בצלאל גילה: גם המשכן זקוק לעולם הזה | הרב עזריאל יונה

ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה' את משה [שמות לח].

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקב"ה למשה לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים, הלך משה והפך ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן. אמר לו: משה רבינו מנהגו של עולם אדם בונה בית, ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר עשה לי ארון וכלים ומשכן, כלים שאני עושה להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקב"ה עשה משכן ארון וכלים? אמר לו שמא בצל א-ל היית וידעת [רש"י]

 

מעיר הרב אזרחי בספרו 'ברכת מרדכי' - אבל הלא משה רבינו אמר כי לא כך שמע [עי' רש"י כאן] מהי איפוא התשובה בבצל א-ל?

ללמדך כי יש שמיעה ויש שמיעה.

 

ישנה שמיעת אזניים אך יש גם שמיעה עמוקה הימנה, מוסמכת הימנה, ברורה הימנה.

בצל א-ל.

 

מסוגל הוא האדם להביא עצמו לידי כך שצל א-ל יסוכך עליו, שמציאותו תהא כך שנמצא הוא כל כך קרוב לבורא עולם עד כי יראה וישמע ממקור כל המקורות כביכול, את הנהגותיו את השגחתו.

זהו שאמר בצלאל למשה רבינו. אמנם אתה שמעת אחרת, אבל אני שמעתי שמיעה עמוקה משלך. אילו אף אתה היית בענין זה כמוני בצל א-ל, אף שמיעתך היתה מקבלת את פירושה האמיתי.

 

בצל א-ל מהו?

בצל א-ל הוא לרדת, לא רק אל עומק הצוואה העכשוית, אלא אל שרשי ציוויו, כביכול, של בורא עולם.

בצל א-ל הוא הכושר להבין את המכוון, את המטרה של כל הבריאה, את התוכן את הכיוון וכדו'.

זהו שאמר בצלאל למשה רבינו.

 

כיון שנעשה משכן, אמנם משה רבינו מבין אל נכון, כי משכן הוא מעל לעולמנו שבעולם הזה. מעל לשמי שמים. המשכן, אינו מנוהל, וודאי לא נבנה, וקל וחומר שאינו תלוי בערכי בני אדם דווקא. לכן לא שאל קושיות כי אם הקב"ה רוצה כך לבנות את המשכן, אין להרהר.

 

בא בצלאל וגילה: כיון שהחליט הקב"ה כי המשכן יתקיים כאן, בעולם הזה, הרי פירוש הדבר הוא כי כל פרט רוחני הכלול בתוך מה שקרוי משכן חייב להיות בעולם הזה, ועומק הפשט הוא כי זקוק הוא ל"עולם הזה".

ואם חייב וזקוק הוא לעולם הזה, הרי ממילא פירוש הדבר הוא, שאין לו קיום ללא כל המערכות של העולם הזה - הגשמית הרוחנית סולם הערכים ודרכי החשיבה והמחשבה של העולם הזה.

 

ולכן גם אם בא משה רבינו ואומר לא כך שמעתי, בא כנגדו בצלאל ואומר אני שמעתי אחרת. ופירוש הדבר הוא, שגם אם משה רבינו טוען וידוע הדבר כי בסולם המחשבה והערכים של שמים אין כללים כאלה של משכן קודם לכלים, אבל כך מגלה בצלאל, בצל א-ל אנו רואים כי כל מה שקיים בעולם הזה חייב להיות מותאם לעולם הזה דווקא. ובעולם הזה כך הוא סולם הערכים, שיבנה קודם המשכן ואחר כך הכלים.

 

זהו שהתפעל משה רבינו.

כי לבצלאל היה אמנם הכושר להביא עצמו לידי כך, להיות בצל א-ל. לשאוב כביכול מן המקור את דעת א ל את תכנוניו ודרכי מצוותיו.

ציור מה מתופעה שמיימית כזאת, יש לראות בכל מה שקרוי 'דעת תורה'. דעת תורה היא מעין בצל א-ל, היא ראייה מתוך מצב של היות בצילו של הקב"ה.

 

וצילו של הקב"ה הכוונה היא היצמדות כמו הצל, וחסות כמו בצל.

זוכים לכך אותם אשר עמלו רבות והביאו עצמם לידי דרגא עילאית זאת.

בצלאל היה בצל א-ל.

זוהי המשמעות של הפלוגתא בין משה רבינו ובצלאל בן אורי בן חור. זוהי המשמעות של התפעלותו של משה רבינו כי בצל א-ל היא אמנם שמיעה יותר אמינה, יותר מוחשית, יותר ברורה, ויותר הלכה ולמעשה.

בצל א-ל.