מאמרים
- פרטים
- נכתב על ידי דוד הוד
עם ישראל, העם הנבחר. שרד במשך אלפי שנים, למרות אלפי גזרות. כל כך הרבה רצו בהשמדתו. עמים שלמים ואמפריות ענק קרסו ונעלמו, הם נשארו רק בתור פרק בספרי הסטוריה. כמה שזה עצוב לגביהם, זה מתמיה לגבינו איך אנו נשארנו עם אחד. עם אחד שחלקו שנמצא בארץ דואג לפזורה בארצות הברית, בארגנטינה, ובכל מקום, והנמצאים שם, דואגים ליהודים אחרים.
מסופר על אציל רוסי, שזמן קצר לאחר המצאת הרכבת, החליט לנסוע בה נסיעת בכורה. לא היה לו כל מושג על סידורי הנסיעה ברכבת, הוא לא טרח לברר. הוא פשוט לבש את בגדיו היפים ביותר, ויצא אל תחנת הרכבת לקנות כרטיס נסיעה. מוכר הכרטיסים ראה שעומד לפניו אציל עשיר, ולכן מכר לו כרטיס לנסיעה במחלקה הראשונה. האציל, שלא היה בקי בכללים, עלה על הקרון הראשון שהזדמן לפניו. היה זה קרון של המחלקה השלישית דווקא, וכל נוסעיו היו איכרים פשוטים, נושאים חבילות רבות. בקרון היו עופות מקרקרים, ילדים צורחים ומהומה גדולה. האציל נדחק והתיישב על ספסל צר, והסיק, שנסיעה ברכבת איננה חוויה נעימה כלל ועיקר.
אחרי נסיעה ממושכת, ראה האציל שכל הנוסעים בקרון מכינים את כרטיסיהם לביקורת. הוא לא הבין דבר אחד – מדוע הכרטיסים של שאר הנוסעים כחולים, והכרטיס שלו ירוק? הוא שאל את אחד הנוסעים האחרים מה פשר הדבר, והשכן, שתפש "עם מי יש לו עסק", החליט להתבדח מעט על חשבונו של האציל התמים. האיכר קרץ לחבריו האיכרים, שלא אהדו את האצילים, ואמר לאציל ברצינות רבה: "הכרטיס שלך ירוק, כי לא שילמת מספיק על הנסיעה, הנה, תכף יכנס המבקר לקרון, והוא עלול להשליך אותך מהרכבת." איכר אחר הציע לאציל להסתתר מתחת לספסל עד שהמבקר יעבור לקרון אחר. האציל המבוהל הודה לו, ואכן דחק את עצמו אל מתחת לאחד הספסלים, בגדיו המפוארים התלכלכו, ופניו הוסתרו על ידי נעליו של האיכר. המבקר נכנס לתא ובדק את כרטיסי הנוסעים וכשעמד לעבור לתא הבא, רמז לו אחד האיכרים שמתחת לספסל מסתתר נוסע נוסף. המבקר משך את האציל מתחת לספסל והחל לגעור בו. האציל המסכן לא ידע כיצד להציל את עצמו, הוא רק הראה למבקר את הכרטיס הירוק שלו. הבין המבקר את מה שהתרחש ואמר לאציל: "שוטה שכמוך, עם כרטיס זה יכולת לנסוע במחלקה הראשונה בשיא הנוחות, אבל לא טרחת לברר מה פשר הכרטיס הירוק שבידך, ולכן – לא רק שלא נסעת במחלקה הראשונה, אלא אפילו במחלקה השלישית היית צריך לשבת מתחת לספסל."
אנו בני העם היהודי קבלנו כרטיס במחלקה הראשונה של החיים, והנצח נצחים, אם רק נפנה זמן מסדר יומנו, ונקדיש ללמוד את אורחותיו של עמנו המפואר. כדי להבין את חשיבותנו צריכים אנו לפרוץ את מעגל השגרה של החיים, עבודה, אוכל, טלויזיה, שבזה אנו נשארים בעצם כחלק מהעמים. בצורה כזאת אין הבדל בינינו לעוד ג'אן שנולד באירופה, עובד כל חייו, ולבסוף מטייל מסביב לעולם, ונפטר. אנו, אכן שונים. לימוד תורת ישראל, הוא הדבר שהבדיל אותנו מעמים אחרים, זה הדבר שנתן לנו טעם בהווית היום שלנו, זה לימוד שקישר אותנו אל הנצח נצחים שלנו. עצוב לראות כל כך הרבה יהודים ובפרט צעירים המאמצים תרבויות ואורחות חיים של עמים אחרים בלי לדעת דבר על מורשתם המפוארת. בלי לדעת ע"כ שעם ישראל עד לפני לא הרבה זמן, כששמר על יהדותו, היה תמיד הסמל לחברה תקינה באותה ארץ בה היה, ללא פשע ואלימות
- פרטים
- נכתב על ידי אסתר ניסן
לפי התחינות מתברר כי הן לא היססו לבקש כל מה שעלה על ליבן, בלי חשבון. הן שפכו את לבן ממש כמו שילדה באה לאביה הרחום, ללא פחד, ללא מורא, מתוך ביטחון עצום כי אבא ידאג לה וייתן לה את כל מה שהיא צריכה, כי אבא יעשה הכל כדי שיהיה לה טוב.
- פרטים
- נכתב על ידי יעל זהבי
האם היהדות מאפשרת לנו לבנות את חיינו בדרך יצירתית? האם מערכת החוקים והמגבלות מהווה סתירה לביטוי החלק הייחודי באישיותנו? דיון במושג "יצירתיות" ובאיזון העדין המתקיים בתהליך היצירתי.
- פרטים
- נכתב על ידי נפש שמשון
- פרטים
- נכתב על ידי מאמר אורח
- פרטים
- נכתב על ידי נפש שמשון
הברכה השניה שמברך האדם תיכף לקומו בבוקר היא "אשר יצר את האדם בחכמה". ברכה זו היא הברכה השכיחה ביותר שאדם מברך במשך כל היום. הקב"ה יצר את האדם באופן ובצורה כזו שכל זמן קצר הוא נזקק לברכה זו, והסיבה לכך היא, שכן זוהי ברכה על עצם גוף האדם.
מעניין להתבונן קודם כל דוקא בסופה של הברכה. "גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח... או יסתם... אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך". וצריך להבין למה אומרים את זה, הלוא אין כאן בקשה או שבח רק ציון עובדה. לא מצאנו נוסח כזה בברכות הארוכות, מלבד ברכת "בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהן נפש כל חי". שחז"ל לא קבעו בה לשון של בקשה אלא רק תיאור עובדה.
מדוע דוקא שתי ברכות אלו לא מסתיימות בבקשה: אשר יצר - שלא נהיה חולים, ובורא נפשות - שנזכה לקבל מזון כנצרך לנו, בדומה לשאר הברכות שכוללות בקשה. (כמו למשל "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה - חננו מאיתך דעה בינה והשכל").
ביאור הענין כך הוא. ישנם דברים שבהם אין צורך בבקשה, אלא בהזכרת המציאות הבקשה מתבקשת מאיליה. אם אנחנו אומרים גלוי וידוע לפניך ... אי אפשר להתקיים, אז ברורה הבקשה לבריאות הגוף. דברי המאכל הנצרכים "להחיות בהם נפש כל חי" הם האפשרות היחידה לחיות. לכן אין צורך בבקשה מפורשת אלא די בהצהרה שהחיים הם מידו יתברך.
בדומה לכך הביטוי "חיים ברצונו" שאמר דוד המלך. פירושו, שהקב"ה רוצה שבני האדם יחיו. זו הסיבה למה שרואים אנו שמציאות החיים היא דבר השווה לכל נפש. ההבדל בין בני אדם הוא באורך החיים או ברמת החיים, בדעת ובבריאות. אבל עצם מציאות החיים שווה ממש בין ראובן ושמעון, בין חכם וחסר דעת, בין בריא וחולה בין עשיר ועני. כולם חיים, וזה ברצון השם, לכן כולם חיים באותה מידה של מציאות החיים.
באותם דברים שיש הבדל בין בני האדם - יש מקום לבקשה ולתפילה לזכות ולקבל. לכן מבקשין "חננו מאיתך דעה בינה והשכל", שהרי יש שזכו לדעה ויש שלא זכו, לכן נצרכת בקשה. כך גם בבריאות ובפרנסה. בדברים שאין בני האדם שווים בהם, לזה יש ולזה אין, לזה יותר ולזה פחות, שייכים תפילה ובקשה. אבל לגבי עצם מציאות החיים אין הבדל בין בני אדם, ובזה די בברכה המטאת את ההרגשה והידיעה שבלעדי הקב"ה לא היינו חיים. "גלוי וידוע לפניך" - אנו יודעים באופן ברור שללא קיום הגוף בצורה מתוקנת לא נוכל להתקיים. מעתה אין צורך בבקשה מפורשת, שהרי רצונך שנחיה ובלעדיך לא נוכל לחיות.
לכן גם קבעו חז"ל בסיום הברכה "רופא כל בשר ומפליא לעשות", כדי שהחתימה תהיה מעין הברכה כולה - על עצם מציאות החיים. הנוסח "רופא כל בשר" אינו מתייחס לרפואת חולים ממחלתם, אלא על הענקת החיים. זהו סיום להצהרה "שאם יפתח ... או יסתם ... אי אפשר להתקיים.
ועתה נבאר את הברכה עצמה
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים, גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך. ברוך אתה ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות.
אשר יצר את האדם בחכמה, החכמה העצומה של הבורא נראית כשמתבוננים בגוף האדם. אם נתבונן כמה חכמה יש בעין של אדם, באוזן, ביכולת הדיבור, החשיבה, במערכת החיסונית, ביכולת התנועה ועוד. איזו חכמה אלוקית!
נקבים נקבים חלולים חלולים - באדם יש מיליוני תאים מסוגים שונים - נקבים נקבים חלולים חלולים. כיום כבר ידוע שבמח של תינוק לבד מדובר על כמות של תאים במספר עם 21 אפסים! וזה במוח של תינוק, שלא לדבר על מח של אדם מבוגר.
גלוי וידוע לפני כסא כבודך - רק הקב"ה בעצמו יודע עד כמה גדול ונפלא הוא הפלא הנקרא "אדם", אותה מכונה מסובכת. עלינו לדעת כי על אף שמערכת המנועים והמחשבים של חללית הטסה לירח היא דבר גדול ועצום, כל זה הוא כאין וכאפס לעמות נפלאות השי"ת המתגלות בטיפה אחת היוצאת מן האדם!
כשאנו אומרים "גלוי וידוע לפני כסא כבודך" איננו באים רק לספר או להודות גרידא על מה שהיה ידוע כבר קודם לכן, אלא כך אנו מגדירים את החכמה הנפלאה, חכמה כזו שרק הקב"ה יכול להקיפה.
כשמטוס ממריא, ישנו מחשב שאומר בכל רגע מהן הסכנות שעומדות לפניו בכל צעד שיעשה. אם ננסה לחשב כמה זמן יכול גוף האדם להחזיק באופן טבעי, נקבל שאפילו לא רגע! הסיכון למחלות ולמצבים אחרים שיגרמו - במישרין או בעקיפין - כשגוף האדם לא יתפקד כתיקונו הם כה רבים עד שלא יתכן בעולם שאדם יחיה אפילו רגע אחד.
זוהי כוונת המילים "אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך".
בשעה שאנחנו מברכים ברכה זו על כך שאנחנו בריאים, שיש לנו בריאות הגוף, כדאי להיזכר בזמן שהיינו חולים. אדם חולה מרגיש עד כמה הוא אינו שווה מאומה. כעת כשהוא בריא הוא אינו מבין זאת, אבל ברגע שהוא נעשה חולה, כשכואב לו משהו -הוא פשוט לא שווה כלום.
ברכה זו היא סגולה נפלאה לבריאות, כמבואר בספרי הקדמונים. בספר "סדר היום" כתוב שהמברך ברכת אשר יצר בכוונה, מילה במילה, "לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו". כלומר שאם האדם יכיר ע"י הברכה שכל הטוב והחסד שבבריאות הוא מחסדיו העצומים של הבורא, הרי יפתח לו ברכה עצומה של שפע של בריאות הגוף והנפש בעז"ה.
זוהי הברכה השכיחה ביותר שתקנו לנו חז"ל. אנו אומרים אותה הרבה פעמים במשך היום, כי אנו צריכים שוב ושוב להודות להשי"ת ולבקש "ברוך אתה ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות".
על פי הרצאה של הרב שמשון פינקוס זצ"ל
- פרטים
- נכתב על ידי אליעזר אייזיקוביץ
בכל יום נשלחים ממרומים סדרה של מכתבים המיועדים ישירות אליך. בחלקם אתה עשוי למצוא יהלומים. האם טרחת לקרוא אותם?
- פרטים
- נכתב על ידי נפש שמשון
- פרטים
- נכתב על ידי מאמר אורח
- פרטים
- נכתב על ידי נפש שמשון
- פרטים
- נכתב על ידי אסתר ניסן
- פרטים
- נכתב על ידי לוי מגדיאל
השבוע חל ט"ו תמוז, הילולא קדישא של רבי חיים בן עטר – ה'אור-החיים' הקדוש, נביא בזאת מעט פרטים על קצה המזלג, ממש מעט מזעיר, מתולדות חייו, ספריו, והנהגותיו, בכדי לקבל שמץ של מושג מה בגדלותו העצומה, בתורה ובעבודת ה'.
- פרטים
- נכתב על ידי לאה הכט
ספרה לי חברה בהתלהבות אמתית ובשכנוע פנימי עמוק על איך שחייה רצופים בהשגחה פרטית מדוקדקת, ואיך בורא עולם מציץ אליה, כל פעם מחדש, מאחורי מסך ה"הסתר פנים" בו אנו חיים, ומחייך חיוך
- פרטים
- נכתב על ידי נפש שמשון
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
סגולה נפלאה, בערב ראש חודש סיון, להתפלל תפילה זו שמקורה מהשל"ה הקדוש (הרב ישעיה הלוי הורביץ. השל"ה ראשי תיבות "שני לוחות הברית"). בתפילה זו אנו מבקשים שנזכה שילדינו ילכו בדרך הישר, שיצליחו במעשיהם ועוד.
- פרטים
- נכתב על ידי נפש שמשון
הגמרא אומרת (מסכת נדרים סד) כי הסומא חשוב כמת. כלומר, מאחר ואינו רואה, חסר לו היופי והתענוג של העולם, חייו חסרים. הדברים טעונים הסבר.
- פרטים
- נכתב על ידי אבי קלנר
- פרטים
- נכתב על ידי נפש שמשון
"ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם אשר נתן לשכוי הינה להבחין בין יום ובין לילה"
בסדר "ברכות השחר" שאותו אומרים בכל בוקר, הברכה הראשונה היא לתת תודה לקב"ה שנתן לשכוי (תרנגול) בינה לקרוא קוקוריקו.
מדוע זו הברכה הראשונה שקודמת למשל לברכת "פוקח עוורים", ומה טמון בברכה זו.
ההסבר הפשוט לברכה זו, לברך את הקב"ה על התכונה החשובה ביותר שנתן לנו – השכל.
האם היה עולה בדעתנו לברך על זה? לא בטוח. זהו דבר שנראה ברור מאליו, אבל זוהי המתנה היסודית ביותר שניתנה לנו, והיא המאפשרת לנו להבין ולהודות על כל השאר.
כמה עלינו להודות לאלוקים על שאנחנו "נורמליים"! אדם יכול לחיות חיים שלמים בלי להרגיש את המתנה הגדולה הזו ולהודות עליה. הלוא הפער הפסיכיאטרי בין שפיות לחוסר שפיות הוא כחוט השערה! ואנחנו חווים כל כך הרבה משברים: כעס, קנאה, שנאה ועוד ומצליחים להמשיך הלאה בצורה מאוזנת!
אך בברכה זו טמון עומק נוסף. אנחנו מברכים על הבינה. בינה היא היכולת להבין דבר מתוך דבר, להסיק מסקנות. זאת ועוד "להבחין בין יום ובין לילה" יום זהו ביטוי לכל מה שטוב בעולם לילה מבטא את כל החושך והרע בעולם. פעמים רבות אנחנו נזדקק להרבה שכל בכדי להבדיל ולהבחין ביניהם.
הקב"ה נתן לנו את השכל והחכמה להבדיל בין טוב לרע ולהבין מה חשוב יותר בחיינו. ובעיקר להבדיל ולהבחין בין אמת לשקר. החשיבות הגדולה של היכולת הזו היא הגורמת לה להיות הברכה הראשונה בכל בוקר.
מצד שני עלינו להתבונן בכך שתפיסת המציאות משתנה בין בני האדם. התכונה הזו היא שגורמת לי להרגיש שמה שאני רואה ומבין זוהי המציאות. מאידך גם אדם אחר רואה דברים אחרים ומשוכנע שהמציאות היא אחרת.
אם כן מה היא המציאות האמיתית? המציאות האמיתית אינה מה שאני רואה, גם לא מה שהדג רואה וגם לא מה שמלאך רואה. כולנו רואים מציאות מוגבלת ברמה כזו או אחרת. היחיד שרואה מציאות אמיתית זהו הקב"ה. התפקיד שלנו הוא להתיישר מול המצפן שלו – התורה שנתן לנו. ככל שנלמד יותר נוכל לדבוק באמת זו עד שתהיה חלק מאיתנו.
על פי ספרו של הרב פינקוס זצ"ל
- פרטים
- נכתב על ידי מאמר אורח
- פרטים
- נכתב על ידי אבי קלנר
