם, אך כמובן שהיא גם נרכשת ע"י עבודה עצמית של האדם , שינון וחזרה עצמית רבה.
כידוע, תכונה זו היא מהכוחות הדרושים לעבודת ה', כדי שיוכל האדם לעמוד מול לעג וזלזול מידי פורקי העול. וכך נאמר בתחילת השולחן ערוך: "ולא יבוש מפני המלעיגים עליו".
לפי פירוש אחד נקראה האומה כולה על שם תכונה זו שהיתה אצל אברהם אבינו – העברי, שכל העולם מעבר אחד והוא מעבר שני. בהתבוננות הרי זה דבר מדהים, לעמוד מול כל העולם. וכי לא הטיחו בו באברהם: "מה? רק אתה חכם? כולם כולם טועים, ורק אתה פלוני יודע?" בסגנון זה בערך אנו שומעים לא פעם טעונים כגון: "כל המדענים בכל האוניברסיטאות כולם טועים? רק אתה המאמין יודע את האמת?"
אמת, זה לא נעים להיתקל בבן שיח כזה, אך אנו עונים: "נכון שכיום חלק גדול מאנשי המדע אינם מאמינים, אך יש לנו מסורת ברורה איש מפי איש עד מתן תורה, וגם אם המדע עדיין לא אישר זאת או אינו מסכים, יגיע יום והמדע אף הוא יכיר באמת (או לחילופין מעמידים את המדע במקומו בתחום המדידה והמחקר בעוד האמונה שייכת לתחום שונה). אבל לאברהם אבינו לא היו מאחריו דורות שיכול היה להבנות עליהם. ומכאן גדולתו לעמוד לבד לבד לבד!! כנגד כולם.
חודש אדר ומגילת אסתר היה מקור השראה לחלק זה של עבודת ה'. נאמר במגילה: "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" – לשון עתיד, מדוע לא לשון עבר: לא כרע ולא השתחוה? וביאר המהר"ל כי נהג כך להוכיח שגם בעתיד אינו מתכוון להיכנע. כל עבדי המלך בכל מדינות המלך – מאה עשרים ושבע מדינות כולם משתחווים, אך מרדכי – "לא קם ולא זע ממנו", בתקיפות באמיצות הוא הולך בדרכו, למרות שכולם נוהגים אחר, זה אינו מסיט אותו מדרכו.
ועל כך אמרו חכמים: "מוטב יהיה אדם כל ימיו שוטה בעיני הבריות ואל יהא רשע שעה אחת לפני המקום" מלך מלכי המלכים והדר כבודו צריכים להיות לנגד עיניו ולא הערכה או זלזול של בני אדם, שיסודם מעפר וסופם לעפר.
אשרי שיאמץ תכונה זו ויחיה לאורה כל ימיו.
חודש שמח ומבורך!
- פרטים
- נכתב על ידי אבי קלנר
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
לקראת חג פורים הקרב, ולבקשת מספר גולשים אני מביא קישורים מעניינים להרצאות וידאו בנושאי פורים.
סוד המגילה בפשט וע"פ הסוד
הרב זמיר כהן
סיפור חג הפורים במגילת אסתר רצוף תהפוכות דרמטיות. אנו רגילים לסיפור
הפשטני מילדותינו. אך מה בעצם קרה שם באמת?
מדוע שם האלקים אינו מוזכר כלל במגילת אסתר? מה טמון בעומק המאבק שבין המן
האגגי-עמלקי מול מרדכי היהודי? כיצד הצליחה אסתר להפוך את לב המלך נגד
אהובו?
הרב זמיר כהן חושף מסודות המגילה ונס פורים על-פי הפשט והקבלה.
להרצאה