אגדתא

מפני מה שאל שאול את דוד האם זה קולו? האם הוא איננו מזהה את גוון הקול של העלם שהיה כה קרוב אליו, מה עוד שהשיחה מתקיימת בשדה פתוח וכל אחד רואה את חברו?

סיפורו של "דמא בן נתינא" הגוי, שלא רצה להעיר את אביו למרות שזה היה כרוך באבדן של עסקה ענקית, ומה היה בסופו?

מתוך הגמרא:
דרש רב יוסף: מאי דכתיב (ישעיהו יב, א) "אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני"

במה הכתוב מדבר?

בשני בני אדם שיצאו לסחורה.
ישב לו קוץ לאחד מהן, התחיל מחרף ומגדף.
לימים שמע שטבעה ספינתו של חבירו בים, התחיל מודה ומשבח.

לכך נאמר: "ישוב אפך ותנחמני".

והיינו דאמר רבי אלעזר: מאי דכתיב (תהלים עב, יח) "עושה נפלאות (גדולות) לבדו וברוך שם כבודו לעולם"

אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו.

 אלו דברי הגמרא.

א] עולה מכך שהקב"ה "עושה נפלאות לבדו", כלומר שפעמים שנעשה לאדם נס, והוא עצמו אינו מודע לנס שנעשה עבורו.
בדרשתו של רב יוסף יש תוספת. לא רק שבעל הנס אינו מכיר בניסו, אלא הוא מתלונן, מחרף ומגדף, משום שהוא סבור שקרתה לו תקלה. אותו קוץ ששיבש את תוכניותיו - נשלח כדי להציל אותו מטביעה.

 האם כוונתו של רב יוסף ללמד אותנו שכשאנחנו חושבים שקרתה לנו תקלה, עלינו להאמין שאותה תקלה - היא היא הצלה עבורנו? מה דעתכם?

 ב] "אין בעל הנס מכיר בניסו" - כלומר, האדם חושב שהוא ניצל בזכות הזהירות שלו, או בעזרת ה"מזל" שלו שישב לו הקוץ, אבל רבי אלעזר אומר לנו שהתרחש כאן נס. הקב"ה לבדו יודע שזה נס.

 

 

שני סיפורים מהגמרא, על הרצון הגדול והמאמץ שעשו כדי שלא לבייש מישהו אחר

רבי אליעזר אומר: יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. כיצד? מלמד, שכשם שרואה את כבודו - כך יהא אדם רואה את כבוד חברו. וכשם שאין אדם אוצה שיהא שם רע על כבודו - כך יהא אדם רוצה, שלא להוציא שם רע על כבודו של חברו. (אבות דר"נ ט"ו)

 


תנו רבנן: כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו. אמרו לו: רבי, למדנו אורחות חיים ונזכה בהם לחיי העולם הבא. אמר להם: הזהרו בכבוד חברכם וכו'... ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא. (ברכות כ"ח).

 


אמר רבי יוסי: המתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא (ירושלמי, חגיגה ב' א'). שאלו תלמידיו את רבי נחוניה בן הקנה, במה הארכת ימים? אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי (מגילה כ"ח)

 


משעה שאדם מרים ידו להכות חברו, אף על פי שלא הכהו נקרא רשע (שמות רבה א' ל"ד). הסוטר לועו של ישראל, כאילו סוטר לועו של שכינה(מגילה כ"ח).


כל אלמנה ויתום לא תענון. (שמות כ"ב כ"א)... אין לי אלא אלמנה ויתום, שאר כל אדם מנין? תלמוד לומר: לא תענון. כי אם ענה תענה אותו, כי אם צעוק יצעק אלי, שמוע אשמע צעקתו (שם) אם ענה תענה, אחד עינוי מרובה ואחד עינוי מועט. (מכילתא קע"ט)


כשתפסו את רבי שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל (מעשרת הרוגי מלכות שנהרגו ע"י הרומאים) ליהרג, היה רבי שמעון בן גמליאל יושב ותוהה בדעתו, ואומר:אוי לנו, שאנו נהרגים כמחללי שבתות וכעובדי עבודה זרה וכמגלי עריות וכשופכי דמים. אמר לו רבי ישמעאל בן אלישע, רצונך שאומר לפניך דבר אחד? אמר לו אמור.

 

אמר לו, שמא כשהיית מיסב בסעודה, באו עניים ועמדו על פתחך ולא הנחתם שיכנסו ויאכלו? אמר לו: השמים, אם עשיתי כן (מלשון שבועה). אלא, שומרים היו לי, יושבין על הפתח. כשהיו עניים באים היו מכניסים אותם אצלי, ואוכלים ושותים אצלי, ומברכים לשם שמים. אמר לו: שמא כשהיית יושב ודורש בהר בהית, והיו כל אוכלוסי ישראל יושבים לפניך, זחה דעתך עליך? אמר לו: ישמעאל אחי, לא! (אבות דר"נ פרק ל"ח) אמר לו רבי ישמעאל לבי שמעון: מימיך בא אדם אצלך לדין או לשאלה ועיכבתו, עד שתהא שותה כוסך, ונועל סנדלך, או עוטף טליתך? - אמרה תורה, אם ענה תענה אותו, אחד עינוי מרובה ואחד עינוי מועט. אמר לו נחמתני רבי! (מכילתא)

 

דע את יהדותך, מעריב, 15.2.74

 

לקראת לג בעומר שיחול בשבוע הבא, סיפורו של רבי שמעון בר יוחאי ובנו כפי שמופיע בגמרא, בתוספת נקוה למחשבה, כמובן.

סיפור מהגמרא, על רבי חנינא בן דוסא שמסתפק במועט שבמועט, עד כדי כך שאין לו אפשרות לאפות חלות לשבת, מה שלא מפריע לשכנה חטטנית לבוא להציץ לו לתנור

סיפור מהגמרא, על רבי עקיבא שעסק בתורה למרות גזירת הרומאים, פפוס בן יהודה ששואל אותו "אין אתה מתירא מהמלכות", ומשל השועל והדגים שהמשיל לו רבי עקיבא

שני סיפורים מהגמרא. נחום "איש גם זו" שכל דבר שקורה לו הוא אומר גם זו לטובה. תלמידו רבי עקיבא אומר לתלמידיו "כל דעביד רחמנא - לטב עביד". שניהם רואים בזה דרך חיים.

מר עוקבא ואשתו היו מאכילים את העניים, בסתר.זכותו של מי גדולה יותר?

מעשה בנקדימון בן גוריון ש"לוה" 12 מעיינות של מים. מגיע הזמן שהוא צריך לפרוע, ולא ירדו גשמים. נקדימון מתפלל ובאמת יורדים גשמים. ואז בא ההגמון ותובע שהרי הגשמים ירדו לאחר ששקעה החמה. ואז קורה נס נוסף. השמש מבצבצת.

 

איך רבי חייא הציל את החינוך של ילדי ישראל? מה אפשר ללמוד מזה היום?

סיפור מהגמרא על בתו של רבי עקיבא שלפי החוזים בכוכבים היתה אמורה למות ביום חתונתה. בסופו של דבר היא ניצלה בזכות מצות הצדקה שעשתה.

על האדם להיות רך כקנה, ולא קשה כארז. אגדתא בחברותא

מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה (להתפלל) בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי אמרו לו תלמידיו רבינו כמה ארכן הוא זה

סיפורו של רבי עקיבא שלן במדבר, חסר כל. בסוף מתברר שהכל לטובה.

מעשה ביוסף מוקיר שבת, מהגמרא, יהודי שכיבד את השבת מעבר ליכולותיו. וזכה לשכר גדול. "מי שמלווה לשבת - שבת פורעת לו".

 

מה יעשה מי שנשכח ולא הוזמן לחתונה? ומה עשה בר קפרא חברו של רבי יהודה הנשיא?

רבי יוסי בן קיסמא פוגש אדם שמוכן לתת לו תקציבים ללא הגבלה, ובתנאי שיבוא לגור בעירו. רבי יוסי מסרב. אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה

האם העובדה שהחומץ דולק מלמדת על נס גדול יותר מאשר כשכשמן דולק?

"אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים" סיפור מצמרר מהגמרא על טעות תמימה של שליח שהתגלגלה עד חורבנה של ירושלים